חות יאיר (אתר מקראי)

מיקומם של הבשן וחבל טרכון – שייתכן כי הוא מקביל לארגוב המקראית

חלוקת ארץ ישראל לנחלות השבטים

חַוֹּת יָאִיר היה בתקופת המקרא חבל ארץ בצפון עבר הירדן המזרחי, באזור הבשן או באזור החלק הצפוני של הגלעד, מדרום לנהר הירמוך. חבל הארץ נכלל בנחלת שבט מנשה. החבל שימש כחווה חקלאית.

דמויות של רועים אמורים בציור קיר בעיר מארי, בסוריה (צילום: מוזאון הלובר)

רקע

בספר במדבר מסופר על יאיר בן מנשה, גיבור מלחמה שהיה נכדו של חצרון, נכד יהודה, ומצד אמו היה נינו של מכיר בן מנשה. יאיר כבש את האזור מידי האמורים, ולפיכך נקראו על שמו:

"וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ, וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ. וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, וַיֵּשֶׁב בָּהּ. וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם, וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר."

— במדבר, ל"ב, ל"ט-מ"א

בספר דברי הימים מתואר כי בהמשך, חות יאיר נלקחו מממלכת ישראל כאשר הובסה במלחמה עם ממלכות ארם וגשור.

"וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב. וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר, וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. וַיִּקַּח גְּשׁוּר וַאֲרָם אֶת חַוֹּת יָאִיר מֵאִתָּם אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ שִׁשִּׁים עִיר..."

— דברי הימים א', ב', כ"א-כ"ג

אזכורים בתנ"ך

חות יאיר הוזכרו בתנ"ך בהקשרם של מספר אתרים חופפים או סמוכים. בספר דברים נכתב כי האזור נכלל בחבל הארץ אַרְגֹּב שבבשן.

"וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים. יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי, וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד."

— דברים, ג', י"ג-ט"ו

גם בספר יהושע צוין כי חות יאיר הן בבשן. גם על פי הכתוב בספר מלכים, נכללו חות יאיר באזור הבשן, שבו חבל ארגב, שעליהם הופקד נציבו של שלמה המלך – בֶּן גֶּבֶר:

"וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל הָאֶחָד לְכַלְכֵּל. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם: בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם... בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד, לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת."

— ספר מלכים א', פרק ד', פסוקים ז'-י"ג

מאידך, בספר במדבר מתוארות חוות יאיר כערים בגלעד. גם בספר שופטים מתוארות ערים בשם חוות יאיר בגלעד.

רד”ק פירש שאלו ערים נפרדות, חוות יאיר שבבמדבר ודברים נקראו על שם יאיר בן מנשה, וחוות יאיר שבשופטים הם ערים אחרות שנקראו על שמו של השופט יאיר הגלעדי מהעיר קמון, היא היישוב הירדני קומם שבגלעד. יהודה אליצור העלה השערה כי אחר שנכבשו הערים המקוריות על ידי הארמים, נקראו הערים שבגלעד על שמם.

לקריאה נוספת

• אלישע שפי, הערך: חות יאיר, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א'-ב', תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה־1965, עמ' 278.
• יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
• בן ציון לוריא, "וייקח גשור ואדם את חות יאיר מאתם" [דה"א ב', כ"ג], בתוך: אם בגבורות; אסופת פרקי עיון ומחקר בענייני הארץ, הלשון וספרות ישראל; מנחה לראובן מס ולרעיתו חנה בהגיעם לגבורות, (עורכים: אברהם אבן־שושן ואחרים), ירושלים: בהוצאת ידידים, תשל"ד 1974, עמ' 251–257.

ראו גם

• חוות יאיר (ספר)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38223574חות יאיר (אתר מקראי)