חיידר עלי
 | |||||
| חיידר עלי | |||||
| לידה |
1720 בודיקותה, (אנ'), קרנאטקה, הודו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1782 (בגיל 62 בערך) צ'יטור (אנ'), אנדרה פרדש, הודו | ||||
| מדינה |
 הודו | ||||
| עיסוק | סולטאן | ||||
| דת |
איסלאם הינדואיזם | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
ח'יידר עלי (באנגלית: Hyder Ali; בקאנדה: ಹೈದರಾಲಿ; 1720 – 7 בדצמבר 1782) היה הסולטאן של ממלכת מייסור בהודו. בתקופת שלטונו לחם להרחבת ממלכתו כנגד ממלכות השכנות ובמיוחד מול צבאה של חברת מזרח הודו הבריטית איתה נלחם במלחמת אנגלו-מייסור הראשונה ובהמשך במלחמת אנגלו-מייסור השנייה במהלכה נפטר.
ביוגרפיה
מוצא
ההיסטוריונים חלוקים בנוגע למוצא משפחתו של עלי כשחלקם טוען שאבותיו היו הודים ערבים-מוסלמים שמוצאם משבט קורייש[1][2][3]. לפי סברה זו התיישבו אבותיו של עלי באזור דלהי או פונג'אב ובהמשך נדדו לדרום הודו.
לפי סברה אחרת מוצא משפחתו של עלי מפונג'אב[4] וכפונג'אבי התגייס כחייל פשוט לצבא מייסור[5][6].
נעוריו
עלי נולד ב-1720[7] בעיר בודיקותה (אנ') שבמדינת קרנאטקה, הודו כילד חמישי לאביו וכילד השני לאשתו השלישית של אביו. אביו נקרא פתח' מוחמד (אנ') והוא שירת כקצין בכיר בצבא ממלכת מייסור וכתודה של שירותו הוענקה לו משרת המושל של העיר בודיקותה (אנ').
ב-1729, עם מותו של האב בקרב, נשלח עלי (עם אחיו שהאבז) לבית ספר צבאי משם המשיך לשירות צבאי. לאחר מספר שנים קודם עלי ויחד עם אחיו קיבל פיקוד על יחידה צבאית שכללה חיילי רגלים ופרשים.
במהלך השנים הבאות שירתו שני האחים בארקוט (אנ') ובהמשך נשלחו לשרת בסרירנגפטנה (אנ'). במלך תקופה זו קשרו קשרים טובים עם מפקדי צבא מייסור Devaraja ואחיו Nanjaraja.
המלחמות הקרנטיות
באמצע המאה ה-18 פרצו בדרום הודו המלחמות הקרנטיות שבמרכזן התחולל המאבק על השליטה בממלכת היידראבאד שהייתה בשליטת הניזאם של היידראבד (אנ'). המלחמות החלו עם מותו של הניזאם אסאף ג'אה הראשון (אנ') דבר שפתח מלחמת ירושה בין בנו נאסיר ג'ונג (אנ') לבין אחיינו מוצאפר ג'נג הידאייט (אנ'). בקונפליקט זה היו מעורבות גם ממלכת מייסור, האימפריה המוגולית, האימפריה המראטהית, האימפריה הבריטית והאימפריה הצרפתית.
ממלכת מייסור בחרה לתמוך בנאסיר ג'ונג וב-1749 צבא מייסור, בפיקודו של Nanjaraja, יצא כנגד צבאו של מוצאפר ג'נג הידאייט כשחיידר עלי ויחידתו משתתפים במערכה. היעד הראשון של הכוחות היה המבצר של דוונאהאלי (אנ') וכוחות מייסור, בפיקודו של המרקיז דה בוסי-קסטלאנו (אנ')[8], הטילו מצור על העיר. המצור נמשך שמונה חודשים והסתיים בכיבוש העיר. חיידר עלי זכה להערכה רבה על פעולותיו במערכה, הועלה בדרגה וקיבל אחריות על יחידה גדולה יותר.
ב-1755, במהלך המלחמה, מונה לפקד על יחידה שכללה כ-3,000 חיילי רגלים וכ-1,500 פרשים וכן מונה למפקד הצבאי של דינדיגול. בתקופה זו עלו טענות שעלי משתמש בגזל יישובים שכבש כדי להתעשר.
המרד בסרירנגפטנה
ב-1757 הזעיק את Devaraja את עלי לסרירנגפטנה (אנ') כדי לסייע לו לטפל במרד. עלי מצא שהגורם למרד הוא אי תשלום לחיילים ומיהר לטפל בבעיה ובמקביל לעצור את ראשי המרד.
המערכה הראשונה נגד ממלכת קליקוט
ב-1757 התבקש עלי לסייע לראג'ה של פאלאקאד (אנ') בעקבות פלישת שליט ממלכת קליקוט (אנ'), זמורין (אנ'). ממלכת קליקוט שכנה באזור חוף מלבר במערבה של הודו וב-1766 פלש עלי עם חייליו לקליקוט, כבש אותה וסיפח אותה לממלכת מייסור. עלי המשיך במסע הכיבוש וסיפח לממלכת מייסור עוד מספר ממלכות קטנות ששלטו באזור חוף מלבר.
מושל בנגלור
כתודה על הצלחותיו מינה שליט ממלכת מייסור את עלי למושל בנגלור שהייתה מהערים החשובות בממלכה. ב-1758 נאלץ עלי לעמוד בפני מצור שהטילה האימפריה המראטהית על העיר אך הצליח לשבור את המצור ולשמור על העיר.
המשנה למלך
ב-1759 מינה מלך ממלכת מייסור, קרישנהראג'ה וודייאר השני (אנ') את עלי למפקד צבא מייסור ובהמשך אותה שנה מינה אותו למשנה למלך (Nawab) והעניק לו את התואר "נוואב חיידר עלי ח'אן" (Nawab Hyder Ali Khan). עלי עזב את בנגלור ועבר עם משפחתו לגור בבירת מייסור סרירנגפטנה (אנ'). מעמדו של עלי בממלכה התחזק לאחר שמפקד הצבא Devaraja נפטר ב-1758 ואחיו Nanjaraja הוגלה מהממלכה על ידי אימו של המלך (המלכה האם) לאחר שהואשם בפשיטת הרגל שחוותה ממלכת מייסור בעקבות העימותים הצבאיים עם האימפריה המראטהית.
ההדחה של חיידר עלי
ב-1760 התקבל חנדר ראו כעוזרו של סולטאן ממלכת מייסור ורקם עם המלכה האם תוכנית להדחתו של עלי. המהלך אילץ את עלי לברוח מהבירה סרירנגפטנה (אנ') תוך שהוא משאיר מאחוריו את רוב רכושו, ואת משפחתו ואת בנו טיפו סולטאן שנעצר.
בעודו בגלות הגיע עלי להסכמים עם מפקדים מייסורים דבר שאיפשר לו לאסוף כ-9,000 חיילים. עם כוח זה הסתער עלי על הבירה סרירנגפטנה כשמולו התייצב חנדר ראו בראש כ-11,000 חיילים. בקרב הייתה ידו של חנדר ראו על העליונה ועלי נאלץ לסגת.
עלי לא אמר נואש ופנה לעזרתו של פטרונו, מפקד הצבא הגולה Nanjaraja, וזה הסכים להעביר את כוחותיו לפיקודו של עלי. עם הכוחות המתוגברים פנה עלי לתקוף שוב את עיר הבירה וכדי להבטיח את ניצחונו רקם קשר עם מפקדיו של חנדר ראו כדי להביא לכניעתם. חנדר ראו, שחשש מהמזימה, נסוג לעיר הבירה. כשהוא מתמודד עם צבא חסר מפקדים הצליח עלי להביס את הצבא שמולו ולכבוש את סרירנגפטנה. לאחר הכיבוש חזר עלי להיות המפקד הבלתי מעורער של צבא מייסור כשאת חנדר ראו כלא בבנגלור.
תפיסת השלטון במייסור
ב-1761 ביצע עלי הפיכת חצר בסרירנגפטנה בירת ממלכת מייסור. הוא הדיח את ראש הממשלה, שם את הסולטאן הקודם, קרישנהראג'ה וודייאר השני (אנ'), במעצר בית וכינה עצמו "הסולטאן חיידר עלי ח'אן".
בתפקידו זה החל עלי לרקום יחסים עם הממלכות השכנות האימפריה המוגולית והניזאם של היידראבד (אנ') כשמולו מתייצבת ברית של האימפריה הבריטית ובני בריתה האימפריה המראטהית.
הרחבת ממלכת מייסור
בשנים שלאחר תפיסת השלטון החל עלי בהרחבת שטחה של ממלכת מייסור, בעיקר על חשבון האימפריה המראטהית. ב-1763 כבש את ממלכתה של שושלת בדנור (אנ') ואת בירתה איקרי (אנ') ושינה את שמה לחיידראנגר (Haidernagar) וכשליט החיל חוקים חדשים על המדינה כולל הטבעת מטבעות, קביעת מערכת משקולות חדשה ועוד. בתקופה זו העביר עלי את משפחתו לאיקרי והחל לחנוך את בנו טיפו סולטאן כמחליפו ומינה מורים פרטיים לחינוכו.
הגישה לערי הנמל בחוף מלבר (כולל מנגלור) הביאו את עלי, ב-1763, לנסות להקים צי ימי. תחילה הסתמך על מפקדים זרים אך מתוך חשדנותו שאף להחליפם באנשי אמונו המקומיים.
לאחר תקופה באיקרי חשד עלי שנרקמת קנוניה נגדו והחליט לחשור לבירת מייסור.
תקיפת האימפריה המראטהית
בתחילת 1761 הובסה האימפריה המראטהית בקרב פאניפאט השלישי (אנ'). תבוסה זו החלישה את המראטהים וחיידר עלי החליט לנצל חולשה זו ופלש לממלכה השכנה כדי לצמצם, לטענתו, את האיום מצפון. כוחות של האימפריה המראטהית הצליחו להתנגד לפלישה ואילצו את עלי לסגת מהאזורים אליהם פלש ולסגת אף מאיקרי ומבדנור. עלי נסוג עם צבאו וממונו בחזרה לבירת ממלכת מייסור ונאלץ לשלם קנס כדי להביא את הסכסוך עם האימפריה המראטהית לסיומו.
המערכה השנייה נגד ממלכת קליקוט
ב-1766 הוזמנו עלי וצבא מייסור לסייע לראג'ה של ממלכת אראקאל (אנ') בקאנור (אנ') שבחוף מלבר. הראג'ה רצה את העזרה כדי להשתחרר משלטונו של זמורין (אנ'), שליט ממלכת קליקוט (אנ'). לאחר קרבות קשים הצליח עלי להגיע לעיר בה ישב זמורין ודרש ממנו תשלום קנס. לאחר שלא שילם כלא עלי את זמורין והחל לענות את שר האוצר שלו. זמורין, שחשש לגורל דומה, העלה את ארמונו באש ומת בין הלהבות ובכך הסתיימה השושלת לה היה שייך.
עלי הציב בעיר את סגנו רזה סאהיב (Reza Sahib) וחזר למייסור אך בעקבות ניצני מרד של שבטים באזור קאנור וחוף מלבר חזר אחרי מספר חודשים ודיכא באכזריות את המרד תוך הוצאת המורדים להורג והגליית אלפים אחרים למייסור (אנ').
החלפת המאהאראג'ה
ב-1766 נפטר המאהאראג'ה של מייסור, קרישנהראג'ה וודייאר השני (אנ'), והוחלף על ידי בנו נאנג'אראג'ה וודייאר (אנ'). בתקופה זו כבר הפך המאהאראג'ה של מייסור לשליט בובה כשהשליט האמיתי היה עלי. כשעלי חזר ממחוף מלבר הוא ניצל את עוצמתו ושדד את ארמונו של המאהאראג'ה, צמצם את מספר עובדיו ומינה את נאמניו לעבוד בארמון.
מלחמת אנגלו-מייסור הראשונה
ב-1764 חתמו הבריטים ונציגתם בהודו, חברת מזרח הודו הבריטית, ברית עם האימפריה המראטהית והתייצבו יחד כנגד האימפריה המוגולית וממלכת מייסור. בין ממלכות אלו ניצב הניזאם של היידראבד (אנ') שב-1766 ניסה "לקרוץ" לכל הצדדים אך בסופו של דבר חבר לממלכת מייסור ואיפשר לצבאה מעבר בשטחה. מהלך זה של הניזאם סימן, באוגוסט 1767, את תחילתה של מלחמת אנגלו-מייסור הראשונה.
בתחילת המערכה ניצל עלי את הברית עם היידראבאד ופלש עם צבאו לקרנטיקה (אנ') במזרח הודו. בחודשים הראשונים של המערכה נחלו עלי וצבא מייסור מספר תבוסות משמעותיות מידי הבריטים. בשלהי 1767, ועם תחילת עונת המונסונים, החליט עלי להמשיך להילחם בבריטים למרות התנאים הקשים אך גם המשך המערכה באותה שנה לא הביא הצלחות למייסורים. בנוסף ערקו יחידות מצבאו של הניזאם לצד הבריטי והחל משא ומתן חשאי בין הניזאם לבריטים דבר שהחמיר את מצבו של עלי והביא אותו לפנות לבריטים להסכם הפסקת אש אך הבריטים דחו את ההצעה. לאחר הסירוב ולאור חולשת כוחו נאלץ עלי להסיג את כוחותיו מאזורי הלחימה.
בתחילת 1768 ניצלו הבריטים חולשה של המייסורים וכבשו מהים את העיר מנגלור בחוף מלבר אך עלי שלח את בנו טיפו סולטאן עם צבא לעיר והצליח לכבוש אותה. נסיגתו של עלי מקרנטיקה במזרח הודו ומעורבותו בלחימה במערב הודו איפשרה לבריטים ולמראהטים להתקדם לליבה של ממלכת מייסור ולאיים בכיבוש בנגלור באוגוסט 1768. עלי חזר לממלכתו וניסה למנוע כיבוש בנגלור אך הכוחות מולו היו חזקים יותר והוא ניסה, בפעם השנייה, להגיע להסכם הפסקת אש עם הבריטים אך שוב נדחה. על אף שהצליחו להדוף את המייסורים החליטו הבריטים לסגת מבנגלור וויתרו על העיר.
עלי אסף כוחות חדשים וניצל את נסיגת הבריטים מבנגלור כדי לתקוף את מדראס, בירת חברת הודו המזרחית הבריטית. התנועה המהירה של עלי מזרחה הפתיעה את הבריטים שנאלצו להציע לעלי הסכם הפסקת אש כדי למנוע את כיבוש מדראס. בסופו של המשא ומתן, ב-29 במרץ 1769, נחתם חוזה מדראס (אנ') בין חברת הודו המזרחית הבריטית וממלכת מייסור שכלל הסכם הגנה הדדי.
פיתוח יחסי חוץ
את השנים הבאות הקדיש עלי לפיתוח קשרי חוץ עם מעצמות אחרות תוך מתן עדיפות למעצמות מוסלמיות על חשבון מעצמות מערביות. בין השאר ניהל עלי מגעים וחתם הסכמים עם אחמד בן סעיד אל-בוסאדי (אנ') שליט מסקט (עומאן), קארים ח'אן זנד (אנ') שליט שיראז, בירת ממלכת פרס, מוסטפא השלישי, סולטאן האימפריה העות'מאנית ועוד.
המלחמה השנייה בין מייסור לאימפריה המראטהית
חוזה מדראס (אנ'), שנחתם בין חברת הודו המזרחית הבריטית וממלכת מייסור בסיום מלחמת אנגלו-מייסור הראשונה, כלל הסכם הגנה הדדי. בהסתמך על הסכם זה והתקווה לעזרת הבריטים, החל עלי בתהליך הסלמה מול האימפריה המראטהית. ב-1770 פלשו המראטהים לממלכת מייסור, בכוח של 35,000 חיילים, תוך שהם גוברים והודפים את צבאו של עלי. לאחר שכבשו חלקים גדולים מצפונה של ממלכת מייסור הציע עלי לשלם דמי סיום לחימה אך סורב. בתחילת 1771, לאחר עונת המונסונים, חידשו המראטהים את המתקפה על מייסור וצרו על עיר הבירה סרירנגפטנה (אנ') אך לאחר 5 שבועות מצור ויתרו על העיר וכבשו את בנגלור. עלי ניסה לחדש את הברית עם הבריטים כדי שיסייעו לו אך סירב להיענות לדרישות של הבריטים. ב-1772 ביקש עלי, שוב, סיום לחימה עם האימפריה המראטהית והסכים לשלם קנס גבוה למראטהים כולל וויתר על שטחים באזור בנגלור והפעם נענה בחיוב.
כשחזר לבירתו התברר לעלי שהמאהאראג'ה של מייסור, נאנג'אראג'ה וודייאר (אנ'), ניהל מאחורי גבו משא ומתן עם האימפריה המראטהית. עלי הרג את נאנג'אראג'ה ומינה במקומו את אחיו חמרג'ה (Chamaraja).
השלום עם האימפריה המראטהית לא שרר זמן רב וב-1772 מת שליט הממלכה מאדהאברו הראשון (אנ') ועלי ניצל את מלחמת הירושה שהשתררה בממלכה כדי לשלוח ב-1773 צבא, בפיקוד של בנו טיפו סולטאן, כדי לשחרר שטחים שכבשו המראטהים בצפון ממלכת מייסור (בעיקר באזור חוף מלבר. המהלך היה היה מוצלח ועד -1774 הצליחו המייסורים להיזיר לעצמם את כל השטחים שאיבדו מוקדם יותר. ב-1775 התייצב המצב הפוליטי באימפריה המראטהית ומנהיגה יצא למערכה נגד המייסורים אך טיפו סולטאן צבר כבר מספיק עוצמה כדי לפורר את כוחם של המראטהים ולהביס אותם. הוא שלח 20,000 מתומכיהם לבירת מייסור שם הומרה דתם לאסלאם ונכפה עליהם להצטרף לצבא מייסור.
מלחמת אנגלו-מייסור השנייה
בסיום המערכה מול האימפריה המראטהית מצא עצמו עלי בדילמה ביחס לחברת הודו המזרחית הבריטית כשמצד אחד היה בידיו הסכם איתה מתקופת מלחמת אנגלו-מייסור הראשונה ומצד שני הם לא נענו לקריאות העזרה שלו כשנלחם עם המראטהים. כבר ב-1771, עוד לפני פרוץ המלחמה בין המייסורים למראטהים, קיבל עלי הצעה מהמראטהים לאחד כוחות מול הבריטים כדי להדוף אותם מעמדותיהם אך דחה את ההצעה. ב-1779 חידשו המראטהים את הצעתם לעלי לאחד כוחות מול הבריטים והפעם נענה לה[9]. כדי לחזק את הברית חתמו עלי והמראטהים ברית עם הניזאם של היידראבד (אנ').
התקוות של עלי להביס את הבריטים בעזרת בריתות אלו התפוגגו כשמושל מדראס הבריטי, וורן הייסטינגס, שיכנע את הניזאם ואת האימפריה המראטהית לפרוש מבהרית ולהישאר נייטרלים וכך יצא עלי למלחמת אנגלו-מייסור השנייה לבדו.
עלי הצליח לגייס למערכה כ-83,000 חיילים וב-1780 צעד איתם מזרחה לחופה המזרחי של הודו. המהלכים הצבאיים של עלי בתחילת המערכה היו מוצלחים ותודות לחוסר במודיעין בריטי לא ידעו הבריטים על מהלכיו עד שכבר היה קרוב לבירתם מדראס. הבריטים שלחו מולו כוח מצומצם שלא היה יכול לעמוד מול הכוח הגדול של עלי וכ-3,000 חיילים נפלו בשבי. מושל מדראס הבריטי הזעיק כוחות בריטים נוספים שהתמודדו בשורת קרבות עם עלי וצבאו. קרבות אלו, שהתחוללו הן בחופיה המזרחיים של הודו והן בחופיה המזרחיים נמשכו עד תחילת עונת המונסונים של 1782
מותו של חיידר עלי
חיידר עלי נפטר ב-7 בדצמבר 1782 כתוצאה ממחלת הסרטן בזמן ששהה במחנה הצבאי בו המתין לסיום עונת המונסונים. יועציו ניסו להסתיר את המידע כדי לאפשר לבנו טיפו סולטאן להגיע משדות הקרב ולתפוס את השלטון. המידע הגיע תוך יומיים גם לבריטים אך אלו לא ניצלו את מצב הביניים כדי לתקוף את המייסורים.
גופתו של עלי הוחזרה לעיר הבירה של ממלכת מייסור סרירנגפטנה (אנ') שם נקבר במוזוליאום (אנ') שבנה בנו טיפו סולטאן.
משפחתו
עלי נישא לפטימה ונולדו ממנה שלושה ילדים (טיפו, קארים ועוד בת. הייתה לו אישה שנייה[10] לה נישא כדי ליצור ברית עם השליט של ממלכת סאבאנור (אנ'). גם ילדיו של עלי נישאו לילדיו של שליט זה כדי לחזק את הקשר.
לקריאה נוספת
- Dalrymple, William (2019). The Anarchy: The Relentless Rise of the East India Company (Hardcover). New York: Bloomsbury publishing. ISBN 978-1-63557-395-4.
- Gidwani, Bhagwan S (1976). The Sword of Tipu Sultan: A historical novel about the life and legend of Tipu Sultan of India. Allied Publishers. OCLC 173807200.
- S, Rajendu (2017). Mysore Padayottam, 250 years. a set of six documents written during Hyder Ali's invasion to Malabar. Vallathol Vidya Peetham.
- Bowring, Lewin (1899). Haidar Alí and Tipú Sultán, and the Struggle with the Musalmán Powers of the South. Oxford: Clarendon Press. OCLC 11827326.
- Brittlebank, Kate (1999). Tipu Sultan's Search for Legitimacy. Delhi: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-563977-3. OCLC 246448596.
- *Rao Punganuri, Ram Chandra (1849). Brown, Charles Philip (ed.). Memoirs of Hyder and Tippoo: Rulers of Seringapatam, Written in the Mahratta Language. Madras: Simkins. OCLC 123942796. Rao Punganuri was, according to Brown, in the employ of both Hyder and Tipu.
- Subramanian, K. R (1928). The Maratha Rajas of Tanjore. Mylapore, Madras: self-published. OCLC 249773661.
- Tour, Maistre de la; Mohammed, Gholam (1855). The History of Hyder Shah, Alias Hyder Ali Khan Bahadur. London: W. Thacker. OCLC 65664006. Biography of Hyder and memoir by one of his French officers; coauthor Gholam Mohammed was Tipu Sultan's son.
- Wilks, Mark (1869). Historical Sketches of the South of India, in an Attempt to Trace the history of Mysoor (Second ed.). Madras: Higginbotham. OCLC 460735564.
- Hasan, Mohibbul (2005). Waqai-i Manazil-i Rum: Tipu Sultan's Mission to Constantinople. New Delhi: Aakar Books. ISBN 978-81-87879-56-5. OCLC 70065314.
- Robson, Francis (1786). The Life Of Hyder Ally: With an Account of His Usurpation of the Kingdom of Mysore. London: S Hooper, High Holborn. נבדק ב-24 בינואר 2022.
{{cite book}}: (עזרה) - Nadvi, Muhammad Ilyas (2004). Tipu Sultan, A life History (באנגלית).
- Praxy Fernandes, The Tigers of Mysore: A biography of Hyder Ali & Tipu Sultan, הוצאת אמזון, 1991
קישורים חיצוניים
- חיידר עלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חיידר עלי, באתר historypak.com
- חיידר עלי, באתר byjus.com
- חיידר עלי, באתר testbook.com
הערות שוליים
- ^ ההיסטוריה של טיפו סולטאן, באתר books.google.co.il
- ^ יצירת העולם ההודי-מוסלמי, באתר ספריית אוניברסיטת קיימברידג'
- ^ נמר: חייו של טיפו סולטאן, באתר books.google.co.il
- ^ Historical Dictionary of the British Empire, באתר books.google.co.il
- ^ The British Conquest and Dominion of India, באתר books.google.co.il
- ^ The Anarchy: The East India Company, Corporate Violence, and the Pillage of an Empire, באתר books.google.co.il
- ^ תאריך הלידה המדוייק של עלי לא ידוע ומעריכים שהיה בין 1717 ל-1722
- ^ המרקיז דה בוסי-קסטלאנו שימש כמושל כללי של הקולוניה הצרפתית בפודוצ'רי
- ^ הסיבות לנכונותו של עלי להסכם כזה היו תוקפנותם של הבריטים כלפי בעלת בריתו האימפריה הצרפתית והחלטתם של הבריטים להעביר כוחות דרת ממלכתו
- ^ יש הטוענים שהיא הייתה פילגש
37718053חיידר עלי