חזית הפעילים הליטאית
חזית הפעילים הליטאית או ליגת האקטיביסטים הליטאית (בליטאית: LAF - Lietuvos Aktyvistų Frontas) הייתה חזית ליטאית על-מפלגתית, לאומנית, אנטי-סובייטית ואנטישמית שהקימו גולים ליטאים בברלין ב-17 בנובמבר 1940, לאחר פלישת כוחות ברית המועצות לליטא במסגרת כיבוש המדינות הבלטיות. החזית, שנתמכה על ידי גרמניה הנאצית, תמכה בציוד ובתעמולה במחתרת הליטאית שנותרה בליטא הכבושה (שנקראה: "הפרטיזנים הליטאים הלאומנים"). מחתרת זו עסקה בלוחמת גרילה נגד השלטון הסובייטי וסייעה לאבווהר במשימות מודיעין צבאי. לאחר הכיבוש הגרמני הקימה החזית ממשלה עצמאית קצרת-ימים.
אידאולוגיה ותעמולה
הפעילות המכזית של החזית בגרמניה הייתה פיתוח אידאולוגיה ליטאית-לאומנית וניסוחה במנשרים. את המנשרים ניסח הסופר והמשורר ברוניס ריילה (Bronys Raila). המצע של החזית הושתת על העקרונות הבאים: היסוד הנצחי הקדוש של הליטאיות נפגע על ידי השלטון הקומוניסטי-יהודי, היהודים מצצו את לשדו של העם הליטאי ולא תרמו לו דבר, יש לכונן מדינה ליטאית עצמאית חדשה שתהיה מטוהרת מ"הקרציה היהודית", הנאציונל-סוציאליזם של אדולף היטלר והרייך השלישי הם המסגרת לשחרור מן "השעבוד הקצר" (הבולשביקי) ומן "השעבוד הארוך" (ליהודים).
בכרוז מחתרתי של החזית, שהופץ ערב הפלישה הגרמנית נכתב:
שעת שחרורה של ליטא קרבה. כשיתחיל המסע מהמערב יודיעו לכם על כך מיד... יש לאסור מיד את כל הקומוניסטים וכל הבוגדים האחרים בליטא. לבוגדים נסלח רק אם יוכיחו בעליל כי חיסלו לפחות יהודי אחד.
— שרה שנר-נשמית, רוצחים וחסידי אומות העולם ליטאיים , דפים לחקר תקופת השואה, י"ד, תשנ"ח-1998, עמ' 279
בכרוז מאוחר יותר נאמר: "בליטא שתיכון מחדש לא יהיו זכויות אזרחיות ואפשרויות קיום כלשהן אפילו ליהודי אחד".
הכרוזים הופצו בליטא תחת שמות שונים, בהם "בני העם" (Liaudies Sunus), "זאב הברזל" (Gelezinis Vilkas), "הלוחמים" (Kovotojai), "המתנדבים החדשים" (Naujieji Savanoriai).
הממשלה הזמנית
ב-22 באפריל הקימה החזית ממשלה גולה בברלין בראשות קאזיס שקריפה (Kazys Škirpa). ההחלטה הראשונה של הממשלה הזמנית הייתה ביטול זכות המקלט שניתנה ליהודים בימי ויטאוטאס הגדול (במאה ה-14). ב-22 ביוני פלשו כוחות גרמניה הנאצית לליטא, במסגרת מבצע ברברוסה. הפרטיזנים הלאומנים ראו בכוחות הגרמניים משחררים ויום לאחר מכן הוכרזה ממשלה זמנית. אולם הגרמנים, שלא ששו לאפשר עצמאות לליטא, שמו את שקריפה במאסר בית ולא איפשרו לו לחזור לליטא. במקומו התמנה לראש הממשלה הזמנית יואזאס אמברזוויצ'וס-ברזאיטיס.
עוד לפני השלמת הכיבוש הנאצי השתתפו חברי חזית הפעילים הליטאית במבצעי טיהור הארץ מהיהודים. חבריה, שוטרים ומתנדבים ליטאים השתתפו בפרעות בקובנה ובהובלת יהודים למוות בפורט התשיעי בעיר. ממשלתו הזמנית של אמברזוויצ'וס הקימה גם את הגטו היהודי בקובנה ויצרה את משטרת העזר הליטאית ככוח רצח מסייע להשמדת יהודי ליטא.
ממשלת ליטא העצמאית התפרקה ב-5 באוגוסט 1941 ותחתיה הונהג שלטון גרמני ישיר.
עיתונות
גם לאחר התפרקות הממשלה זמנית המשיכה החזית לפעול בשטח התעמולה וזאת באמצעות עיתונים. בקובנה ראה אור כבר ב-24 ביוני 1941 העיתון I Laisve ("לחירות"), בווילנה Naujoji Lietuva ("ליטא החדשה") בשאולאי Tevine ("מולדת") בפוניבז' Islaisvintas Panevezietis ("הפונביז'אי המשוחרר") במאריאמפול Nauja Gadine ("זמנים חדשים") ועוד. העיתונים היו אנטישמיים ביותר ונועדו בעיקר להסית נגד יהודים. הם המשיכו לכנות את היהודים פרזיטים, גם כאשר השמדתם הייתה בשיאה. כן פנו העיתונים לאוכלוסייה לבל יעזו לעזור ליהודים בשום דרך וביקשו מהליטאים הנאמנים למסור את שמותיהם של "בוגדים" המסייעים ליהודים. רק לאחר תבוסת הצבא הגרמני בקרב סטלינגרד התמתנה מעט גישתם הלוחמנית של עיתוני החזית.
לקריאה נוספת
- יצחק ארד, רצח היהודים בליטא תחת הכיבוש הגרמני (1941-1944), דפים לחקר השואה, י"ז, תשס"ג-2003, עמ' 147
- שרה שנר-נשמית, רוצחים וחסידי אומות העולם ליטאיים, דפים לחקר תקופת השואה, י"ד, תשנ"ח-1998, עמ' 277-280
קישורים חיצוניים
- איגוד יוצאי ליטא בישראל, ההסתה הקטלנית נגד יהדות ליטא
הערות שוליים
