חבל צוחר
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות |
כניסה ליישוב צוחר | |
מספר יישובים | 7 |
---|---|
מדינה / טריטוריה | ישראל |
חבל ארץ | הנגב הצפוני |
העיר הגדולה | צוחר |
תאריך ייסוד | 1973 |
גובה | 130 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בגוש | 2,695 (2021) |
אזור זמן | UTC +2 |
חבל צוחר (נקרא גם "גוש יישובי צוחר") הוא חבל יישובים בנגב הצפוני, שהוקם החל משנות ה-70 של המאה ה-20 כל יישוביו הם חלק מהמועצה האזורית אשכול.
חלק מיישובי החבל הוקמו כבר מיד לאחר מלחמת סיני, באותה תקופה הוחלט על חיזוק אזור זה בדרום חבל אשכול, וגם הוקמו בו יישובים ליהודים שעלו ארצה או גורשו ממצרים, החבל הוקם כגוש התיישבות רשמי ב-1973 כחלק מכלל יישובי חבל אשכול.
חלק מהיישובים היו קיימים כבר קודם (מורחב בהמשך הערך) גם לעולים ממדינות אחרות חוץ ממצרים, אך ההחלטה על הוספת ובניית יישובים חדשים התקבלה ב-1973 בהקמת המושב צוחר (כיום יישוב קהילתי) שנחשב ליישוב הגדול והחשוב בחבל היישובים וגם על שמו נקרא החבל.
היסטוריה
היישוב המרכזי צוחר הוקם בשנת 1973 כמרכז למושבי חבל אשכול, ונקרא על-שם צֹחַר, אחד מבניו של שמעון, שנחלתו שכנה בסמוך לאזור זה.
היישוב מבטחים הוקם לראשונה ב-7 בפברואר 1947 כקיבוץ של העובד הציוני. ב-22 באפריל 1948 אירעה תקרית חמורה בין הצבא הבריטי ובין מגיני מבטחים. יחידה בריטית משוריינת שכללה מספר טנקים ונושאי ברן הגיעה לשערי הקיבוץ. הבריטים ביקשו להסגיר לידיהם מכונית משא שלטענתם הוחרמה מהערבים, ולהסגיר גם את נהג הקיבוץ לחקירה. כשנענו בשלילה החלו הטנקים להפגיז את בית הביטחון ואת עמדות הקיבוץ. שלושים פגזים נורו על הקיבוץ, שישה מהם פגעו בבית הביטחון והרגו את חבר הקיבוץ חיים פישר. לפנות ערב נסוגו הבריטים ממבטחים. עם תום מלחמת העצמאות החליטו חברי מבטחים לפנות את המקום ולחבור עם חברי קיבוץ ניצנים לייסד את קיבוץ ניצנים החדש.
ב-1956 מיד לאחר מבצע קדש הוקם היישוב הראשון עמיעוז, המושב הוקם לראשונה ב־1956 על ידי יהודים שעלו לארץ ממצרים ורומניה. כאשר לא הצליחו להתיישב במקום עזבו בהשאירם 4 משפחות המהוות את אחד הגרעינים ביישוב כיום. בשנת 1961 נעשה ניסיון ליישב במקום היאחזות של חסידי ויז'ניץ, שהתגייסו לצבא לשם כך[1], אך הניסיון נכשל והחסידים עברו למושב קוממיות[2]. אחריהם בשלהי שנת 1962 הגיעה קבוצת עולים ממרוקו, שבעזרת הסוכנות היהודית הקימו במקום ישוב פורה ומצליח.
ב-1957 מיד לאחר מבצע קדש, יהודים שגורשו ממצרים הקימו את מושב ישע.
ב-1969 לאחר מלחמת ששת הימים הוקם המושב הראשון אוהד[3]. המושב נקרא בתחילה "בשור ב'"[4]. תוך כדי העלייה לקרקע התקיימו עבודות פיתוח כבישים והצבת תאורת רחוב ונבנו מוסדות ציבור. 15 משפחות ראשונות מבני מושבי הדרום התיישבו דרך סוכנות תנועת המושבים, ועד שנת 1974 הצטרפו למושב כ-30 משפחות.
מושב אוהד הוא מושב עובדים חקלאי חילוני. במושב 50 משקים המבוססים בעיקר על גידולי מטעים, ירקות ופרחים.
ב-1970 הוקם המושב תלמי אליהו, תחת השם "בשור ג"[5]. בתחילת שנת 1970 יושב על ידי גרעין "ארנון" שהיה מורכב בעיקר מעולים צעירים מצרפת ושמו נקבע כ "תלמי אליהו"[6].
ב-1973 הוקם המושב שדה ניצן על ידי עולים מאנגליה ומארצות הברית. שטח המושב הוא כ-3,000 דונם. תושבי המושב מתפרנסים בעיקר מחקלאות.
ב-1981 הוקם מושב פרי גן שעברו ליישוב הקבע במקום הנוכחי מהיישוב הישן פרי גן שהיה בפתחת רפיח.
גאוגרפיה
האזור עליו הוקם החבל הוא בעל חולות מישוריים, גבולותיו הם צומת מבטחים בצפון, חולות חלוצה בדרום, דרך השדות במערב וכביש 222 במזרח. שוכן בנגב הצפוני בו יורדים כ-200 מ"מ גשם בשנה, ורוב ימות השנה באזור זה שמשיים למדי, הכביש המשמש חבל ארץ זה הוא כביש 2310 ודרך השדות ממנו לקיבוץ גבולות.
הקרבה לרצועת עזה
לא פעם יישובי חבל זה סובלים משיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל מרצועת עזה ואף מספר פעמים גם נהרגו בו תושבים כתוצאה מירי זה.
במהלך מתקפת שמחת תורה בה פלשו 3,000 מחבלים מרצועת עזה לשטח ישראל, חלק מהמחבלים הגיעו גם ליישובי צוחר וניסו לבצע בהם טבח, כיתות הכוננות של יישובים אלו הצילו את האזור ממעשי טבח כמו ביתר היישובים באזור, במספר קרבות בהם הזכור ביותר היה קרב מבטחים[7].
יישובים בחבל צוחר
ראו גם
הערות שוליים
- ^ עשרות בחורי ישיבה התגייסו לצבא ההגנה לישראל, חרות, 4 בינואר 1961
- ^ בחורי הישיבות נטשו עמיעוז בלחץ חוגים דתיים קיצוניים, דבר, 26 באוקטובר 1961
- ^ בשור ב' בחבל אשכול עלה אתמול על הקרקע, מעריב, 16 בספטמבר 1969
- ^ אהרן פריאל, אי-התאמה אנושית מכשילה מושבים, מעריב, 6 בדצמבר 1970
- ^ יוסף גילת, חבל אשכול מצפה לפיתוח, באתר על המישמר, 9 בספטמבר 1969
- ^ שמות חדשים לשני ישובים, באתר מעריב, 1 בנובמבר 1970
- ^ דן אסולין הרבש״צ הגיבור של מושב מבטחים נהרג בהתקלות עם מחבלים, באתר www.yeshuvnik.net
חבל צוחר37613239