חיל האוויר ה-12 של ארצות הברית
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| שיוך | חיל האוויר של ארצות הברית |
| סוג | חיל אוויר |
| בסיס האם | בסיס חיל האוויר דייוויס מונת'ן באריזונה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1942–הווה (כ־83 שנים) |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
פיקוד דרום של ארצות הברית פיקוד הקרב של חיל האוויר של ארצות הברית |
| דרגת המפקד | לוטננט גנרל |
| מפקד נוכחי | אנדרו קרופט |
חיל האוויר ה-12 של ארצות הברית (באנגלית: Twelfth Air Force) הוא הכוח האווירי של פיקוד דרום של ארצות הברית (AFSOUTH). משימתו לארגן ולאמן את כוחות פיקוד הקרב במערב ארצות הברית וכן להוות את כוחות האוויר של פיקוד דרום.
מפקדת חיל האוויר ממוקמת בבסיס דייוויס מונת'ן שבאריזונה, יחידותיו פזורות במדינות השונות בעיקר בדרום-מערב ארצות הברית, ולו שלוחות קדמיות בקוראסאו, בהונדורס, בפוארטו ריקו ובמפרץ גואנטנמו.
היסטוריה
חיל האוויר ה-12 הוקם במטרה לסייע לכוחות בעלות הברית לקראת "מבצע לפיד", הפלישה לצפון-מערב אפריקה. מפקדת החיל התמקמה בבאולינג פילד שבוושינגטון די. סי. ושלוחה קדמית הוקמה באנגליה. מפקדו הראשון היה בריגדיר גנרל ג'יימס דוליטל ועד להעברת חיל האוויר לאנגליה הוא כפוף לחיל האוויר השמיני בפיקודו של מייג'ור גנרל קרל ספאץ. בספטמבר 1942 עבר חיל האוויר לאנגליה והפך לעצמאי. החיל השתתף במערכה בצפון אפריקה ובזירה האיטלקית ובדרום צרפת. במהלך המלחמה ערך החיל 430,681 גיחות, הטיל 217,156 טון פצצות והשמיד 2,857 מטוסי אויב. בתום המערכה באירופה, פורק החיל ב-31 באוגוסט 1945.
ב-17 במאי 1946 הוקם חיל האוויר מחדש כחלק מהפיקוד הטקטי האווירי. החיל צויד במטוסי סילון מדגם לוקהיד F-80 שוטינג סטאר והתמקם בקליפורניה. בדצמבר 1948 הועבר החיל לבסיס חיל האוויר ברוקס בטקסס תחת הפיקוד הקונטיננטלי של חיל האוויר והיה אחראי לכשירות כוחות המילואים של חיל האוויר בטקסס, ארקנסו, לואיזיאנה, אוקלהומה וניו מקסיקו. ביוני 1950 פורק החיל.
בינואר 1951 הופעל חיל האוויר ה-12 מחדש, הפעם במסגרת פיקוד כוחות האוויר של אירופה ונאט"ו בויסבאדן שבגרמניה המערבית. באפריל 1953 עבר החיל לבסיס רמשטיין בגרמניה. בינואר 1958 חזר החיל לארצות הברית ותחת אחריות הפיקוד הטקטי, והתמקם בבסיס חיל האוויר ג'יימס קונלי בטקסס. בתקופת המשבר במצרי טאיוואן ב-1958 נשלחו כוחות חיל האוויר לפריסה מהירה באזור. בתקופת מלחמת וייטנאם סיפק חיל האוויר ה-12 יחד עם חיל האוויר התשיעי את מרב הכוח האווירי הטקטי למבצעים בדרום-מזרח אסיה. ב-1968 עבר החיל לבסיס ברגסטרום בטקסס. ב-1983 השתתף חיל האוויר ב"מבצע זעם דחוף" (הפלישה לגרנדה).
בינואר 1987 קיבל החיל גם את המשימה להוות את הכוח האווירי של פיקוד דרום של ארצות הברית. במסגרת זו נטל חלק בפלישה האמריקאית לפנמה. ב-1992 עבר החיל לאחריות פיקוד הקרב ובאותה שנה עבר לבסיס חיל האוויר דייוויס-מונת'ן באריזונה. ב-1994 השתתף בהתערבות הצבאית בהאיטי. ב-2010 סייע החיל במאמצים ההומינטרים בעקבות רעידת האדמה בהאיטי.
ארגון ויחידות
חיל האוויר ה-12 כולל שבע כנפות סדירות ויחידה כפופה מדווחת אחת. החיל מפעיל למעלה מ-360 כלי טיס ומשרתים בו 20,300 אנשי צבא ואזרחים. כמו כן הוא אחראי להכשרה המבצעית של 15 כנפות ויחידות נוספות מכוחות המילואים והמשמר הלאומי של חיל האוויר.
כוחות סדירים:
- כנף 49 - ממוקמת בבסיס חיל האוויר הולומן שבניו מקסיקו, מפעילה כלי טיס בלתי מאוישים MQ-1 פרדטור ו-MQ-9 ריפר,
- כנף הקרב 355 - ממוקמת בבסיס חיל האוויר דייוויס מונת'ן שבאריזונה. מפעילה מטוסי A-10 ת'נדרבולט II
- כנף הקרב 366 - ממוקמת בבסיס חיל האוויר מאונטיים הום באיידהו, מפעילה מטוסי F-15E
- כנף הקרב 388 - ממוקמת בבסיס חיל האוויר היל ביוטה, מפעילה מטוסי F-35 לייטנינג II ו-F-16 פייטינג פלקון
- כנף 432 - ממוקמת בבסיס חיל האוויר קריץ' שבנבדה, מפעילה כלי טיס בלתי מאוישים MQ-1 פרדטור, MQ-9 ריפר ו-RQ-170 סנטינל
- כנף בקרה אווירית 552 - ממוקמת בבסיס חיל האוויר טינקר שבאוקלהומה, מפעילה מטוסי בואינג E-3 Sentry
- כנף מטאורולוגיה 557 - ממוקמת בבסיס אופוט שבנברסקה
- טייסת ההנדסה 820 - ממוקמת בבסיס נליס שבנבדה
קישורים חיצוניים
חיל האוויר ה-12 של ארצות הברית25458999