אליהו בשייצי
אליהו בשייצי (בטורקית: Bašyazi; 1420 (בערך) – 1490, אדירנה) היה חכם קראי בן המאה ה-15. מחבר הספר "אדרת אליהו", הנחשב לספר ההלכה המחייב של הקראים. מראשי האסכולה שפעלה למען קירוב בין הקראים לרבניים.
הוא תלמידם של אביו, משה בשייצי ושל סבו, מנחם בשייצי – שניהם מנכבדי וחכמי הקהילה הקראית באדירנה. בתקופה מאוחרת יותר בחייו למד אצל החכם הרבני רבי מרדכי כומטיאנו,[1] שעמו התפלמס בספרו מספר פעמים. תלמידו וממשיך דרכו של בשייצי היה החכם הקראי כלב אפנדופולו.
בשנת 1460 החליף את אביו כחכם הקהילה הקראית באדירנה. סמוך לשנת 1480 מונה בשייצי לראש הקהילה הקראית בקושטא. בתוקף תפקידו ניהל קשרים עם הקהילות הקראיות במזרח אירופה ובמזרח התיכון וכן עם חכמים רבניים. הוא חולל תנועת חזרה למקורות בקרב הקהילה הקראית ועודד את חבריה לעסוק בהלכה הקראית כדי שלא תשתכח, במסגרת מאמציו אלו חתר להכריע במחלוקות הלכתיות שנותרו פתוחות בין חכמי הקראים. הוא אף תיקן תקנות חדשניות במטרה לקרב את הקראים אל היהדות הרבנית.[2]
ספרו החשוב הוא ספר המצוות "אדרת אליהו" (יצא לראשונה בקושטא, 1530). ספר זה הקנה לו את מעמדו כפוסק האחרון של הקראים, והוא מבטל הלכה למעשה את כל ספרות ההלכה הקראית שקדמה לו, למעט ספר "גן עדן" של אהרן בן אליהו ניקומודיאו.[3] נותרו גם מספר פיוטים ותפילות פרי-עטו.
קישורים חיצוניים
- אליהו בן משה בן מנחם בשייצי, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- צבי אנקורי, אליה בשייצי הקראי: לבדיקת מסורותיו על ראשית הקראות בביצנץ, תרביץ, כרך כ"ה, חוברת א', תשרי תשט"ז, עמ' 44–65 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- צבי אנקורי, אליה בשייצי הקראי: לבדיקת מסורותיו על ראשית הקראות בביצנץ - חלק ב', תרביץ, כרך כ"ה, חוברת ב', טבת תשט"ז, עמ' 183–201 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- דניאל לסקר, השפעת הרמב"ם על מחשבתו הפילוסופית של הקראי אליהו בשייצי, בתוך: מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ג, ירושלים, תשמ"ד, עמ' 405–427 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
הערות שוליים
- ^ ראו עליו: יהודה הלוי לעוויק, תולדות הרה"ח ר' מרדכי כומטינו ז"ל, תלפיות, ברדיטשוב, תרנ"ה.
- ^ דניאל פרנק, אליהו בן ברוך ירושלמי והוויכוח על השחיטה במאה הי"ז, פעמים 90, תשס"ב, עמוד 40
- ^ ראו למשל: יחזקאל דוד, כשרותו של הגט הקראי שנכתב במצרים על פי גיטין מן הגניזה, בתוך: מוריה שנה ל גיליון ח-ט, ירושלים, תש"ע, עמ' קמה, הערה 30.
