חוק הגנת השכר

חוק הגנת השכר
פרטי החוק
תאריך חקיקה	20 במרץ 1958
תאריך חקיקה עברי	כ"ח באדר תשי"ח
גוף מחוקק	הכנסת השלישית
חוברת פרסום	ספר החוקים 247, עמ' 86
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	משרד הכלכלה והתעשייה
מספר תיקונים	30
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, חוקק בשנת 1958 במטרה להסדיר את תשלום השכר לעובדים שכירים במשק. הסוגיות בהן עוסק החוק הן סוגיות בסיסיות כגון אופן התשלום, מועדי תשלום והלנת שכר, ניכויים, עיקולים, מועד לתשלום פיצויים, מועד לתשלום קצבה ועוד.

חוק הגנת השכר הוא חוק מגן ונחשב בעת חקיקתו לחוק מתקדם ביחס לקיים בעולם באותה תקופה. כיתר חוקי המגן זהו חוק קוגנטי - העובד אינו יכול לוותר על הזכויות המגיעות לו לפי החוק.

היסטוריה חקיקתית

שוק העבודה בישראל באותה תקופה היה צעיר לא מוסדר, אנשים התפרנסו בדוחק והיצע העבודות היה מצומצם. המעסיקים היו מודעים היטב לביקוש הגובר לעבודה, בין היתר בעקבות גלי העלייה לארץ, וניצלו לעיתים לרעה את ההזדמנות שנפלה בחלקם - שכר העבודה נקבע באופן שרירותי, העובדים הועסקו שעות רבות מדי יום ולא תוגמלו על שעות נוספות ועבודה בחגים ובשבתות. הלנת שכר נחשבה לתופעה שגרתית ולא חריגה. העובדים שלרוב לא היו מאורגנים ומיוצגים לא התלוננו, ולא השביתו את מקום העבודה במטרה לשפר את תנאי העסקתם. העובדים לא היו מודעים לזכויות שלהם ולא פנו לערכאות משפטיות כדי לתבוע את מימוש זכותם הבסיסית.

אולם, המחוקקים לא צפו פני עתיד והחוקים לא סגרו את כל הפינות. חוק הגנת השכר בנוסחו דאז הותיר פרצות רבות שנוצלו לרעה על ידי המעסיקים. גם בתי הדין לעבודה נדרשו לפסוק לפי החוקים החסרים ולקבוע פרשנויות והלכות פסוקות שהובילו את המחוקק לבצע תיקונים בחקיקה, וזאת על מנת להגן על העובדים מפני המעסיקים.

על רקע זה קבע בית הדין הארצי לעבודה בערעור שהובא בפניו בשנת 1972 (לב/32/3 ארצי, מרלן פרוימוביץ' נ דן בר אדון): "בית-הדין רואה חובה להפנות את תשומת הלב של הגורמים האחראיים לביצוע "חוקי מגן" שבמשפט העבודה, למצב העגום הקיים בתחום יישומם וקיומם של חוקים אלה. בחוקים אלה ניתן ביטוי למדיניות סוציאלית מעבר לאינטרס של הפרט הנוגע בדבר, והם כוללים הוראות המחייבות סדרי רישום, תיעוד ופיקוח. קיום הוראות אלה חיוני לצורך בירור תביעות משפטיות הקשורות בחוקים אלה. כמו כן יתרום הדבר למניעת התדיינות מיותרת ויביא לפישוט ההליכים המשפטיים".

תיקון 24 לחוק הגנת השכר

המחוקק נענה לרוח הפסיקות המנשבות מכיוון בתי הדין לעבודה וערך מספר תיקוני חקיקה והתקין תקנות תחת חוק הגנת השכר, מרבית התיקונים היו מינוריים וטכניים בעיקרם. התיקון המהותי והמהפכני ביותר היה בשנת 2008 בסעיף 24 לחוק הגנת השכר.

התיקון קבע את הנתונים שיש לפרט בתלוש המשכורת וקובע את האחריות הפלילית והאזרחית של מעסיקים שיפרו את הוראות החוק. הגדלת השקיפות של העובד לסעיפים השונים המרכיבים את משכורתו, אפשרה לחזק את מעמד השכירים במשק.

אחד הנתונים שיש להציג בתלוש הוא מספר שעות העבודה וימי העבודה שעבד העובד בחודש התשלום, ותקן השעות והימים בחודש זה. עיקר הפסיקות לאחר התיקון בסעיף 24 לחוק טיפלו במעסיקים שלא הרימו את נטל ההוכחה המחייב אותם להמציא את רישום השעות העבודה בפועל של העובד שתבע אותם על אי תשלום מלוא השעות או חלקן.

עיקרי החוק

דרכים לתשלום השכר - את שכר העבודה יש לשלם במזומנים, אך קיימת האפשרות שישולם בשיק או בהמחאת דואר או בהעברה לחשבון הבנק של העובד, לפי חוזה העבודה. שכר העבודה מגיע ישירות לעובד, אלא אם נתן הוראה בכתב שהמשכורת יכולה להגיע אליו דרך קרוב משפחה, או חבר לעבודה. במקרה שהעובד נפטר ועדיין מגיעה לו משכורת, היא תעבור להוריו, לבן הזוג, או לילדים.
מועד תשלום השכר - שכר עבודה חודשי ישולם בתום חודש העבודה. שכר עבודה על בסיס תקופה שהיא ארוכה מחודש, ישולם בחודש האחרון של העבודה. לעבודה המתבצעת על בסיס של שעות, ימים, או לפי כמות תוצרת, ישולם השכר, בסוף מחצית חודש העבודה, אלא אם נקבע מועד אחר. שכר עבור ביצוע עבודה מסוימת, שנמשכה יותר מ-14 יום, והתקבלה עבורה מקדמה, ישולם ביום גמר ביצוע העבודה. אם לא שולמו מקדמות, השכר ישולם בתום מחצית החודש העבודה. תשלום לאחר היום התשיעי ממועד התשלום שבחוק מזכה את העובד בפיצויי הלנת שכר.
פיצויי הלנת שכר - עבור השבוע הראשון של ההלנה, יתקבל פיצוי בסך חמישה אחוזים מסכום השכר המולן. למשך יתר הזמן הפיצוי יהיה בגובה עשרה אחוזים מהשכר. ניתן לחשב גם את הפרשי ההצמדה על כל תקופת ההלנה, בתוספת עשרים אחוזים על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה. במקרה והשכר הולן לתקופה קצרה מחודש ימים, יחושב באחוז היחסי מתוך העשרים אחוז הכוללים. הזכות לפיצויי הלנת שכר תתיישן אם לא הוגשה תביעה לבית דין אזורי, תוך שנה מהיום בו רואה העובד את השכר כמולן, או תוך 60 ימים, מהיום בו קיבל העובד את השכר הקשור לפיצוי.
מועד תשלום קצבה - קצבת פרישה היא התשלומים התקופתיים שמשתלמים לעובד ממעבידו, או דרך קופת הגמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית מהעבודה. קצבת פרישה לאדם שפרש מהעבודה ביוזמתו, תשולם לראשונה עד סוף החודש האחרון של העבודה ולאחר 180 ימים מיום מסירת הודעת הפרישה למעביד. לאדם שפרש שלא מיוזמתו, תועבר הקצבה תוך 60 ימים ממועד הפרישה. קצבת פרישה שמשלמת קופת גמל לעובד שפרש מעבודתו תועבר לראשונה עד תום החודש, שבו נסתיימו 180 ימים מיום הבקשה לקצבה לקופת הגמל.
קצבה מולנת- קצבה מולנת, היא קצבה שלא שולמה במועד שנקבע ואליה יתווסף פיצוי הלנת קצבה. הזכות לפיצוי הלנת קצבה תתיישן אם לא הוגשה תביעה לבית הדין האזורי תוך שנה מיום הבקשה.
ניכויים מותרים מהשכר - המעסיק רשאי לשלם מזון, שתייה ודיור, על חשבון המשכורת, בתנאי שהעובד נתן הסכמתו לכך ובתנאי שמחירי המוצרים והדיור יהיו כמקובל בשוק. חוק הגנת השכר אוסר ניכויים משכר עבודה, זולת אלה המותרים לפי סעיף 25 ובהם מסים שחובה לנכותם על פי חוק, תרומות שהעובד הסכים בכתב שינוכו משכרו, דמי חבר לארגון עובדים, חוב של העובד למעביד בתנאי שהסכום המנוכה לא יהווה יותר מרבע מן השכר, תשלומים שוטפים לקופת גמל, קנסות משמעתיים בהתאם להסכם קיבוצי או לפי חיקוק.
תלוש משכורת - החוק מטיל חובת מתן תלוש משכורת לעובד וקובע מהו המידע שחובה להציג בתלוש.