קבלן שירות
קבלן שירות או קבלן שירותים הוא גוף שעיסוקו באספקת שירותים שונים למזמיני שירות באמצעות עובדים המועסקים על ידיו. על פי רוב מתייחסת ההגדרה לקבלנים בתחומי השמירה, הניקיון וההסעדה, אולם קיימים קבלני שירות בתחומים נוספים דוגמת מחשוב, תחזוקה, היסעים ועוד.
בעוד שקבלני כוח אדם מתמקדים בהשכרת עובדיהם ובהשמתם אצל ארגונים אחרים (על פי רוב ועל פי חוק לתקופה מוגבלת, ולעיתים בליבת העיסוק של הארגון) - קבלני שירות מציעים לארגונים את השירותים עצמם כגון ניקיון, שמירה והסעדה. השירותים ניתנים כ'מוצר מוגמר' ופעמים רבות נדרשים קבלני השירות לספק לא רק עובדים לצורך אספקת השירות אלא גם חומרים וציוד. ההיקשרות עם קבלני שירות מכונה על פי רוב מיקור חוץ.
החוק מבדיל בין שני סוגי הארגונים בין היתר במסגרת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם הקובע כי עובד חברת כוח אדם שעבד במקום עבודה מסויים למשך 9 חודשים ייקלט בו להעסקה ישירה - זאת בניגוד לעובדי קבלני שירות שהעסקתם במתכונת העסקה קבלנית אינה תחומה בזמן.
חוק להסדרת העסקתם של עובדי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון במגזר הציבורי
באוגוסט 2013 חוקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים[1], שבא לשפר את תנאי העסקתם של עובדי קבלן בתחומי שמירה וניקיון במגזר הציבורי.
קדם לחוק זה, תיקון מספר 6 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ס"ח 2203, התשס"ט, עמ' 244, תיקון עקיף במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית[2]), אשר החיל חלק מהוראות החוק, הנוגעות לקבלני כוח אדם, גם על קבלני שירות בענפים המפורטים בתוספת לחוק - לרבות החובה ברישוי.
ההבחנה בין קבלני כוח אדם וקבלני שירות נדונה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה[3].
במקביל לחוק שעבר בשנת 2013, יזמו מספר חברי כנסת את "הצעת חוק מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי", ההצעה ביקשה לאסור באופן גורף על רשות ציבורית לחתום על התקשרות עם חברות קבלן, כל עוד עובדי הקבלן מועסקים על ידי הרשות באופן קבוע. הצעה שתביא בעיקרון להפסקת ההעסקה של עובדי קבלן בגופים הנמצאים באחריות ישירה של המדינה, למעט במקרים שבהם נדרשים "ידע ומומחיות מיוחדים"[4]. ב-15 ביוני 2014 הצביעה ועדת השרים לענייני חקיקה נגד הצעת חוק זו שבסופו של דבר לא התקדמה[5].
מספר עובדי קבלני השירות בישראל
על פי סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2000 היו בישראל כ-75 אלף עובדי קבלני שירות בענפי השמירה, האבטחה, הניקיון והסיעוד. מספרם עלה ל-112 אלף ב-2008 ול-124 אלף ב-2011.[6] ב-2013 העריך הלמ"ס את מספרם ב-137 אלף.[7] נכון לשנת 2021 מספר עובדי כוח האדם עמד על 16.1 אלף ומספר עובדי קבלני השירות בענפים אלו עמד על כ-148 אלף.[8]
זכויות עובדי קבלני שירות
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה שנחקק בשנת 2011 נועד לשפר את האכיפה של זכויות עובדיהם של קבלני שירות בענפי השמירה, הניקיון וההסעדה. זאת, בין היתר באמצעות הטלת אחריות מינהלית, אזרחית ופלילית גם על מזמיני השירות לוודא ולפקח על זכויות עובדי הקבלן המועסקים אצלם בתחומים אלו באמצעות בודקי שכר מורשים.
בענפי השמירה, הניקיון ישנם הסכמים ענפיים שנחתמים בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים: ארגון חברות הניקיון, ארגון חברות האבטחה בישראל. הסכמים אלו מורחבים על פי רוב באמצעות צו הרחבה של שר העבודה כך שיחולו על כלל העובדים בענף, ומקנים לעובדים זכויות נוספות מעבר למינימום הקבוע בחוק.
בענף השמירה נקבע בצו ההרחבה משנת 2022 כי העובדים יהיו זכאים לשכר מינימום הגבוה ב-10% משכר המינימום הקבוע בחוק, ונקבעו מדרגות שכר נוספות בהתאם לתפקיד ולמשך ההכשרה הנדרש לו.[9].
צו ההרחבה האחרון שנחתם בענף הניקיון היה בשנת 2014 וקבע בין היתר את החובה להפריש לעובדים בענף לקרן השתלמות (2.5% מהשכר על חשבון העובד ו-7.5% על חשבון המעסיק).[10] בנובמבר 2021 נחתם הסכם ענפי נוסף לענף הניקיון, שאמור להעלות את שכר המינימום בו ל-6,552 (36 שקלים לשעה)[11] אולם נכון ליולי 2023 הסכם זה טרם הורחב על ידי שר העבודה וטרם נכנס לתוקף.
גם בענף ההסעדה נחתם הסכם קיבוצי ענפי מול לשכת המסחר תל אביב בשנת 2022,[12] אולם נכון ליולי 2023 ההסכם טרם הורחב על ידי שר העבודה ולכן טרם נכנס לתוקף.
ביקורת שיפוטית
באחת מפסיקותיו, באמרת אגב ארוכה, מתח שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נועם סולברג, ביקורת חריפה על העסקת עובדי קבלן לצורך שמירה וניקיון בשירות הציבורי. סולברג הראה כיצד המנגנון שמחזיקה המדינה כדי לתחזק את המערך הזה, כביכול כדי לשמור על זכויותיהם של העובדים, לרבות המכרזים, הפיקוח על החברות, הזמנת דו"חות מרואי חשבון פרטיים וכו' - הוא מנגנון יקר ושמן, העולה למדינה הון רב, בעוד שעובדי הקבלן עצמם מקבלים שכר זעום ותנאיהם נפגעים[13].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רשימת קבלני שירות מורשים בתחומי השמירה, הניקיון והאבטחה באתר משרד העבודה.
- קבלני כוח אדם או קבלני שירות? באתר poterit ביקורת שכר עבודה.
הערות שוליים
- ^ חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013
- ^ ס"ח 2203, התשס"ט, עמ' 244.
- ^ ראו לדוגמה את פסק הדין שניתן בעב' 11/07, אל אור אילת תפעול ואחזקות בע"מ - מדינת ישראל ואח'; ביום 11.8.08.
- ^
אור קשתי, העקביות היחידה בממשלות ישראל: ההתנגדות לצמצום העסקת עובדי הקבלן, באתר הארץ, 24 בפברואר 2015
- ^ רענן שמש-פורשנר, הממשלה הצביעה נגד העסקה ישירה, באתר "שיחה מקומית", 16 ביוני 2014
- ^ נעם גרובר, עובדי קבלן בישראל, בדו"ח מצב המדינה 2015 של מרכז טאוב. (עמ' 88)
- ^ ניצן צבי כהן, היעדר נתונים והגדרה מוסכמת ל"עובדי קבלן" מקשה על המאבק בתופעה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בפברואר 2017
- ^ נתונים מסקר כוח אדם לשנת 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ הרחבת הזכויות של עובדי השמירה באתר משרד העבודה
- ^ קרן השתלמות לעובדי חברות ניקיון ותחזוקה, באתר כל זכות
- ^ ניצן צבי כהן, שכר חודשי מינימלי של 6,552 ש״ח: ההסתדרות חתמה על הסכם קיבוצי כולל בענף הניקיון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בנובמבר 2021
- ^ ניצן צבי כהן, 16% מעל שכר המינימום: הסכם קיבוצי חדש בענף ההסעדה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 בינואר 2023
- ^ עת"ם (י-ם) 210/10 מוקד יסעור נ' מדינת ישראל, ניתן ב-9 ביוני 2010, באתר "נבו"
36864600קבלן שירות