חוק יסוד: משק המדינה
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| סוג | חוק יסוד |
| תאריך חקיקה עברי | י"ג באב ה'תשל"ה |
| גוף מחוקק | הכנסת השמינית |
| עיקרי החוק |
|
| נוסח מלא | אתר הכנסת |
חוק יסוד: משק המדינה הוא חוק יסוד הקובע את עקרונותיה של החקיקה התקציבית בישראל. החוק אושר ב-21 ביולי 1975, י"ג באב התשל"ה, על ידי הכנסת השמינית,[1] ומאז תוקן 11 פעמים בתיקוני קבע ועוד פעמים אחדות בהוראות שעה.
עיקריו של חוק היסוד
- "מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו".
- תקציב המדינה ייקבע בחוק, בהתאם לכללים המפורטים בחוק יסוד זה. אם חוק התקציב לא אושר טרם תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם.
- "הצעת התקציב המפורטת של משרד הביטחון לא תונח על שולחן הכנסת אלא על שולחן ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
- "הצעת חוק תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; הרוב האמור דרוש בקריאה הראשונה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית; ואולם אם הפכה הצעת חוק להצעת חוק תקציבית לאחר הקריאה הראשונה, דרוש הרוב האמור בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
תיקון חוק היסוד בהוראות שעה
בשנת 2009 נחקק, כהוראת שעה, חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה),[2] שנועד לאפשר חקיקת תקציב דו-שנתי, בניגוד לחוק יסוד: משק המדינה, שבו נקבע "התקציב יהיה לשנה אחת". בשנת 2010 הוארך תוקפה של הוראת שעה זו בשנתיים נוספות.[3] נגד שיטה זו, של שינוי חוק יסוד בהוראת שעה, הוגשה עתירה לבג"ץ. העתירה נדחתה, אך הנשיאה דורית ביניש ציינה בפסק דינה: "מוטב יהיה אם בעתיד תימנע הכנסת מלעשות שימוש בהוראות שעה לתיקון הוראות חוקתיות. מכל מקום, כל עוד לא נקבע המתווה לחקיקה, לתיקון ולשינוי של חוקי יסוד, יש להותיר הליך חקיקה מסוג זה למקרים חריגים, קיצוניים וייחודיים, וזאת משום מעמדם של חוקי היסוד".[4] חרף הסתייגות זו, גם לשנים 2013–2014 נקבע תקציב דו-שנתי, וכך גם לשנים 2015–2016[5] ואחריהן לשנים 2017–2018.[6] בשנת 2016 הוגשה עתירה נוספת, המבקשת לבטל את הוראת השעה לשנים 2017 ו-2018 משום שהתקבלה בחוסר סמכות. העתירה לביטול הוראת השעה נדחתה, אך בג"ץ הוציא התראת בטלות, לפיה "אין עוד מקום לתקן את חוק היסוד ולכונן תקציב שאינו חד-שנתי על דרך הוראת שעה; וככל שכך ייעשה, צפוי הוא לביטול על פי התראה זו."[7]
באפריל 2020, עקב דרישת היועץ המשפטי לממשלה להשלים את צעדי החירום בחקיקה ולא רק בתקנות לשעת חירום, תוקן חוק היסוד בהוראת שעה שבאה לתת מענה לצרכים תקציביים הנובעים ממגפת הקורונה, באמצעות הגדלת מסגרת התקציב.[8] לשם שינוי החוק נדרשו 61 מצביעים, אך בשל חילוקי דעות במשא ומתן להקמת הממשלה, ימינה לא הצטרפה להצבעה ולצורך אישור החוק הרשימה המשותפת הצביעה בעדו.
לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש נמשכו חילוקי הדעות בין סיעות הקואליציה בנושא התקציב. ממשלה זו הפרה פעמיים את הוראות חוק היסוד, כאשר נמנעה מלהגיש את התקציב לשנת 2020 לדיון בכנסת במועד החוקי, וכן את תקציב לשנת 2021.[9] כמו כן ביצעה הכנסת העשרים ושלוש שינוי בחוק יסוד: הכנסת, והאריכה את מועדי אישור חוק התקציב, כדי למנוע את פיזור הכנסת עקב אי-הגשת התקציב בזמן,[10] אך בסופו של דבר לא הוגש התקציב לאישורה, והיא התפזרה אוטומטית עקב כך בהתאם לסעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת.
בסוף שנת 2020 תוקן חוק היסוד,[11] והוחלף בו הסעיף הקצר, העוסק במצב שבו לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, בסעיפים מפורטים העוסקים בשנה כזו, שקיבלה את השם "שנת תקציב המשכי". בנוסף לתיקון קבוע זה, אושרה הוראת שעה המתייחסת לשנת התקציב 2021, שהחלה כקודמתה ללא תקציב מאושר, ונקבעו בה תקציבים מיוחדים לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה.
לקריאה נוספת
- יוסף אדרעי, פירוש לחוקי-היסוד - חוק-יסוד: משק המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ד
- אורי זילברשייד, שוויון חברתי? לא בחוקתנו, הוצאת שוקן, 2015, עמ' 287–290.
קישורים חיצוניים
חוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), באתר ויקיטקסט חוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), באתר ויקיטקסט
חוק-יסוד: משק המדינה, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק יסוד: משק המדינה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- חוק יסוד: משק המדינה, באתר הכנסת
- Nadav Dishon, Temporary Constitutional Amendments as a Means to Undermine the Democratic Order: Insights from the Israeli Experience, 51(3) Israel Law Review 2018
הערות שוליים
- ^ פרוטוקול הישיבה המאתיים ושתיים של הכנסת השמינית, יום שני, י"ג אב תשל"ה (21 יולי 1975), דברי הכנסת
- ^ חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), ס"ח 2196 מיום 7 באפריל 2009
- ^ חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון), ס"ח 2196 מיום 30 ביוני 2010
- ^ בג"ץ 4908/10 ח"כ רוני בר-און ומפלגת קדימה נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב-7 באפריל 2011
- ^ חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), ס"ח 2494 מ-9 ביולי 2015
- ^ חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), ס"ח 2576 מ-11 באוגוסט 2016
- ^ בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל וממשלת ישראל, ניתן ב-6 בספטמבר 2017
- ^ חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), ס"ח 2791 מ-7 באפריל 2020
- ^
טל אלוביץ', הם יגידו שזה רק עניין של שבוע. הם ישקרו, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2020
- ^ צבי זרחיה, ועדת הכספים תתכנס הערב ב-21:00 להצבעה על החוק לדחיית פיזור הכנסת, באתר כלכליסט, 23 באוגוסט 2020
- ^ חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021), ס"ח 2889 מ-29 בדצמבר 2020
 חוקי־יסוד
| ||
|---|---|---|
| חוקי־יסוד משוריינים | הממשלה • חופש העיסוק • ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי • משאל עם | 
|
| חוקי־יסוד משוריינים־חלקית | הכנסת • משק המדינה • מקרקעי ישראל • ירושלים בירת ישראל | |
| חוקי־יסוד לא־משוריינים | נשיא המדינה • הצבא • השפיטה • מבקר המדינה • כבוד האדם וחירותו | |
34206844חוק יסוד: משק המדינה