זכריא זביידי
 | |
| השתייכות |
 פת"ח |
|---|---|
| תפקידים בשירות | |
| מפקד גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח בג'נין | |
זכריא מוחמד עבד א-רחמן א-זביידי (בערבית: زكريا محمد عبد الرحمن الزبيدي; נולד ב-1976) הוא מחבל פלסטיני, לשעבר מפקד גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח בג'נין.
א-זביידי נחשד שרצח ישראלים ובביצוע פעולות טרור, ושהיה אחראי, בין השאר, גם לפיגוע בסניף הליכוד בבית שאן, בנובמבר 2002, בו נרצחו 6 אנשים, בגיוס מחבלים מתאבדים, ובתכנון פיגועים הכוללים הנחת מטעני חבלה ובניסיונות פגיעה רבים באזרחים ישראליים, אך הוא לא נשפט על מעשי הרצח. במהלך 2007 השתלב בהסכם המבוקשים שנערך בין הרשות הפלסטינית לשב"כ והוא חדל להיות מבוקש עד מעצרו ב-2019 על כי "הפר באופן בוטה ואלים את ההתחייבות האמורה והיה מעורב בביצוע מספר פיגועים".[1] התפרסם גם בעקבות קשריו החברתיים עם הישראלית טלי פחימה, שהתאסלמה, אך היא התנערה ממנו, והאשימה אותו בשיתוף פעולה עם השב"כ. ב-6 בספטמבר 2021 נמלט מבית הסוהר גלבוע עם עוד חמישה אסירים, באמצעות מנהרה שחפרו. חמישה ימים לאחר מכן נתפס יחד עם אחד הנמלטים באזור כפר תבור.
ילדותו
זביידי גדל במחנה הפליטים ג'נין ב-1976, למשפחה שמוצאה מקיסריה, משם עברה ב-1948. סבו של זכריא מצד אמו, מוחמד עלי ג'הג'אה, שנולד בקיסריה, היה בין 66 אסירי כלא שאטה שברחו ממנו במרד האסירים, ממנו ברח חזרה למשפחתו במחנה הפליטים ג'נין. הוא היה פעיל פת"ח בירדן לפני כיבוש הגדה, ולאחר ספטמבר השחור עזב לסוריה. משם היגר לגרמניה בה נהרג בתאונת דרכים.[2]
אביו של זכריא, מוחמד, היה מורה לאנגלית שישראל אסרה עליו לעסוק בהוראה עקב חברותו בפת"ח. הוא מת מסרטן בגיל צעיר, לאחר שסירב למסור מידע לשב"כ בתמורה לטיפול במחלתו. אמו סמירה, גידלה אותו ואת שבעת אחיו. בעת האינתיפאדה השנייה, ב-4 במרץ 2002, נהרגה מירי תועה במהלך חילופי אש בעת שעמדה בביתה.
ב-1987 ועד 1994, בזמן האינתיפאדה הראשונה, פתחה ארנה מר ח'מיס תיאטרון ילדים בג'נין, "הבית של ארנה", במטרה לקדם הבנה בין פלסטינים וישראלים. זכריא בן ה-12, אחיו הגדול דאוד, וארבעה ילדים אחרים בגילאים דומים, היו הליבה של להקת השחקנים.[3]
פעילות טרור
שנותיו המוקדמות
בחודש מאי 2019 הוגש נגדו כתב אישום, המתעד את מעלליו החל בשנים 2003–2004.[4]
מגיל צעיר התעמת זביידי עם חיילי צה"ל. לדבריו, בגיל 13 נורה ברגלו על ידי חייל בעת שזרק אבנים על כלי רכב אזרחיים, ומאז הוא צולע. בגיל 14 נכלא למשך שישה חודשים, וזמן קצר לאחר שחרורו, נכלא שוב בשל השלכת בקבוק תבערה ונידון לארבע וחצי שנות מאסר. בכלא גויס לפת"ח, ועם שחרורו בשנת 1993, לאחר הסכמי אוסלו, הצטרף לכוחות השיטור של הרשות הפלסטינית. לאחר מכן עבד במשך זמן קצר בבנייה בתל אביב וכנהג משאית בג'נין.
חזרה לטרור
בשנת 2001 חזר זביידי לפעילות טרור. ב-4 במרץ 2002 נהרגה אמו מירי כוחות צבא ישראלים, יחד עם עוד 4 פלסטינים. ב-29 במרץ 2002 פתח צה"ל במבצע חומת מגן ובמהלכו נהרג בידי צה"ל טאהא זביידי, אחיו של זכריא.[5] זביידי לחם בקרב בג'נין, ולדבריו חש מרירות עמוקה על כך שאף לא אחד מחבריו הישראלים שהיו בקשר עם אמו, ונהנו מהכנסת האורחים שלה, לא ניסה ליצור עמו קשר. בראיון בשנת 2006 הצהיר כי "אז ראינו את הפרצוף האמיתי של השמאל בישראל". בנה של ארנה, ג'וליאנו מר, חזר לג'נין בשנת 2002 וחיפש אחר הילדים שהשתתפו בקבוצת התיאטרון. ארבעה נערים מתו, דאוד אחיו של זביידי ישב בכלא לאחר שנשפט למאסר של 16 שנים על פעילות טרור, והאחרון הוא זביידי.
זביידי הצטרף לגדודי חללי אל-אקצא זמן קצר לאחר הקרב בג'נין. מאז קיץ 2002 היה זביידי מעורב בתכנון פעולות טרור מתועדות רבות, בשטחי שומרון ובתחומי ישראל, שבמהלכן נהרגו ונפצעו אזרחים וחיילים ישראלים רבים. חלק מפעילותו נעשה בשיתוף עם ארגונים אחרים דוגמת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[6] לפי שירותי הביטחון הישראלים והודאתו שלו, זביידי אחראי לפיגוע בסניף הליכוד בבית שאן ב-28 בנובמבר 2002. בפיגוע זה נרצחו שישה אנשים.[7]
במהלך תקופת ה"הודנה" בקיץ 2003, בלטה התנגדותו של זביידי להפסקת האש. הוא המשיך בפעילות מלחמתית, ובשורת ראיונות בתקשורת קרא להמשיך לבצע פיגועים בישראל. לדבריו, הוא ביצע מדיניות זו בהתאם לפרשנות שלו להנחיות של ערפאת. לדבריו: "אני מבין מה העיניים שלו אומרות... אני היחידי שיודע מה אבו עמאר רוצה ממני: להילחם ולא לעצור...".[7] באותה שנה הושחתו פניו של זביידי מרסיס של פצצה שניסה לייצר.
בריאיון לעיתון גרמני בשנת 2005 טען זביידי כי לו ולארגונו יש קשרים ותיאום עם חזבאללה, המסייע לו בנשק, בכסף ובהדרכה. זו התבטאות חריגה משום שבדרך כלל ארגוני טרור אינם ששים לחשוף תמיכה כזו מסיבות פוליטיות. באותה תקופה ארגון חזבאללה לא נחשב בקרב מדינות רבות לארגון טרור וחשיפה כזו עלולה הייתה לפגוע בו.[6]
כוחות הביטחון הישראליים ניסו מספר פעמים להרוג את זביידי, והוא השתמש בדירות מסתור ונע ממקום למקום. בינואר 2005 הודיעה ישראל כי היא מעניקה לזביידי ולמחבלים אחרים "חנינה", במסגרת הבנות עם מנהיג הרשות הפלסטינית אבו מאזן.[8] לאחר מכן שב זביידי והיה למבוקש. בניסיון התנקשות נוסף ב-6 ביוני 2006 פשט כוח של מסתערבים על סוכת אבלים והתפתחו חילופי יריות, מהן נפצעו תשעה פלסטינים, ששלושה מהם מתו מאוחר יותר מפצעיהם ופלסטיני אחד נהרג.[5] במהלך 2007 השתלב בהסכם המבוקשים שנערך בין הרשות הפלסטינית לשב"כ וחדל להיות מבוקש. ב-7 באפריל 2007 נפצע זביידי בכתפו במהלך פעילות שגרתית של צה"ל בג'נין.[9]
מעצר
ב-27 בפברואר 2019 עצר כוח של שב"כ והימ"מ את זביידי בג'נין בחשד לביצוע מספר פיגועי ירי באזור בית אל יחד עם טארק ברגות, עורך דין תושב מזרח ירושלים.[10] בהמשך הגישה הפרקליטות הצבאית כתבי אישום נגד השניים.[11]
ב-6 בספטמבר 2021 נמלט זביידי מכלא גלבוע, ביחד עם חמישה אסירים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. ב-11 בספטמבר נלכד זביידי יחד עם אסיר נוסף, מוחמד קאסם עראדה, בכפר אום אל-גנם הסמוך להר תבור. ב-22 במאי 2022 נגזרו על זביידי ויתר האסירים שנמלטו חמש שנות מאסר נוספות.
פעילות ציבורית ופוליטית
בשנת 2004 פרסם ה"וושינגטון פוסט" כתבה אוהדת על זביידי,[12] לפיה זביידי תיאם סולחות בין משפחות, דאג לצרכיהם של עניים וחולים ולבעיות היומיומיות של התושבים מול הרשויות. תושב אחד טען כי "מחנה הפליטים מאמץ אותו כבן, ומגן עליו מפני הישראלים". זביידי השליט סדר באמצעות שילוב של הערצה, אלימות ואיומי אקדח. כך, זביידי העניש עבריין על ידי ירי ברגלו. זביידי שימש כמודל לחיקוי והערצה בקרב ילדים רבים בג'נין.[13] והוא טען כי חשוב לו שילדים יוכלו לדבר איתו באופן חופשי.
בדצמבר 2005, בעקבות הפיגוע בקניון השרון, זביידי בירך את פלוגות אל-קודס של הג'יהאד האסלאמי על "פעולת הגבורה" שביצעו אנשיה, באומרו כי "הג'יהאד הגן על זכותו הלגיטימית של עמנו להתנגד לכיבוש ולפשעי הטרור של הישראלים".[14]
באפריל 2007 נאם זביידי בעצרת בג'נין לציון חמש שנים למבצע חומת מגן, והפנה מסר לכל מנהיגי ערב: "אל תכפו עלינו הסדרי פשרה. העם הפלסטיני מכיר את דרכו, הוא יודע כיצד להגן על זכויותיו החוקיות". זביידי מרבה להתראיין לתקשורת, ובכלל זה לתקשורת הבינלאומית והישראלית. במהלך 2007 השתלב בהסכם המבוקשים שנערך בין הרשות הפלסטינית לשב"כ וחדל להיות מבוקש. במהלך 2008 מתח ביקורת על ההנהגה של פת"ח והרשות הפלסטינית והאשים אותן בשחיתות. כמו כן, טען כי השב"כ והרשות הפלסטינית הונו את המבוקשים ששולבו בהסכם. במקביל, התנערה ממנו בפומבי טלי פחימה, והאשימה אותו בשיתוף פעולה עם השב"כ.
באפריל 2009 החל זביידי לעסוק בפעילות פוליטית, וחבר לג'וליאנו מר בניהול "תיאטרון החירות" במחנה הפליטים בג'נין. במקביל, השתלב במשרד האסירים של הרשות הפלסטינית כפקיד. במאי 2011 נרצח ג'וליאנו מר,[15] והתיאטרון שנוהל על ידי זביידי הועבר אל מחוץ למחנה הפליטים. בסוף 2011 פורסם כי זביידי שב להיות מבוקש על ידי ישראל.
במאי 2012 נעצר זביידי על ידי הרשות הפלסטינית, בחשד של ניסיון לרצח מושל ג'נין, קדורא מוסא. כעבור חמישה חודשים שוחרר בערבות, עד שנעצר בידי כוחות שב"כ וימ"מ ב-2019.[16]
חיים אישיים
זביידי נשוי ואב לבת ובן. בנו, מוחמד זכריא, נהרג בתקיפה אווירית על רכב באזור טובאס ב-5 בספטמבר 2024 במסגרת מבצע מחנות קיץ.[17]
אחיו של זביידי, דאוד זביידי, נהרג בחילופי אש עם כוחות צה"ל במאי 2022.[18]
קישורים חיצוניים
- אבי יששכרוף, זביידי מאשים: האינתיפאדה נכשלה לחלוטין, באתר הארץ, 4 באפריל 2008
- גדעון לוי, זכרייה זביידי משוכנע שהאינתיפאדה הבאה בפתח, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2012
- צבי יחזקאלי, אחרי 12 שנה: מפגש מחודש עם המבוקש המרכזי של ישראל בשטחים, באתר החדשות 13, 16 בינואר 2019
- אליאור לוי, המחבל שנעלם מהכותרות - וחזר כנאשם בפיגועי ירי, באתר ynet, 20 במאי 2019
- ספיר ליפקין, "מכור לשואו": סמל האינתיפאדה שוב ברח לישראל מהידיים, באתר מאקו, 9 בספטמבר 2021
הערות שוליים
- ^ אוריאל בארי, הותר לפרסום: זכריא זביידי תכנן פיגועי טרור ביו"ש, באתר "סרוגים", 20 במאי 2019
- ^
עמירה הס, בג'נין שמחים ומפחדים: עבורם הגבול בין חיים למוות דק, ופעמים רבות הוא עובר דרך הכלא, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2021
- ^ הילדים של ארנה, ג'וליאנו מר חמיס 2003
- ^ אלישע בן קימון, מתוחכם ואוזן קשבת למחבלים: מכונת הטרור זכריה זביידי, באתר ynet, 21 במאי 2019
- ^ 5.0 5.1 פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים בגדה המערבית, מפרוץ האינתיפאדה השנייה ועד למבצע "עופרת יצוקה" (לא כולל), בצלם
- ^ 6.0 6.1 זביידי מודה כי ארגונו קיבל סיוע מחזבאללה(הקישור אינו פעיל, 6.9.2021) מרכז המידע למודיעין ולטרור 16.3.06
- ^ 7.0 7.1 על יחסו של זביידי לערפאת מרכז המידע למודיעין ולטרור, נובמבר 2003
- ^ "החנינה" של זביידי עמיר רפפורט, מעריב, 31.1.2005
- ^ בצה"ל מבהירים: "לא ניסינו לחסל את זביידי", אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, מעריב ו-nrg, 7.4.2007
- ^ דוברות שב"כ, שב״כ פענח פיגועי ירי שבוצעו על ידי זכריא זביידי וטארק ברגות, באתר השב"כ, 20/05/2019
- ^ טל לב רם, השב״כ פענח שורת פיגועי ירי שבוצעו על ידי זכריא זביידי ועו"ד ישראלי, באתר מעריב אונליין, 20 במאי 2019
- ^ "Refuge Is Prison For Hunted Palestinian", וושינגטון פוסט, 23 באוגוסט 2004 (באנגלית).
- ^ טלי פחימה חוצה את הקווים, טל חכים, ישראל 2006
- ^ שירות, צה"ל עצר את אביו ואחיו של המחבל שהתאבד בנתניה; נעצרו 510 שב"חים, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2005
- ^ כתבי ynet, השחקן והיוצר ג'וליאנו מר נרצח ביריות בג'נין, באתר ynet, 4 באפריל 2011
- ^ עמירה הס, זביידי שוחרר ממעצר לאחר 5 חודשים בכלא הפלסטיני, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2012
- ^ לילך שובל, שחר קליימן, דיווחים פלשתיניים: בנו של זכריה זביידי וארבעה מחבלים נוספים חוסלו בתקיפה אווירית, באתר ישראל היום, 5 בספטמבר 2024
- ^ ג'קי חורי ויהושע בריינר, אח של זכריא זביידי מת מפצעיו לאחר שנפצע בסוף השבוע בחילופי אש באזור ג'נין, באתר הארץ, 15 במאי 2022
זכריא זביידי40156453Q2904007