חיים לוי (חכם קראי)
חיים בן יצחק הלוי (בד' בסיון ה'תר"צ, 31 במאי 1930 – ג' באב ה'תשס"ט, 24 ביולי 2009) היה חכם קראי ורב ראשי לקהילת הקראים בארץ ישראל בעת החדשה.
ביוגרפיה
לוי נולד ב-1930 ברובע היהודים "חארת אל יהוד" בקהיר ליצחק ורחל. עוד בילדותו היה פעיל בקהילה הקראית בקהיר. הוא למד לימודי תפילה וחזנות אצל עמנואל מסעודה והלכה אצל יוסף בן ישועה חיינה ושימש חזן צעיר בבית הכנסת. הוא היה פעיל בארגון צעירי הקהילה במצרים ובארגון שנקרא "הכנסת כלה" שפעל למען עזרה לנזקקים בני העדה. בגיל 17 עמד כבר בראש תנועת נוער של בני העדה שנקראה "בחורי הישראלים הקראים" שמטרתה הייתה הקניית ידע דתי לצעירי העדה.
פעילותו
בשנת 1949 נישא לרחל בת יוסף יונס והם עלו לישראל אחרי חתונתם והתיישבו בבית דגן. בקיאותו בשפה העברית ורצונו לשרת בכוחות הביטחון של המדינה הצעירה הביאו אותו להתנדב למשטרת ישראל. במקביל לשירותו במשטרה החלה פעילותו יחד עם עמנואל מסעודה ומשה מורד בבניית היסודות לארגון הקהילתי של בני העדה בארץ ישראל. בשנת 1956 הוא נתמנה למזכיר העדה בארץ ואיש הקשר מול מוסדות המדינה. בשנת 1959 הוא ערך והוציא לאור את המהדורה הראשונה של ספרי התפילה שהדפיסו בארץ ישראל. הראשון היה "ספר ברכות מקוצר חלק ד' . בשנת 1961 הביא לדפוס את חלק א' לסידור תפלה ובהמשך וכן סידורי התפילה חלק ב', ג' ו-ד'.
במסגרת פעילותו ותפקידו נפגש ביחד עם ראשי העדה עם מנהיגי המדינה למען הכרה בקהילה שסבלה מאפליה מהממסד הרבני. קיבל מכתב באופן אישי מראש הממשלה דוד בן-גוריון המכיר בזכויות של העדה כחלק בלתי נפרד מעם ישראל. גם פגישותיו עם נשיאה השני של המדינה יצחק בן-צבי שהיה חוקר קדמוניות היהודים תרמו רבות להבנתו של הנשיא בתולדות הקראים ופעילתו למען העדה[1].
בשנת 1966 עת סיים עובדיה מצליח את תפקידו כרב העדה באשדוד פרש חיים לוי משירותו במשטרת ישראל ונתמנה במקומו לרב הקהילה בעיר. לוי שכיהן גם כדיין בבית הדין ייצג את הזרם המרכזי של העדה להקמת בית דין קראי לעניין המעמד האישי[2] והוא הוביל את מאבק הקהילה לזכותה מימים ימימה למוסדות קהילה ודת עצמאיים המנותקים מהרבנות הראשית.[3] חתונת ביתו הבכורה מוניקה למשה מרזוק שהייתה במהלך תקופה סוערת זאת סוקרה בהרחבה בעיתונות הארצית.[4]
במהלך כהונתו כרב באשדוד החלה תקופת פריחה שכמותה לא ידעה הקהילה. חיים לוי יזם ימי עיון ולימוד וערבי גיבוש לבני העדה ופעל להקמת בית הכנסת "ענן הנשיא" בעיר. אחרי פטירתו של החכם דוד אלפרנגי בשנת 1987 נתמנה לוי לרבה הראשי של עדת הקראים בארץ ישראל. בתפקידו זה המשיך לקדם את מורשת בני הקהילה ופעל רבות בעניינים מנהלתיים מול משרדי הממשלה. כאב בית הדין הקראי הוא ליווה את עורכי הדין שפעלו למען העדה בדיונים המשפטים בבג"ץ. לוי יצר וחיזק את הקשרים עם הקהילות מעבר לים. עם פתיחת שערי ברית המועצות לוי נסע בשליחות הסוכנות היהודית יחד עם יוסף אלגמיל וד"ר משה חיינה לקהילת הקראים בחצי האי קרים.הוא ביקר גם בקהילות הקראים בצרפת, טורקיה ובארצות הברית. בשנת 1993 בעת ביקורו בקהילה בסן פרנסיסקו הרצה חיים לוי באוניברסיטת "ברקלי" בפני חוקרים ותלמידים בנושא הקראות.
כתביו
לוי ראה בהקניית החינוך למורשת העדה ערך עליון והוא פעל יחד עם חכמי העדה לתרגם ולהוציא לאור ספרים רבים של חכמי הקראים במהלך הדורות. בסיוע תרגומו של עיתונאי רשות השידור בערבית דוד אגמון הרב ערך והוציא לאור את 'ספר המעמד האישי' שכתב המשפטן, המשורר והפילוסוף הקראי מורד "בק" פרג אלישע[5]. בהשראת ספר ההלכה 'אדרת אליהו' שחיבר החכם הקראי אליהו בשייצי הוא כתב את הספר "מעיין חיים" מהווה ספר מבוא ללימוד ולהבנת היהדות הקראית והלכותיה. סיפרו "תולדות חיים" הוא סקירה ביוגרפית של גדולי חכמי הקראים ומשנתם. לוי הרצה על תולדות הקראים וחכמיהם בחוגים ללימודי יהדות באוניברסיטאות ברחבי הארץ ופעל יחד עם חוקרי אקדמיה להבנת חשיבותה ותרומתה של הקראות למחשבת ישראל.
יחסו לרבנים
על מנת להכיר ולהבין את היהדות הרבנית וקו מחשבתה, השקיע רבות בלימוד קווי מחשבה המנהגים והתפילות של היהדות. לוי היה בקיא בכתביו של הרמב"ם וספרי ההלכה הרבניים ומהם שאב את עיקר צדקת דרכה של הקראות.[6]
נקודת מבטו והתייחסותו של הרב למערכת היחסים בין הקראות לרבנות בארץ ישראל באה לידי ביטוי בסיכום דברים בהקדמה לספר התפילה שכתב: ”הבדלי המנהגים וקיום המצוות והפער הקיים באופן פירוש התורה אינו צריך להיות סיבה לריחוק הלבבות ולגרום לשנאת אחים ח"ו. ואע"פ שפינות האמונה שוות לנו ולאחינו הרבנים עלינו להמשיך בדרכינו עד שיבוא ויורה צדק והשיב לב אבות על בנים ולתורה אחת”.
בשנותיו האחרונות השקיע רבות בהקניית ידע לדור העתיד, אסף סביבו קבוצה איכותית של תלמידים חכמים שיהוו את התשתית להמשכיות העדה בארץ ישראל.
חיים לוי נפטר ביום שבת ג' באב ה'תשס"ט ונטמן ביום ראשון ד' באב באשדוד, מלווה על ידי בני משפחתו ומאות מבני הקהילה.
בית הכנסת הקראי באשדוד "כתר תורה" נקרא על שמו של חיים בן יצחק הלוי, ועל שם אדון הסופרים כותב 'כתר ארם צובא' אהרן בן אשר.
הערות שוליים
- ^ סופר דבר, הנשיא יפגש עם הגרא"י אונטרמן בעניין הקראים, 19.01.1956
- ^ אהרן דולב, הקראים עולים "על הבריקדה", מעריב, 3 באפריל 1970
- ^ סופר מעריב, הקראים מבקשים שוויון זכויות, 22.03.1970
- ^ ק. וייס, (צילום), דבר, 19 במרץ 1970
- ^ ספר מעמד האישי : לוקט מהמקרא, ספרי ההלכה, התקנות האחרונות וכללי החקר ויסודות הצדק / מאת מורד "בק" פרג אלישע, רמלה: היהודים הקראים בישראל, 1970
- ^ סגן הרב הראשי חיים לוי מתראיין לערוץ הראשון, 15.09.1988
