חיים אתר
| שם לידה | חיים אפתקר |
|---|---|
| לאום | ישראלי |
| תחום יצירה | צילום, ציור |
| השפעה מ | חיים סוטין |
חיים אתר (אַפּתֶקָר[1]) (18 בדצמבר 1902 – 19 באפריל 1953) היה צייר ישראלי, ממייסדי עין חרוד ויוזם המשכן לאמנות עין חרוד, הנקרא על שמו.
ביוגרפיה
נולד בזלטופול שבדרום-מערב רוסיה (אוקראינה) בבית דתי. למד ב"חדר" ובבית מדרש. בנעוריו הצטרף לאגודת "פרחי ציון" ולאחר מכן היה פעיל בהתארגנות ההגנה היהודית בפרעות 1919 באוקראינה. ב-1922 עלה לארץ ישראל ונמנה עם מייסדי קיבוץ עין חרוד. בתמיכת הקיבוץ שהה בפריז פעמיים; ב-1933 ובשנים 1937–1938. בפריז התוודע לציירים היהודים יוצאי מזרח אירופה. הוא הושפע מהסגנון האקספרסיוניסטי שהיה משותף לרובם והושפע בעיקר מסוטין.
אף על פי שלקח על עצמו לדאוג לעיצוב האסתטי של התרבות בקיבוצו, ובשנות ה-30 וה-40 יצר מערכות ציורים לסדר הקיבוצי ולחגי הקיבוץ, ראה אתר בציוריו ביטוי אישי ללבטי האדם הפרטי; בניגוד לרוב הציירים שפעלו בקיבוצים באותה עת, נמנע אתר מעיסוק בהווי הקיבוצי, בנושאים חברתיים ובציורי נוף. נושאי ציוריו היו דיוקנאות, בהם צייר את בני משפחתו ואת חברי עין חרוד, דיוקנאות עצמיים וטבע דומם. הוא צייר אנשים פשוטים ולא אנשים בעלי שם או מנהיגים פוליטיים, בכל פעם דיוקן אחד, ללא דיוקנאות משותפים או קבוצתיים. בנוסף צייר אתר מעט ציורי טבע דומם, בעיקר ציורי פרחים. בציוריו הוא לא ניסה לדייק בפרטים, אלא נתן ביטוי בצבעים חמים ועזי הבעה לאור שבפניהם של ילדי ואנשי הארץ. במשיכות מכחול עזות ועבות שאינן מתעכבות על הפרטים נתן ביטוי לחוויה אנושית-חברתית עמוקה ועזה. רוב ציוריו צוירו על גבי בדים צנועים וקטני מידות, בצבעים עזים וספורים, הסוגרים על הדיוקן, כמעט ללא טיפול בחלל העוטף את הדמות המצוירת. אתר נמנה עם הציירים שייצגו באמנות הישראלית את מסורת הציירים היהודים המזרח אירופאים ואת ציירי אסכולת פריז, בדרך ציורם המבטאת התפרצות רגשות ובשילוב הצבעים הייחודי שנסמך, בין השאר, על האמנות העממית היהודית.
אמנים רבים שניסו לחיות וליצור במסגרת הקיבוץ נתקלו בקשיים בשל הניגוד בין הצורך לביטוי עצמי ואינדיבידואליזם, אל מול המסגרת של החברה הקיבוצית. אתר הצליח לשלב בין השניים בכך שהחל את יומו לפנות בוקר בעבודה במאפיית הקיבוץ, כך שבמשך היום יוכל להקדיש זמן לציור. ב-1937 ייסד אתר פינת אמנות בצריף עץ קטן בקיבוץ והחל לצבור יצירות של אמנים שונים (כולל: שאגאל, הירשנברג, אורי ומינקובסקי) וחפצי יודאיקה מהארץ ומהעולם. החזון של אתר נתקל בתחילה בספקנות, אך בעבודת נמלים ובאמונה דחף אתר להגשמת חלומו. באוקטובר 1948 הונחה אבן הפינה למבנה "המשכן לאמנות" הקיים עד היום. המבנה הייחודי תוכנן על ידי האדריכלים שמואל ביקלס ויוסף אידלמן.[2] כיום המשכן לאמנות הוא המוזיאון הגדול והחשוב בצפון ישראל.
תערוכות
מבחר מתערוכות יחיד
- 1936 – בית ברנר, תל אביב.
- 1936 – עין חרוד.
- 1940 - מוזיאון תל אביב, תל אביב.
- 1954 - תערוכת זיכרון, מוזיאון תל אביב, תל אביב.
- 1968 - חיים אתר: תערוכת זיכרון, משכן לאמנות עייש חיים אתר, עין חרוד.
- 1985 – "מהקיבוץ אל הכפר", מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד.
מבחר מתערוכות משותפות
- 1938 – "אמנים יהודיים בפריס".
- 1942, 1943, 1946 – "אמני ארץ ישראל".
- 1942 - התערוכה הכללית של אמני ארץ ישראל לזכר ב. שץ מיסד בצלאל, גלריה לאמנות בבית הבימה, תל אביב.
- 1942 - תערוכת הארבעה" - תערוכה קבוצתית, מוזיאון תל אביב, תל אביב התערוכה הכללית של אמני ארץ ישראל לזכר ב. שץ מיסד בצלאל, גלריה לאמנות בבית הבימה, תל אביב.
- 1946- תערוכות ביוהנסבורג.
- 1949- תערוכות בניו-יורק.
- 1952 - תערוכה ארצית של הציור והפיסול בישראל, למלאות 20 שנה ליסוד המוזיאון, מוזיאון תל אביב, תל אביב.
- 1954 - התערוכה הכללית של אמני ארץ ישראל, מוזיאון תל אביב, תל אביב.
- 1971 - האקספרסיוניזם הישראלי בשנות השלושים וקשריו עם אסכולת פריז, מוזיאון ישראל, ירושלים.
- 1985 - ציורי ארץ ישראל, שנות העשרים עד סוף שנות הארבעים מתוך אוסף גבעון, הגלריה לאמנות עש אברהם ברון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- 1998 – עבודה עברית - אמנות ישראלית משנות העשרים עד ימינו, המשכן לאמנות עש חיים אתר, קיבוץ עין חרוד.
- 2008 - העשור הראשון, הגמוניה וריבוי, המשכן לאמנות עש חיים אתר, קיבוץ עין חרוד.
- 2013 - בעקבות אסכולת פריז: האמנות הארצישראלית בשנות ה־30 וה־40, מוזיאון מאנה-כץ, חיפה.
- 2019 - נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית, המשכן לאמנות עין חרוד.
פרסים
- פרס 'ירושלמי' של מוזיאון תל אביב (1942).
- פרס דיזנגוף של עיריית תל אביב (1943).
- בפרס ההסתדרות (1946).
ראו גם
לקריאה נוספת
- נ. בן-דבורה, ח. אפתיקר ספר תמונות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, (תש"ז) 1946.
- חיים גמזו, ציור ופיסול בישראל, הוצאת דביר, תל אביב, (תשי"ז) 1957.
- בנימין תמוז, אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1963.
- זוסיא עפרון, חיים אתר (אפתקר), עין חרוד: המשכן לאמנות; משרד החינוך והתרבות, ההסתדרות והקיבוץ המאוחד, 1975.[3]
- בנימין תמוז (עורך), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1980.
- גליה בר אור וגדעון עפרת, העשור הראשון: הגמוניה וריבוי, בתוך: 60 שנות אמנות ישראל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008.
- גליה בר אור, חיינו מחייבים אמנות: בניין תרבות כבניין חברה - מוזיאונים לאמנות בקיבוצים 1960-1930, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010.
- יגאל צלמונה, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010.
- יניב שפירא, "חיים אתר: נאמנות כפולה", בתוך: נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית, המשכן לאמנות עין חרוד, 2019.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "חיים יחזקאל אתר (אפתיקר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3407
- חיים אתר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- מידע לאספנים אודות חיים אתר, באתר עסקי אמנות
- חיים אתר באתר המשכן לאמנות בעין חרוד ע"ש חיים אתר
- חיים אתר, באתר תנועת העבודה הישראלית
- חיים אתר באתר "ארט איז פה"
- אריה לרנר, יצירת חיים אפתיקר, דבר, 31 בינואר 1947
- חיים אתר (אפטיקר), דבר, 19 באפריל 1953
- חיים אתר למנוחות, דבר, 20 באפריל 1953
- נחום גוטמן, חיים אתר, דבר, 20 באפריל 1953
- א., לזכר נעדרים | חיים אתר: (ליום השבעה), על המשמר, 26 באפריל 1953
- 'נפש לחיים אתר':
- א. קולב, האמן, על המשמר, 19 במאי 1953
- א. תרשיש, קווים לדמותו, על המשמר, 19 במאי 1953
- יחיאל שמי, צייר הדיוקנאות, על המשמר, 19 במאי 1953
- אריה לרנר, חיים אתר, דבר, 29 במאי 1953
- תערוכת-זכרון לחיים אתר נפתחה במוזיאון תל-אביב, על המשמר, 22 ביולי 1954
- קליר לחמן, תערוכות | חיים אתר ומפעלו, דבר, 30 ביולי 1954
מפרי עטו:
- "משכן לאמנות", על המשמר, 27 באוקטובר 1948
הערות שוליים
- ^ נכתב גם אפתיקר, אפטיקר.
- ^ בכפר - נחנך "המשכן לאמנות" בעין חרוד, דבר, 27 באוקטובר 1948
- ^ ניצה פלקסר, אתר בראי זמנו, דבר, 22 באוגוסט 1975.
27989451חיים אתר