מלחמת אנגלו-מייסור השנייה
 | ||||||||||
| מפת זירת המערכה | ||||||||||
| מערכה: מלחמות אנגלו-מייסור | ||||||||||
| תאריכים | 1780–1784 (כ־4 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מלחמת אנגלו-מייסור הראשונה | |||||||||
| קרב אחרי | מלחמת אנגלו-מייסור השלישית | |||||||||
| מקום | ממלכת מייסור | |||||||||
| עילה | התנגדות מייסור לשליטה הבריטית | |||||||||
| תוצאה | חתימה על חוזה מנגלור | |||||||||
| שינויים בטריטוריות | דרום הודו | |||||||||
| ||||||||||
.svg){kind=small}
מלחמת אנגלו-מייסור השנייה התחוללה בהודו בין 1780 ל-1784 בין חברת הודו המזרחית הבריטית וממלכת מייסור שחתמה בריתות עם ממלכת צרפת והרפובליקה ההולנדית. המלחמה הסתיימה ללא הכרעה ברורה לאחר שכל אחד מהצדדים ניצח במספר קרבות והפסיד בקרבות אחרים. בסופה של המלחמה נחתם חוזה מנגלור שסיים את המלחמה וכלל החלטה להחזיר את המצב לקדמותו.
רקע
באמצע המאה ה-18 החלה האימפריה הבריטית להתפשט למזרח הרחוק ובמיוחד להודו. התפשטות זו נעשתה בפועל על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית במטרה להרחיב את המסחר במזרח. החברה החזיקה צבא משלה אך נתמכה על ידי צבא בריטניה ויעדיה בהודו היו להשיג אחיזה בנמלים בחופיה המזרחיים והמערביים כדי לתמוך בצי הספינות של החברה.
בתהליך החדירה להודו נאלצו הבריטים להתמודד עם מלכים וסולטאנים ששלטו על ממלכות בהודו והתנגדו להתפשטות הבריטים לכן ראשי חברת הודו המזרחית הבריטית נאלצו להשיג את יעדיהם בשלוב מאמצים דיפלומטיים וצבאיים. אחת מהממלכות שהתנגדו לבריטים הייתה ממלכת מייסור בדרום הודו. ב-1767 החלה מלחמת אנגלו-מייסור הראשונה שנמשכה עד 1769 ובמהלכה נלחם צבאה של חברת הודו המזרחית הבריטית בממלכת מייסור בסיוע חלקי של ממלכות אחרות בדרום הודו כמו הניזאם של היידראבאד, האימפריה המראטהית וסולטנות קרנאטקה. המלחמה הסתיימה בחתימה על חוזה מדראס (אנ') אך ללא הכרעה חד משמעי. חוזה זה כלל הסכם הגנה הדדי בין הבריטים למייסור אך הבריטים לא קיימו את ההסכם כשממלכת מייסור יצאה למערכה לאחר החתימה.
במקביל למאמצים הבריטים לחדור להודו ניסו גם ממלכת צרפת והרפובליקה ההולנדית לתפוס אחיזה בתת-היבשת ולשם כך חתמו הסכם עם ממלכת מייסור והפכה בכך ליריבות של בריטניה וזאת במקביל לאיבה בין צרפת ובריטניה שהתפתחה במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית.
העילה למלחמה
מספר אירועים שהתחוללו לפני 1780 היוו את הטריגר לפרוץ מלחמת אנגלו-מייסור השנייה:
- ב-1771, לאחר חתימת חוזה מדראס (אנ') ב-1769, יצאה ממלכת מייסור למערכה כנגד האימפריה המראטהית שמצפון לה בהנחה שבריטניה תתמוך בה בהתאם לחוזה. בריטניה סירבה להצטרף ומייסור נאלצה להתמודד במערכה לבד ולא הצליחה להגיע להכרעה ולכן נטרה איבה לבריטניה ושאפה לנקמה.
- ב-1778 החליטה בריטניה, כחלק מהמלחמה האנגלו-צרפתית, לגרש את צרפת מתת היבשת על ידי כיבוש המאחזים המעטים אותם החזיקה. ההסכם בין צרפת ומייסור הכניס את המייסורים למערכה זו. בשלב ראשון כבשה בריטניה את העיר פונדיצ'רי (אנ') בצידה המערבי של הודו ובהמשך כבשה בריטניה את עיר הנמל מאה (אנ') בחופה המערבי של הודו. עיר נמל זו שימשה להזרמת ציוד ונשק צרפתי למייסור ואף נשמרה על ידי חיילי מייסור. אירוע זה הביא את מנהיג מייסור חיידר עלי (אנ') להתכונן למלחמה מול הבריטים על ידי חתימת הסכמים עם הממלכות השכנות האימפריה המראטהית והניזאם של היידראבאד (אנ').
מהלך המלחמה
המצור על ארקוט
ביולי 1780, לאחר שגייס כ-80,000 חיילים, יצא חיידר עלי (אנ') למלחמה. כצעד ראשון פלש למחוז קרנטיק (אנ') שבמזרח הודו והטיל מצור על העיר ארקוט (אנ') שהוחזקה על ידי הבריטים בפיקודו של קולונל הקטור מונרו (אנ'). הבריטים מיהרו לשלוח יחידה של כ-5,000 חיילים בפיקודו של קולונל ויליאם ביילי (אנ'), שיצא מהעיר גונטור (אנ'), לסייע לכוחותיהם בעיר. עלי הפריש חלק מכוחותיו, בפיקודו של בנו טיפו סולטאן, כדי לקדם את הכוחות הבריטים. הכוחות נפגשו ב-10 בספטמבר לקרב באמצע הדרך לייד פולי (אנ'). הכוחות הבריטים נערכו במערך הגנתי צפוף אולם המייסורים ירו בתותחים על הכוחות הבריטים וגרמו לאבידות כבדות ובהמשך השתמשו בסוסים כדי לפרוץ את קווי ההגנה של הבריטים ולהביס אותם. בקרב זה נהרגו 336 חיילים בריטים ו-250 נשבו (וביניהם מפקד הכוח ביילי) ושאר הכוח הבריטי נסוג למדראס. עלי החליט לא לנצל את ההצלחה ולרדוף אחרי הכוחות הבריטים הנסוגים אלא לחזור ולתקוף את ארקוט וכבש אותה ב-3 בנובמבר.
קרבות איירה קוט
החלטתם של המייסורים לחזור לארקוט איפשרה לבריטים לסגת דרומה, לחזק את כוחותיה ולמנות את לוטננט גנרל איירה קוט (אנ') למפקד הכוח. לאחר שאסף כ-8,000 לוחמים חזר קוט למערכה נגד מייסור והביס אותם בסדרה של קרבות:
- ב-1 ביולי 1781 ניצח בקרב פורטו נובו (אנ') שהתחולל בקרבת העיר פאראנגיפטי (אנ') שמדרום למדראס מול כוח מייסורי של כ-40,000 חיילים. בסיומו של הקרב נמנו כ-3,000 חיילי מייסור הרגים וכ-6,000 פצועים בשעה שבצד הבריטי נמנו כ-300 הרוגים ופצועים.
- ב-27 בספטמבר 1781 ניצח בקרב שולינגהור (אנ') שהתחולל בקרבת העיר (אנ') ממזרח למדראס. קוט הצליח להפתיע את הכוחות המדרסיים ולגרום להם אבדות כבדות.
- הניצחונות של קוט אילצו את טיפו סולטאן להסיר את המצור שהטיל על העיר ואנדבשי (אנ') מדרום מזרח למדראס.
הקרב מול ההולנדים
בשלהי 1781 הורה מושל מדראס, הלורד ג'ורג' מקרטני, לפעול בהודו וסביבתה כנגד מאחזים של הרפובליקה ההולנדית שהייתה בת בריתה של ממלכת מייסור[1]. כוחות בריטים, בהיקף של כ-4,000 לוחמים, תקפו את עיר הנמל נאגאפאטינאם (אנ'), שהייתה העיר המרכזית של המושבה ההולנדית ונשמרה על ידי כ-6,000 חיילי צבא הולנד וכ-2,000 חיילי מייסור. ב-12 בנובמבר 1781, לאחר מצור של שלושה שבועות (אנ'), נכנעה העיר. הכניעה הושגה, בין השאר, בזכות כוחו של הצי של חברת הודו המזרחית הבריטית שצר על הנמל והשתמש בתותחיו לירות עם הנצורים. לאחר הכניעה המשיכה בריטניה לפעול לכיבוש השטחים שהחזיקו ההולנדים[2].
ניצחונותיו של טיפו סולטאן
בתחילת 1782 זכה טיפו סולטאן במספר ניצחונות על הצבא הבריטי. בין נשאר ניצח סולטאן כוח צבאי בריטי, בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ון בריית'וויט (אנ'), שהגן על העיר אנגודי שלייד ת'אנג'אובר (אנ'). בקרב זה (אנ') התמודדו כ-1,800 חיילי בריטניה מול כ-1,800 מחיילי מייסור והקרב הסתיים בניצחון מוחץ של מייסור ובשביית כל חיילי הכוח הבריטי.
המערכה בחוף המערבי
בקיץ 1782, בזמן שחלק גדול מהכוחות של מייסור היו עסוקים במזרח הודו, שלחו מנהלי חברת הודו המזרחית הבריטית תגבורות לצבאם. יחידות אלו נחתו בחוף מלבר במערב הודו וחיידר עלי מיהר לשלוח את בנו טיפו סולטאן, בראש כח מייסורי, כדי לבלום פלישה זו. המיסורים אכן הצליחו לבלום את הבריטים אך בדצמבר אותה שנה נפטר מנהיג מייסור, חיידר עלי, מסרטן ובנו נסוג מהזירה המערבית והתיר את המצור על הכוחות הבריטים.
הבריטים ניצלו נסיגה ויחד עם תגבורת צבאית נוספת, בפיקודו של גנרל ריצ'רד מת'יוס (אנ') החלו להתקדם מזרחה במטרה לכבוש את העיר בדנור (אנ') (כ-100 ק"מ מחוף הים). העיר נכנעה לבריטים אולם מהלך זה הביא למתיחת קווי האספקה של הבריטים ולמחסור בחילי רגלים ואספקה. בתחילת אפריל חזר טיפו סולטאן לזירה בראש כוח של כ-100,000 חיילים והטיל מצור על בדנור (אנ') שהתגוננה על ידי כ-1,600 חיילים בריטים. הבריטים התבצרו במבצר של העיר אך סבלו ממחסור באנשים וציוד וכן מהכנה לקויה של המבצר ולכן החלו ב-24 באפריל במשא ומתן עם המייסורים.
המצור הסתיים ב-28 באפריל 1783 בכניעת הבריטים ובהסכמה שהבריטים ישאירו מאחור את כל רכושם ובתמורה יורשה להם לסגת בביטחה לבומביי. כשהתברר לטיפו סולטאן שמת'יוס והקצינים הבכירים לקחו איתם את האוצרות שהיו בעיר הוא ראה בכך אי עמידה בהסכם ויצא לפעולות נקם. את מת'יוס ו-19 מקציניו הוציא להורג בהרעלה, מהפצועים שנמצאו בעיר רבים מתו מחוסר טיפול רפואי, רבים מהחיילים הפשוטים נתפסו במהלך נסיגתם מהעיר ונכלאו ו-34 מקציני היחידות שנתפסו הוכרחו לצעוד לבית כלא כ-130 ק"מ מזרחה. בפני קצינים אלו הועמדה הברירה לערוק לצבא מייסור או למות ולאחר שכולם סירבו לערוק הוציאו המייסורים חלק מהם להורג ולטענת הניצולים המייסורים היו מוציאים את כולם להורג לולא נחתם הסכם השלום.
במרץ 1783, במקביל למערכה בבדנור (אנ'), כבשו הבריטים את העיר מנגלור. טיפו סולטאן שלח חלק מצבאו למנגלור וב-20 במאי 1783 הטיל כוח זה מצור על העיר (אנ'). בעיר התבצרו כ-2,700 חיילים בריטים והמצור נמשך עד 30 בינואר 1784 אז נכנעו הבריטים לאחר שרק כ-850 חיילים שרדו.
קרב קודלור
לאחר האירועים בחוף המערבי פתחו הבריטים במערכה בחוף המזרחי ובמסגרת זו, ב-7 ביוני 1783, הטיל כוח בריטי של כ-12,000 חיילים בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'יימס סטיוארט (אנ'), מצור(אנ') על עיר הנמל קודלור (אנ') (כ-170 ק"מ מדרום ממדראס). הכוח שהגן על העיר כלל יחידות צרפתיות ויחידות של מייסור בהיקף של כ-9,000 חיילים בפיקודו של המרקיז דה בוסא-קסטלנו (אנ') הצרפתי.
המייסורים והצרפתים ניסו לעצור את הבריטים מחוץ לחומות העיר אולם נאלצו לסגת לעיר. הבריטים תכננו להסתייע בצי של חברת הודו המזרחית הבריטית אולם האוניות הבריטיות נתקלו בצי צרפתי בפיקודו של פייר אנדרה דה סופרן (אנ') ולאחר קרב (אנ') נאלצו הבריטים לסגת למדראס לאחר שכל צד סבל מכ-500 נפגעים. הצי הצרפתי ניצל נסיגה זו והנחית כ-2,400 חיילי צי לסיוע לנצורים בעיר. המצור הוסר ב-25 ביולי 1783 לאחר שהחלו שיחות שלום בין בריטניה וצרפת.
הסכם מנגלור
בתחילת 1784 הורתה הנהלת חברת הודו המזרחית הבריטית לצבאה לחתור להסכם הפסקת אש עם ממלכת מייסור. הסכם זה נחתם ב-11 במרץ 1784 במנגלור (אנ') וסיים את המלחמה. בהסכם הוחלט על מודל סטטוס קוו אנטה בלום דהיינו החזרת המצב לקדמותו כפי שהיה לפני פרוץ המלחמה.
כתוצאה מההסכם נחלשה אחיזתה של בריטניה וחברת הודו המזרחית הבריטית בדרום הודו. כמו כן העביר ראש ממשלת בריטניה ויליאם פיט הבן בפרלמנט את "חוק הודו" (אנ') שהעביר את השליטה במהלכים הפוליטיים של חברת הודו המזרחית הבריטית לידי הממשלה ובכך החליש את החברה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Barua, Pradeep P. (2005). The State at War in South Asia. Lincoln: University of Nebraska Press. ISBN 0-8032-1344-1. LCCN 2004021050.
- Dalrymple, William (2019). The Anarchy: The Relentless Rise of the East India Company (Hardcover). New York: Bloomsbury publishing. ISBN 978-1-63557-395-4.
- Kaliamurthy, G. (1987). Second Anglo-Mysore War (1780–84). Delhi: Mittal Publications. OCLC 20970833.
- Roy, Kaushik (2011). War, Culture and Society in Early Modern South Asia, 1740–1849. London: Routledge. ISBN 978-0-415-58767-9. LCCN 2010040940.
- Tzoref Ashkenazi, Chen (2019). "German soldiers in eighteenth century India". MIDA Archival Reflexicon. pp. 1–8.
- Tzoref-Ashkenazi, Chen (ביוני 2010). "Hanoverians, Germans, and Europeans: Colonial Identity in Early British India". Central European History. 43 (2): 222. doi:10.1017/S0008938910000014. JSTOR 27856182. S2CID 145511813.
{{cite journal}}: (עזרה) - Naravane, M. S. (2014). Battles of the Honourable East India Company: Making of the Raj. New Delhi: A.P.H. Publishing Corporation. pp. 173–175. ISBN 978-81-313-0034-3.
- Malleson, G. B. (George Bruce) (1914). The decisive battles of India : from 1746 to 1849 inclusive. London : Reeves & Turner. p. 254. נבדק ב-4 במאי 2022.
{{cite book}}: (עזרה) - Philips, C. H. (בדצמבר 1937). "The East India Company 'Interest' and the English Government, 1783–4". Transactions of the Royal Historical Society. 20: 83–101. doi:10.2307/3678594. JSTOR 3678594. S2CID 167958985.
{{cite journal}}: (עזרה) - Singh, Sarbans (1993). Battle Honours of the Indian Army, 1757–1971. New Delhi: Vision Books. p. 102. ISBN 81-7094-115-6.
קישורים חיצוניים
- מלחמת אנגלו-מייסור השנייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מלחמת אנגלו-מייסור השנייה, באתר byjus.com
- מלחמת אנגלו-מייסור השנייה, באתר prepp.in
- מלחמות אנגלו-מייסור, באתר drishtiias.com
הערות שוליים
- ^ פעולה זו הייתה חלק ממלחמת הולנד–אנגליה הרביעית
- ^ רוב השטחים האלו הוחזרו להולנד ב-1784 לאחר סיום המלחמה
מלחמת אנגלו-מייסור השנייה36853844Q233663