החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 19 בדצמבר 2011 |
| תאריך חקיקה עברי | כ"ג בכסלו תשע"ב |
| גוף מחוקק | הכנסת השמונה עשרה |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2326, עמ' 62 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד העבודה |
| נוסח מלא | החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה |
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה נחקק ב-19 לדצמבר 2011 במטרה להרחיב את הפיקוח הממשלתי על חברות קבלני כוח אדם ולשפר את אכיפת זכויותיהם של עובדי קבלני שירותים המועסקים בענפי הניקיון, השמירה, האבטחה וההסעדה באמצעות הטלת אחריות מינהלית, אזרחית ופלילית על מזמיני השירות בענפים אלו לפיקוח על זכויות עובדי הקבלן. החוק נכנס לתוקפו ב-19 ביוני 2012. האחריות המוטלת במסגרת החוק על מזמיני השירות, פחותה מזו המוטלת על קבלני השירותים עצמם המעסיקים את העובדים ישירות.
בין היתר, מאפשר החוק למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה להטיל עיצומים כספיים על מעסיקים ועל מזמיני השירותים, הנעים בין 2,550 ל-35.7 אלף שקלים בהתאם לחומרת העבירות. המשרד אף מאפשר לדווח על מעסיקים המפרים את חובותיהם על פי החוק. העיצומים הכספיים אף מתפרסמים בהתאם לחוק באתר משרד העבודה.[1]
בנוסף, חושף החוק גם את מזמיני השירות לתביעות אזרחיות של עובדי קבלן שעבדו בחצריהם במידה וזכויותיהם קופחו, ואף מטיל אחריות פלילית על מנכ"ל או מנהל ברשות ציבורית בגין הפרות מסויימות של חוקי העבודה כלפי עובדי קבלן בחצריו.
החוק מחדד כי על הקבלן תחול אחריות אזרחית ופלילית במידה ובחוזה שנחתם מול הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית (כולל הצהרת הקבלן על עלויות נוספות, כולל רווח), או במקרה ששילם לקבלן בפועל סכום הנמוך מערך שעות העבודה של העובדים. זאת, על מנת למנוע מצבים של 'מכרזי הפסד' בהם מתחייב הקבלן לספק שירות תמורת סכום הנמוך מהחובות שלו כלפי העובדים מה שיגרור אותו לפגוע בזכויותיהם. בשנת 2023 תיקן משרד העבודה את התקנות המבהירות את ערך השעה בהקשר זה עבור עובדי קבלן בענפי הניקיון, השמירה וההסעדה.[2]
הגנות על מזמין השירות
כדי להימנע מהענישה שבחוק, על המעסיקים להפעיל אמצעי בקרה שיאפשרו להם לוודא עמידה בהוראות החוק. בין היתר נקבע כי מזמין שירות חייב לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת דיווחים על פגיעה בזכויות עובדי הקבלן ולבדיקת הפניות, וליידע את עובדי הקבלן בדבר דרך זו.
בתובענות אזרחיות יכול מזמין שירות להגן על עצמו אם יוכיח כי ההפרה כנגד העובד תוקנה במלואה; כי הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות של בודק שכר מוסמך ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה; או אם בדיקות העידו כי החובות בוצעו על ידי הקבלן. בהקשר זה הגדיר החוק גם את התנאים למינוי אדם כ'בודק שכר מוסמך' והסמיך את שר העבודה לקבוע את ההכשרה הנדרשת להסמכה זו.
על אף הגדרת האחריות של מזמיני השירות לזכויות עובדי קבלני השירות בחצריהם, הבהיר החוק כי הוא איננו יוצר יחסי עובד-מעסיק בין מזמין השירות לבין עובדי הקבלן המועסקים אצלו.
הרקע לחקיקת החוק
החוק נחקק בין היתר בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011, והסכמות שהובילה ההסתדרות עם נשיאות הארגונים העסקיים בכבר בשנת 2006, אשר ועדת היגוי של משרד הכלכלה והתעשיה (שהחזיק אז את תיק העבודה) ומשרד האוצר המליצה אף היא ליישם.[3] טרם חקיקת החוק אף הוביל יו"ר ההסתדרות עופר עיני מאבק וסכסוך עבודה לשיפור תנאי עובדי הקבלן ולצמצום התופעה במגזר הציבורי.[4]
לחוק זה קדם חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם המגביל העסקתם של עובדי קבלן כוח אדם אצל מזמין שירות לעד 9 חודשים, ומחייב את מזמין השירות לקלוט אותו להעסקה ישירה לאחר מכן - אולם חוק זה לא חל על קבלני שירותים.
תופעת ההעסקה הקבלנית בישראל הלכה והתרחבה החל מתחילת שנות ה-2000, והגיעה לשיעור של 5-6% מאוכלוסיית העובדים.[5] עובדים אלו מגיעים על פי רוב משכבות האוכלוסיה החלשות, וחשופים יותר לניצול מאשר עובדים אחרים.[6] החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה בא לתת לקבוצת עובדים מתרחבת זו מענה, בין היתר מתוך הנחה שקבוצה זו תתקשה פעמים רבות לתבוע את זכויותיה בעצמה, ושהליכים משפטיים יהיו פחות נגישים לה.
בעקבות החוק
כשנה לאחר חקיקת החוק דיווח מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי מינהל ההסדרה והאכיפה קיבל כ-2,500 תלונות על הפרת זכויותיהם של עובדי קבלן ופתח ב-1,912 תיקים בנושא. עד סוף אוקטובר 1122 התקבלו החלטות בדבר 700 מעסיקים, ניתנו 1,221 התראות מינהליות ו-156 הודעות על כוונה להטיל עיצומים בסכום כולל של כ-12.5 מיליון שקלים.[7]
בעקבות החקיקה, גם החשב הכללי במשרד האוצר הקים מערך המבצע מדי שנה בדיקה תקופתית של שכרם של לפחות 10% מעובדי קבלני השירותים בתחומי השמירה, הניקיון וההסעדה המועסקים במשרדי הממשלה. במסגרת הבדיקה מקבל כל קבלן שירותים ציון הנוגע למידת עמידתו בחובותיו כלפי עובדיו, המשפיע על יכולתו להתמודד למכרזים נוספים. ספקי השירותים נדרשים להצהיר ולהציג דו"ח רואה חשבון המלמד על תיקון הליקויים והשבת הכספים לעובדים. על אף מערך זה, מדי שנה מאתר המערך הפרות בסכומים כוללים של מיליוני שקלים. כך למשל בכל אחת מהשנים 2019 ו-2020 אותרו הפרות בסכומים של 1.89 מיליון שקלים כלפי עובדי קבלן.[8][9]
ראו גם
לקריאה נוספת
- החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה באתר נבו
- חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, באתר כל זכות
- החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה באתר חילן
הערות שוליים
- ^ פרסום עיצומים כספיים באתר משרד העבודה
- ^ ניצן צבי כהן, "צדק היסטורי": אחרי עשור, הכנסת אישרה את התקנות שיגנו על עובדי קבלן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 ביוני 2023
- ^ מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יישום החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, 18 בנובמבר 2013
- ^ תום זיו, ההסתדרות: שביתה כללית במשק החל מיום שני, באתר Ynet, 3 בנובמבר 2011
- ^ ערן ישיב, עובדי קבלן: מעיוותי שוק העבודה בישראל באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2 בנובמבר 2011
- ^ פרופ' מומי דהן, עובדים ללא מטריה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27 בנובמבר 2011
- ^ מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יישום החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, 18 בנובמבר 2013
- ^ דוח ביקורת זכויות עובדי שמירה, אבטחה, ניקיון והסעדה המועסקים במשרדי הממשלה באמצעות חברות חיצוניות
- ^ ניצן צבי כהן, דוח עובדי הקבלן עבור הממשלה: הפרות שכר אצל חצי מהעובדים שנבדקו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 בפברואר 2019
