זקום מצרי
 זקום מצרי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | גרנאים |
| משפחה: | זוגניים |
| סוג: | זקום |
| מין: | זקום מצרי |
| שם מדעי | |
 Balanites aegyptiaca
| |
זקום מצרי (שם מדעי: Balanites aegyptiaca, שם אנגלי עממי: Jericho Balsam) הוא עץ שיחני קוצני גדול, ממשפחת הזוגניים, שגובהו 6-4 מטר.
תפוצה
מקור הזקום הוא אפריקני, צומח בארץ באזורים חמים לאורך הבקע הסורי-אפריקני. ניתן למצאו בערבה, במדבר יהודה, בבקעת הירדן בסמוך ליריחו ולפצאל, ועד לוואדי אל מליח שבבקעת בית שאן. התפוצה הצפונית של הצמח בארץ היא בשמורת הטבע זקום כפר רופין ושמורת זקום מעוז חיים. זקום מצרי הוא צמח מוגן בישראל.[1]
מאפיינים
גזע הזקום מסתעף לענפים נושאי קוצים חיקיים. העלים מורכבים מזוג עלעלים גלדניים, עגלגלים או אליפטיים. הפריחה בחודשים פברואר-יולי. הפרחים קטנים, יושבים בקבוצות חיקיות וצבעם ירקרק. הפרי הוא בית-גלעין סגלגל צבעו נוטה לכחול, ואורכו עד 3 ס"מ. גלעינו עשיר בשמן. הפירות מבשילים באביב, בסביבות חודש מאי. צבע הפירות הבשלים אז הוא חום-צהבהב.
פרי הזקום שימש כמזון לעבדים באפריקה, והעץ כונה גם "תמר העבדים".
הזקום המצרי ברפואה העממית
מפירות הזקום המצרי ניתן להפיק שמן, הנחשב ברפואה העממית כתרופה לכאבי פרקים ושרירים. שמן הזקום המצרי נמכר בעבר כ"צרי גלעד" המוזכר פעמים רבות בתנ"ך. העלים ידועים כמחטאים פצעים מוגלתיים, ואכילת הפירות הבשלים נחשבה לתרופה נגד תולעים ועצירות קשה.
קישורים חיצוניים
- זקום מצרי, מאפיינים ותכונות רפואיות - מתוך אתר starmed.co.il
- זקום מצרי ושימושיו באזור בקע הירדן, זהר עמר ואורית שמיר.
הערות שוליים
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
23109602זקום מצרי