חטיבה 130
 | |
| תג היחידה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת הבזקה |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חטיבת שריון במילואים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | יוני 1974 – 2014 (כ־39 שנים) |
| מקים היחידה | אריה וינברג |
| מלחמות |
 מלחמת לבנוןמבצע חומת מגן |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנקי מג"ח 7 |
| פיקוד | |
| יחידת אם | עוצבת עידן |
| מפקדים | פירוט בערך |
חטיבה 130 (לשעבר חטיבת "עשת" 767, חטיבה 645, חטיבה 277, חטיבה 520, חטיבה 217) המכונה גם "עוצבת הבזקה" הייתה חטיבת מילואים משוריינת בצה"ל.
תולדות החטיבה
ביוני 1974 הוקמה חטיבת "עשת 767" במסגרת אוגדה 880 וזאת בעקבות יישום חיל השריון וצה"ל את לקחי מלחמת יום הכיפורים. הוגבר השיתוף הבין זרועי, נמשך תהליך ההתעצמות האיכותית בו נקלטו טנקים משוכללים מתוצרת ארצות הברית מסוג M60 פטון .
מפקדה הראשון – אל"ם אריה וינברג החל במיון וגיוס חיילים מזרועות ויחידות צה"ל השונות תוך הסבה מקצועית למקצועות השריון ושיבוצם הקרבי להשלמת התקנים הדרושים.
במשך השנים חל שיפור ניכר ביכולותיה תוך כדי אימונים בפיתוח החשיבה הטקטית והשפה המקצועית המשותפת בין הלוחמים והמפקדים. וכן ביצוע תעסוקות מבצעיות ושמירה על גבולותיה של המדינה.
עקב התגברות פעולות טרור על ידי ארגוני המחבלים הפלסטינים מלבנון בתחילת שנות ה-80. החל צה"ל להיערך לפגוע במרכזי המחבלים. ואכן ב-8 ביוני 1982, יומיים לאחר פריצת כוחות צה"ל ללבנון במסגרת מלחמת לבנון הראשונה, גויסה החטיבה בפיקודו של אל"ם חיים כץ והצטרפה לכוחות הפועלים בגזרה המזרחית תוך לחימה בכוחות סוריים ובסיוע למשימה האוגדתית בחילוץ גדוד צה"ל שנקלע למארב נ"ט.
במהלך מלחמת שלום הגליל ולאחר הפסקת האש, קיבלה החטיבה את משימת החזקת קו סולטאן יעקוב בואכה כביש ביירות-דמשק ושהתה באזור כ-40 יום, תוך ניהול קרב עם כוחות שריון סורים הכולל השמדת תריסר טנקים, חלקם חדישים ביותר מסוג T-72.
כמו כן פעלו יחידות החטיבה במניעת חדירת מחבלים בניסיונותיהם לפגוע בכוחות צה"ל. בהמשך, שיפרה החטיבה את הכלים והאמצעים הטכנולוגיים, בנתה שדרת פיקוד איכותית תוך הקניית ידע וניסיון מבצעי מצטבר.
באפריל–מאי 2002 השתתפה החטיבה בלחימה כנגד ארגוני החבלה ביהודה ושומרון וגויסה בצו 8 למבצע חומת מגן - סבב ב'. כשיחידותיה פועלות בג'נין, טולכרם, קלקיליה, שכם ורמאללה, במטרה למגר ולהשמיד תשתיות טרור המופעלות כנגד אזרחי ישראל.
באפריל 2004 לאור רה ארגון סד"כ צה"ל ופירוק חטיבה 277, שונה שם העוצבה מ"עשת" ל"הבזקה". סמל היחידה שונה לסמל סוס החד-קרן וכן קיבלה החטיבה את האחריות על שימור מורשת חטיבה 277 והנצחת חלליה. חטיבה 277, ששמה הקודם היה חטיבה 645, הוקמה במסגרת עוצבת עידן ב 1974, החטיבה קיבלה את אחריות על שימור המורשת והנצחת חלליה של חטיבה 217 שהחלה את דרכה בשנת 1962 כחטיבה 520. החטיבה השתתפה במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל וספגה אבדות רבות בנפש – 135 חללים.
במרץ 2014, בעקבות השינויים האסטרטגיים והקיצוצים בתקציב הביטחון, החליטו בצה"ל על סגירת החטיבה. ב-8 באפריל 2014, התקיים בלטרון טקס סגירת החטיבה[1].
פעילות החטיבה במלחמות ישראל
במלחמת לבנון הראשונה חטיבה 130 (בתקופת המלחמה נקראה: חטיבת עשת 767) בפיקודו של אל"ם חיים כץ התגייסה ב-8 ביוני 1982, יומיים לאחר פרוץ הקרבות והצטרפה למאמץ הצבאי להרוס את תשתיות הטרור של ארגוני החבלה בלבנון.
בתוך 24 שעות החטיבה הייתה ערוכה ומוכנה למשימה, כשגדוד 711 ביצע היסע על גבי מובילים וסמי-טריילרים ושאר כלי הרק"מ של יחידות החטיבה הוסעו על גבי קרונות רכבת מאשקלון לקריית מוצקין ומשם למשטח גיבור שמצפון לקריית שמונה.
לאחר הערכות וציוות כוחות, נכנסה החטיבה בשער פאטמה בדרכה צפונה דרך מרג' עיון בגזרה המזרחית בעקבות יחידות עוצבת עידן. התנועה צפונה התעכבה עקב פיצוץ מכוון של הצירים ההרריים על ידי האויב, לכיוון הבקאע שבין חצביה לאגם קרעון, בציר הפיתולים אשר נקרא במפות הקוד של צה"ל – "ציר מיכה".
בבוקר ה-11 ביוני השתתפה החטיבה במאמץ הגייסי, ובסיוע לחלץ את גדוד 362 מאוגדה 90 שנקלע למארב נ"ט סורי. ואכן הגדוד חולץ אך במחיר יקר של נפגעים רבים ושלושה נעדרים – זכריה באומל, יהודה כץ, וצבי פלדמן.
החטיבה קיבלה אחריות על הגזרה "במתחם טובלנו" שמדרום לסולטאן יעקוב, בואכה כביש ביירות–דמשק, תוך שיפור עמדות בשטח וחילופי אש עם כוחות סוריים שהתמקמו ברכס הממשיך מג'בל ערבה צפונה - מסולטאן יעקוב א-פוקא (עילית) לבין הכפר סולטאן יעקוב א-תחתא (תחתית) ומזרחה. החטיבה שהתה באזור כ-40 יום, תוך ניהול קרב עם כוחות שריון סורים שכלל השמדת תריסר טנקים, חלקם חדישים ביותר מסוג T-72.
בלילה האחרון בגזרה, חדרה חולית מחבלים לכיוון המוצב בו שהו כוחות החטיבה תוך חפיפה עם יחידת שריון סדירה מאוגדה 252, לצורך קבלת אחריות על הגזרה. סמ"פ פלוגת הסיור, ספי בן יוסף, התרוצץ במוצב תוך מתן הנחיות לחיילים כיצד לפגוע במחבלים. אחד החיילים הסדירים סבר שבן יוסף הוא אחד המחבלים שחדר למוצב וירה בו צרור ארוך מהמא"ג המותקן על הטנק והרגו. למחרת בבוקר יצאה החטיבה מלבנון לאחר שביצעה את משימתה אך במחיר כבד.
במבצע חומת מגן (2002) גויסו יחידות חטיבה 130 בצו 8 בפעימה השנייה והוצבו למלא את השורות בערים טולכרם, קלקיליה, שכם, רמאללה וג'נין. הגדודים פעלו לכיתור הערים, להגנה על יישובי השומרון, לחיפוי לכוחות החי"ר הפועלים בתוך הערים ופעולות נוספות. במבצע בלט במיוחד גדוד ההנדסה 710, שהוביל את כיבוש העיר ג'נין. פלוגת הצמ"ה, שהפעילה דחפורי D9 משוריינים, הייתה חוד החנית של כוחות צה"ל במחנה הפליטים ג'נין וקיבלה צל"ש על פעילותה.
במבצע עמוד ענן השתתף גדוד ההנדסה 710 של חטיבה 130.
מבנה החטיבה
גדוד שריון - 708
גדוד 708 מורכב משלוש פלוגות טנקים, פלוגת חרמ"ש, ופלוגת מפקדה. הגדוד הוקם ביוני 1974, וביצע אימון הקמה בצאלים, בפיקוד סא"ל יהודה ארזי, תוך בניית מסגרות וצוותי קרב.
במלחמת לבנון הראשונה התגייס הגדוד יחד עם שאר החטיבה ביום שלישי, 8 ביוני, הגדוד חצה את הגבול בלילה שבין חמישי לשישי, ונע בעקבות יחידות האוגדה בגזרה המזרחית בציר "מיכה" (ציר הפיתולים). משימת הגדוד הייתה לשלוט ולאבטח את ציר מיכה באזור שמדרום למשולש טובלנו בואכה סולטאן יעקב, ולהוות עתודה חטיבתית בהחזקת קו הגבול בין יחידות צה"ל לכוחות הסוריים שבמרחב.
ביום שישי נכנסה לתוקפה הפסקת האש בשעה 12:00. בימים שלאחר הפסקת האש, הגדוד ניהל אש עם הסורים על מנת למנוע מהם בניסיונותיהם לשפר עמדות, וכן פעל לשפר עמדות ולתפוס שטחים שולטים בגזרה.
הגדוד שהה בלבנון כ-45 יום, וחזר ללא נפגעים למחנות הקבע בחסה. במשך השנה שלאחר מכן, ביצע הגדוד החזרה לכשרות ונערך למשימות הבאות הצפויות לו.
בשנות השמונים והתשעים נערכו הסבות ושדרוגים משמעותיים בטנקי המגח והצל"מ ובהתאם החל הגדוד באימונים ותרגילים אשר הביאו לשיפור גדול ביכולות אשר באו לידי ביטוי בתעסוקות המבצעיות ובשמירה על גבולותיה של המדינה.
בשנת 2002 השתתף הגדוד במבצע חומת מגן, הגדוד התגייס במסגרת הפעימה השנייה ויצא למשימה בערים טול כרם וקלקיליה וכן קבלת אחריות על הציר שבין אבני חפץ ועינב שהיה מועד לפורענות. הגדוד לחם לצד כוחות חי"ר והנדסה באיתור והשמדה של מקומות לייצור אמצעי לחימה, פגיעה במחבלים וארגוני הטרור שפעלו במרחב.
גדוד שריון - 711
גדוד 711 מורכב משלוש פלוגות טנקים, פלוגת חרמ"ש, ופלוגת מפקדה. הגדוד הוקם ביוני 1974, וביצע בקיץ אותה השנה אימון הקמה בצאלים בפיקוד סא"ל משה כהן.
במלחמת לבנון הראשונה התגייס הגדוד יחד עם שאר החטיבה ביום שלישי ה-8 ביוני, בליל יום חמישי ה-10 יוני, נכנס הגדוד ללבנון דרך שער "פטמה" והתקדם בגזרה המזרחית דרך מארג' עיון ועיירות סמוכות ובציר הכפרים - "ציר מיכה" בואכה סולטאן יעקב.
בבוקר יום שישי, העביר הגדוד נגמ"שים לפלס"ר החטיבתי אשר השתתף במאמץ הגייסי לחלץ את גדוד 362 מאוגדה 90, אשר נקלע למארב נ"ט וטנקים סוריים ששלטו במרחב.
לאחר הפסקת האש, התייצב הגדוד על קו הגבול החדש בין הכפרים מדוחה וכאמד א-לוז באזור "משולש טובלנו" שמול סולטאן יעקב אשר מדרום לכביש בירות – דמשק ובשליטה על ציר "מיכה" וניהל אש עם הסורים למנוע מניסיונותיהם לשפר עמדות והן על מנת לשפר עמדות כוחותינו ולתפוס שטחים שולטים בגזרה. במהלך ימי קרב אלה פגעו כוחותינו במספר טנקי T-72 חדישים. הגדוד שהה בלבנון כ- 50 יום וחזר ללא נפגעים למחנות הקבע בחסה.
בשנים שלאחר המלחמה ולאחר החזרה לכשרות, הכשיר הגדוד דור חדש של מפקדים מוכשרים אשר יצרו את שדרת הפיקוד של החטיבה והאוגדה עד לעשור השני של המאה ה-21. במקביל לאימונים ותעסוקות ברחבי המדינה וביהודה ושומרון באירועי "גאות ושפל" (האינתיפאדה השנייה) שהחלו באוקטובר 2000 בגזרת גוש עציון באחת התקופות הסוערות של ירי בלתי פוסק על ציר 60, כביש המנהרות ושכונת גילה. במהלך התעסוקה הפעיל הגדוד טנקים בגזרה ועל הצירים. בוצעה הכניסה הראשונה לשטחי A במסגרת מבצע "בית מוגן". הגדוד היה אחראי לכניסה לאל חאדר.
במהלך מבצע חומת מגן, הגדוד היה אחראי על הפעילות במרחב הכפרי של ציר קלקיליה - שכם, שבמהלכו ערך מספר מבצעים ללכידת מבוקשים, באיתור והשמדה של מבנים לייצור אמצעי לחימה, פגיעה במחבלים וארגוני הטרור שפעלו במרחב.
כהערכה והוקרה על פעילותו של הגדוד ברמה הגבוהה ביותר בצה"ל זכה הגדוד לקבל תעודת "הגדוד המצטיין" מנשיא המדינה בנוכחות שר הביטחון שאול מופז, הרמטכ"ל, מפקד האוגדה והמח"ט זאב שרוני.
גדוד שריון - 719
גדוד 719 מורכב משלוש פלוגות טנקים, פלוגת חרמ"ש, ופלוגת מפקדה.
עם קבלת פקודת הארגון להקמת החטיבה, החלו המג"ד עגמון, הסמג"ד אלישע ומפקדים אחרים שהגיעו ברובם מגדוד השרמנים להרכיב צוותים מתאימים לשיבוץ הקרבי הגדודי עד לאימון ההקמה בקיץ 1974 בשטחי צאלים שבנגב.
ב-6 יוני 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה, הגדוד התגייס בצו שמונה יחד עם כל החטיבה והאוגדה יומיים לאחר תחילת פרוץ הקרבות והצטרף למאמץ הצבאי בגזרת בקעת הלבנון על מנת להרוס את תשתיות הטרור של ארגוני החבלה בלבנון. בליל יום חמישי - 10 יוני, נכנס הגדוד בפיקוד אלישע שפירא והסמג"ד שמעוני ללבנון דרך שער "פטמה" והתקדם בגזרה המזרחית דרך מארג' עיון בציר הכפרים - "ציר מיכה" בואכה סולטאן יעקב. בהגיעו לקו המגע עם הכוחות הסוריים, קיבל המג"ד אלישע פקודה לנוע בתנועה מאובטחת ומהירה לאזור הכפר א-טייחה, לתפוס עמדות ולחפות על תנועת החטיבה הסדירה צפונה ולהשתלב בהתקפה על צומת "ינטא". ההשתלטות על הצומת נועדה לחסום הגעת תגבורות של כוחות סוריים נוספים לכיוון "משולש טובלנו", אזור ההסתבכות של כוחות צה"ל ליד סולטאן יעקב. הכל במגמה לאפשר המשך תנועה צפונה, להגיע לציר ביירות-דמשק ולמנוע הזרמת כוחות סוריים נוספים לעבר בירות. בשלב זה – בבוקר יום שישי, היה גדוד 719 הכוח הצה"לי הצפוני ביותר בגזרה המזרחית ועמד בכל המשימות שהוטלו עליו. כמו גם בימים שלאחר הפסקת האש, בו הגדוד אבטח את הגזרה המזרחית של החטיבה ומנע מהכוחות הסוריים שהתייצבו מולו, בחסות הפסקת האש לשפר עמדות ולתפוס שטחים שולטים בגזרה. לאחר כ 45 יום בלבנון, חזר הגדוד למחנות הקבע בחסה והחל בתהליך ארוך של החזרה לכשירות.
בשנים שלאחר המלחמה, החל תהליך חילופי דורות של לוחמים ומפקדים. היה צורך לשמר את היכולות ואף לשפרם על ידי אימונים ותרגילים בשטחי האימונים וכן בתעסוקות הרבות ברחבי המדינה ובגבולותיה כמו למשל עצירת אוטובוס קו 300 עם מחבלים שהשתלטו עליו, פעילות הגדוד בעסקת ג'יבריל, אירועי האינתיפאדה הראשונה ועוד.
הגדוד בפיקוד אמנון בן דהן התגייס בצו 8 במסגרת הפעימה השנייה ויצא למשימה בעיר שכם ובכל גזרת חטמ"ר שומרון. ת"פ הגדוד היו גם פלוגת ההנדסה החטיבתית וכן הפלס"ר החטיבתית אשר פעלו באיתור והשמדה של מקומות לייצור אמצעי לחימה, פגיעה במחבלים וארגוני הטרור שפעלו במרחב.
גדוד הנדסה - 710
גדוד 710 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים, הכפוף מבצעית לחטיבה 130.
הגדוד הוקם ב-1974 מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים והחל את דרכו כגדחה"ן האוגדתי של אוגדה 880 - עוצבת עידן. הגדוד ביצע פעילות מבצעית ומשימות הנדסיות רבות, השתתף בכל הגזרות במאמץ הבט"ש, בין היתר באירועים הבולטים הבאים:
- בשנת 1998, ביום הנכבה, שהפך ליום קרב בצומת איו"ש בחטיבת בנימין (המח"ט הגזרתי היה גל הירש).
- האינתיפאדה השנייה: הירי על שכונת גילה ב-2001, והשיא היה ב-2002 בו הגדוד שהה בתעסוקה מורכבת באזור קלנדיה/עוטף ירושלים בעת השתוללות הטרור ובשיא פיגועי המחסומים. חוליית טרור תקפה את מחסום "ואדי חרמיה" שאויש על ידי פלחה"ן חטיבתי. 6 מחייליו ועוד מספר חיילים ואזרחים נהרגו. מיד עם תום התעסוקה השתחרר הגדוד לביתו ושבוע מאוחר יותר אירע הפיגוע במלון פארק בליל הסדר. הגדוד גויס מיד בצו 8 למבצע חומת מגן והוביל את כיבוש העיר ג'נין. פלוגת הצמ"ה, שהפעילה דחפורי D9 משוריינים, הייתה חוד החנית של כוחות צה"ל במחנה הפליטים ג'נין וקיבלה צל"ש על פעילותה.
- ב-2011 תפס הגדוד את קו הגבול עם מצרים בגזרה שספגה אך מספר ימים קודם לכן פיגוע בכביש 12 בדרך לאילת. הגדוד היה שותף למאמץ ייצוב הקו באותו הזמן.
- ב-2012, במבצע עמוד ענן, התגייס הגדוד בצו 8 והחל להיערך בשיתוף פעולה עם עוצבת החי"ר אליה צוות לפריצת דרכי הכניסה לרצועת עזה ולביצוע המשימות המבצעיות המתוכננות. הפסקת האש שהוכרזה לאחר כשבוע גדעה את התוכניות המבצעיות והגדוד שב למחנה הקבע והשתחרר.
- ב-2013 זכה גדוד 710 לתעודת הוקרה מיוחדת מנשיא המדינה כיחידת מילואים מצטיינת בצה"ל והישגיו ותרומתו לחיזוק ביטחון המדינה.
מפקדת החטיבה
מפקדת החטיבה - הכולל את הפלחי"ק, פל' הסיור, והמפקדה העיקרית.
מפקדי החטיבה
| שם | תקופת כהונה כמח"ט | הערות |
| אריה איילון (וינברג) | 1974 - 1976 | המפקד הראשון |
| יהודה גלר | 1976 - 1982 | מעוטר עיטור העוז[2] |
| חיים כץ | 1982 - 1985 | מפקד החטיבה במלחמת שלום הגליל 1982 |
| נח מעיין | 1985 - 1988 | |
| יעקב זעירא | 1988 - 1991 | |
| איציק לב-ארי | 1991 - 1993 | |
| יחיאל גוזל | 1993 - 1995 | |
| דידי בן יואש | 1995 - 1997 | |
| אבי אשכנזי | 1997 - 2001 | לימים מפקד אוגדה 252 |
| זאב שרוני | 2001 - 2004 | |
| יגאל סלוביק | 2004 - 2006 | לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה |
| רענן ברנר | 2006 - 2008 | |
| גיא חסון | מאי 2008 - אוגוסט 2012 | |
| רונן דיגמי | 2012 - 2014 | מפקד החטיבה האחרון |
לקריאה נוספת
- אבי וולף, חטיבה 130 - 40 שנה של מורשת קרב 1974-2014
קישורים חיצוניים
- מיכל גלברד, זרוע היבשה ממשיכה בתהליך ההצטמצמות: עוצבת הבזקה נסגרה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 במאי 2014.
הערות שוליים
- ^ מיכל גלברד, זרוע היבשה ממשיכה בתהליך ההצטמצמות: עוצבת הבזקה נסגרה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 במאי 2014.
- ^ עיטור העוז שקיבל יהודה גלר, באתר הגבורה
30961976חטיבה 130