חיים אברבנאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים אַבְּרַבַנְאֵל
Haim Abravanel
ד"ר חיים אברבנאל (שנות ה-60)
ד"ר חיים אברבנאל (שנות ה-60)
לידה 25 בדצמבר 1896
פירוט, ממלכת סרביהממלכת סרביה ממלכת סרביה
פטירה 15 במרץ 1984 (בגיל 87)
בת ים ישראלישראל ישראל
לאום יהודי
תאריך עלייה 1963
לימודי רפואה אוניברסיטת קארל בפראג, אוניברסיטת וינה
התמחות פנימית, קרדיולוגיה
תפקידים מנהל בית החולים הממשלתי בביטולה, יוגוסלביה (1946–1963)
פרסים והוקרה אות הצטיינות של העם (בסרבו-קרואטית: Medalja zaslug za narod;‏ 1961)
הנצחה בית החולים הממשלתי בביטולה נקרא על שמו (2018)

ד"ר חיים אַבְּרַבַנְאֵלמקדונית: Хаим Абраванел, בסרבו-קרואטית: Haim Abravanel;‏ 25 בדצמבר 1896, פירוט, ממלכת סרביה15 במרץ 1984, בת ים, ישראל) היה רופא יהודי, מנהל בית החולים הממשלתי בביטולה בשנים 1946–1963. אברבנאל ורעייתו ברטה היו המשפחה היהודית האחרונה שהתגוררה בעיר, לאחר חורבן הקהילה היהודית בשואה.

קורות חייו

תחילת דרכו ומלחמת העולם השנייה

חיים אברבנאל נולד בפירוט למשפחה בת 11 נפשות. ב-1925 הוסמך לרפואה באוניברסיטת קרל בפראג ובהמשך התמחה בווינה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בשנות ה-30 הועסק כרופא בסקופיה. שניים מאחיו, בן ציון ויוסף, היגרו לארצות הברית.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה גויס אברבנאל לצבא ממלכת יוגוסלביה והוצב בתפקיד רופא צבאי בגזרת קוסובו. באזור פרצה מגפת טיפוס הבטן ואברבנאל הוחש לטפל בחולים מקרב האוכלוסייה האזרחית. בין השאר טיפל בבני משפחת רזניקי, משפחה מוסלמית ממוצא אלבני, והציל ממוות את בן המשפחה מוסטפא. באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. אברבנאל ויחידתו נפלו בשבי הגרמנים והוחזקו במחנה מעצר. אבי משפחת רזניקי, ארסלאן שמע על דבר נפילתו בשבי והגיע למחנה המעצר עם בנו מוסטפא בלבוש אלבני מסורתי כדי לשחרר את אברבנאל. לאחר שאיתרו אותו, הלבישו אותו בני משפחת רזניקי בלבוש אלבני מסורתי ומילטו אותו ממחנה המעצר. ב-2008 העניק ארגון יד ושם אות חסיד אומות העולם לבני משפחת רזניקי לאחר פנייה מנכדתו של אברבנאל.[1] לֶקֶה רזניקי, נכדו של מוסטפא רזניקי הקים ועומד בראש "ארגון הידידות ישראל-קוסובו על שם חיים אברבנאל".

אברבנאל שב לסקופיה. ב-11 במרץ 1943 ביצעו הבולגרים אקציה בסקופיה, עצרו 3,290 מבני הקהילה ובכלל זה אברבנאל ומשפחתו והובילו אותם למחנה מעצר אשר שכן בשטח מפעל הטבק "מונופול" אשר בעיר.[2][3] בשל היותו רופא, שוחרר אברבנאל ממעצרו ונשלח לאזור קומאנובו, שם שהה עד 1945.

לאחר המלחמה ואחריתו

קהילות יהדות מקדוניה חרבו בשואה. 6 מאחיו ובני משפחותיהם ניספו בטרבלינקה. 3 מאחייניו ניצלו. ב-1946 מונה אברבנאל למנהל בית החולים הממשלתי בביטולה. לאחר השואה, ועד קום מדינת ישראל התגוררה במקום קהילה קטנה בת כמה עשרות נפשות. לאחר כינון מדינת ישראל עלו אליה רבים מקרב שארית הפליטה ואלו שלא עלו היגרו מביטולה לסקופיה. אברבנאל ורעייתו ברטה נותרו המשפחה היהודית היחידה בעיר. במהלך כהונתו ניסה אברבנאל לפעול מול השלטונות כדי שיסייעו לשיקומו של בית העלמין היהודי שבעיר, אשר היה במצב ירוד לאחר המלחמה, וכן ריכז את טקס האזכרה השנתי לקהילה שנערך ב-11 במרץ.

ילדיו של אברבנאל ובני משפחותיהם התגוררו בסקופיה. ב-26 ביולי 1963 התחולל בסקופיה רעש אדמה עז. בנו של אברבנאל, ד"ר נסים ניצ'קו, בתו ד"ר רני (Reni) לוי אברבנאל וחתנו ד"ר סלבאטור לוי נהרגו ברעש. נכדתו רחל ניצלה משום שהתארחה בביתו של אברבנאל בביטולה.[1] לאחר האסון שפקד אותם עזבו בני משפחת אברבנאל את ביטולה עם נכדתם ועלו לישראל. למרות גילו המתקדם, נאלץ אברבנאל לעבוד למחייתו כרופא מחליף בקופת חולים עד סוף שנות ה-70. ב-1981 הלכה לעולמה ברטה אברבנאל, וב-1984 הלך לעולמו חיים אברבנאל והוא בן 87 שנים.

בינואר 2018 נקרא בית החולים הממשלתי בביטולה על שמו של ד"ר חיים אברבנאל. בית החולים נבנה ב-1948 בשטח בו שכנה השכונה היהודית בעיר. בטקס ממלכתי שנערך בנוכחות ראשת עיריית ביטולה, סגן שר הבריאות המקדוני, שגריר ישראל במקדוניה דן אוריין, ונכדתו של חיים אברבנאל, ד"ר רחל שלי לוי דרומר, צוינה התרומה של הקהילה היהודית לעיר לאורך השנים, חשיבות הנצחתה ושימור זיכרון גורלה הטרגי.[4]

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים אברבנאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 משפחת רזניקי מקוסובו, באתר יד ושם.
  2. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמ' 124.
  3. ^ חיים קשלס, תעודות ומסמכים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמ' 848.
  4. ^ בית החולים הממשלתי יקרא על שם ד"ר חיים אברבנאל, באתר bitolanews.mk (במקדונית).


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0