רבי חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי
 | |
| כינוי | החי בשמש |
|---|---|
| פטירה |
1808 ה'תקס"ח |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | ירושלים |
| השתייכות | מקובלי בית אל |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| בת זוג | שמחה לבית קובו |
| אב | רבי שלום שרעבי |
| אם | חנה לבית חיון |
| צאצאים | רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי |
רבי חזקיהו יצחק מזרחי דידיע שרעבי (כונה בראשי תיבות הח"י בשמ"ש[1], נפטר בה'תקס"ח, 1808) היה רב מקובל ישראלי-תימני וראש ישיבת המקובלים בית אל, בנו של הרש"ש.
ביוגרפיה
נולד כבן יחיד[2] לאביו רבי שלום שרעבי וחנה [יש אומרים שהייתה בת רבי גדליה חיון (מייסד ישיבת המקובלים בית אל)], נקרא על שם אבי אביו, יצחק מזרחי.
נישא לשמחה בת הרב יצחק (הראשון) בן רבי חזקיה יוסף קובו. ובשנת ה'תקל"ה (1775) נולד בנו רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי.
בשנת ה'תקנ"ו יצא הרב בשליחות יהודי חברון[3] לתוניסיה ושאר ערי המערב, הוא לקח אתו את 'סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו', שם המקובלים העתיקו את הסידור והפיצו אותו ביניהם ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה[4]. מסופר שהכתב יד נעלם שם[5]. בהמשך פנו אליו מקובלי תוניס בשאלה לגבי הכוונות בתפילה והוא בענווה רבה התבטל ואמר שאינו יודע כלום[6].
בשנת ה'תקס"ב (1802), לאחר פטירת רבי יום-טוב אלגאזי שכיהן כראש ישיבת המקובלים אחרי אביו הרש"ש, התמנה רבי חזקיהו לכהן בראשות ישיבת המקובלים בית אל.
נפטר בשנת ה'תקס"ח (1808) ונטמן בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בחלקת הספרדים. ספד לו הראשון לציון רבי יוסף חזן[7]. מסופר כי קודם פטירתו ביקש מתלמידיו שיזרקו אותו לקבר בביזיון, משום שניגש פעם אחת כשליח ציבור בניגוד לרצון אביו ועל אף ששב בתשובה על כך הוא מרגיש שטרם נתכפר לו מה שפגם בכיבוד הורים. תלמידיו מיאנו לקיים את דברי רבם, ובמהלך הלוויתו הגיעו פורעים ערביים מכפר סילואן, המלווים ברחו והשאירו את מיטתו על הארץ והערבים בעטו את הגופה אל תוך הקבר, וכך נתקיים רצונו[8]. על מצבתו נכתב: ”מצבת קבר ז"ק ח"ק[9] הח' חזקיהו יצחק בן הרב החסיד כמוהר"ש מזרחי דידיע שרעבי זצוק"ל”.
בנו, רבי רפאל שרעבי מילא את מקומו בראשות הישיבה לאחר פטירתו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הצעיר חזקיהו יצחק בן הרב שלום מזרחי שרעבי.
- ^ הייתה לו גם אחות בשם רבקה.
- ^ לגירסאות אחרות: ירושלים.
- ^ "תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.
- ^ הקדמת סידור נהר שלום, מהדורת 'מוסדות אנשי מעמד', עמ' 12.
- ^ תשובתו אליהם הובאה בספר פרי הגן לרבי יעקב קצין, דף כח.
- ^ ההספד מופיע בספר 'מערכי לב', חלק א, דרוש נב, דף קיד, ע"ד.
- ^ מעיין השבוע (לרב שלום מאיר וולך), חומש ויקרא, עמוד שנה.
- ^ זרע קדש חסידא קדישא.
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
