זיכרון והזדקנות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זיכרון והזדקנות הוא תהליך אובדן זיכרון הקשור בגיל ובהזדקנות. לרוב אובדן זיכרון מתואר כחלק מהזדקנות תקינה ונורמלית. אולם, אובדן זיכרון בתקופת ההזדקנות עלול גם להיגרם כתוצאה מסוגי דמנציה שונים כמו מחלת אלצהיימר.[1][2]

ליקוי קוגניטיבי מתון

אנשים עם ליקוי קוגניטיבי מתון מתמודדים עם יותר בעיות זיכרון מאשר אנשים אחרים בני גילם אשר אינם סובלים מהמחלה. עם זאת, בעיות הזיכרון לא מונעות מהם לבצע פעילויות שגרתיות והן אינן חמורות כמו אצל חוליי אלצהיימר. התסמינים של אלצהיימר כוללים בין היתר: חזרה של חפצים לא למקומם המקורי, לשכוח אירועים או פגישות וקושי במציאת המילים כדי לנהל שיח.[3]

במחקרים שנעשו נמצא כי ליקוי קוגניטיבי מתון הוא שלב הביניים בין שינויים קוגניטיביים המאפיינים הזדקנות לבין מחלת אלצהיימר. מספר מחקרים הצביעו על הקשר בין נשיאת תסמונת ליקוי קוגניטיבי מתון לעלייה בסיכויים לחלות לבסוף באלצהיימר, בין 1% ל-25% עלייה בסיכון בכל שנה. באחד המחקרים, 24% מנושאי הליקוי הקוגניטיבי המתון חלו באלצהיימר בתוך שנתיים מרגע תחילת נשיאת הליקוי ו-20% מהנושאים חלו תוך שלוש שנים או יותר.[4][5] אף על פי כן, לא כל נושאי הליקוי הקוגניטיבי המתון יחלו לבסוף באלצהיימר.[6]

הזדקנות נורמלית

הזדקנות נורמלית מתקשרת בירידה במספר יכולות הקשורות בזיכרון במגוון פעולות קוגניטיביות. תופעה זו נקראת "פגיעה בזיכרון הקשורה בגיל" או "ליקוי זיכרון בשל הזדקנות".[7] מחקרים המשווים את ההשפעות של ההזדקנות על זיכרון אירועי, זיכרון סמנטי, זיכרון לטווח קצר והטרמה, מצאו שזיכרון אירועי וכמה סוגים של זיכרון לטווח קצר נפגעים במיוחד בהזדקנות נורמלית.[8]הגירעונות עשויים להיות קשורים לליקויים שנראו ביכולת לרענן מידע שעובד זמן קצר קודם לכן.[9]

אחד מסוגי זיכרון אירועי שעלולים להיפגע בזקנה הוא מידע על מקור הזיכרון. כלומר, סוג זה של ידע כולל היכן ומתי האדם למד את המידע. ידיעת המקור וההקשר של המידע יכולה להיות חשובה ביותר בקבלת ההחלטות היומיומית, ולכן זו אחת הדרכים בה ירידה בזיכרון עלולה להשפיע על חיי הקשישים. לכן, הסתמכות על סטריאוטיפים היא אחת הדרכים להשתמש בידע שלהם לגבי המקורות בעת הפעלת שיקול דעת וקבלת החלטות, והשימוש בידע מטא-קוגניטיבי זוכה לחשיבות.[10] גירעון זה עשוי להיות קשור לירידות ביכולת לאגד מידע יחד בזיכרון במהלך הקידוד ולאחזר את האסוציאציות במועד מאוחר יותר.[11][12]

לאורך השנים חקרו ולימדו רבות על הזדקנות וזיכרון, אך הקשר המדויק בין השניים טרם הובהר. מחקרים רבים בדקו תיאוריות של פסיכולוגים לאורך השנים והם מצאו ראיות מוצקות התומכות שככל שמתבגרים מתקשים יותר להיזכר במידע הקשרי, בעוד שהמידע המוכר או האוטומטי יותר נשאר ובדרך כלל נשמר היטב לאורך תהליך ההזדקנות. כמו כן, יש עלייה במידע לא רלוונטי ככל שמתבגרים, דבר שעלול לגרום לקשיש להאמין במידע כוזב מכיוון שהוא נמצא לעיתים קרובות במצב של בלבול.

גורמים

הגורמים לבעיות בזיכרון והזדקנות עדיין אינם ברורים, אף שתאוריות רבות נבדקו. הקשר בין השניים ברור, אך קשה לקבוע מהו בדיוק ואיך הוא משפיע על תהליך איבוד הזיכרון וההזדקנות. עם זאת, ידוע שהמוח מתכווץ עם הגיל בשל הרחבת חדרי המוח הגורמים למעט מאוד מרווח בראש. קשה לספק קשר מוצק בין התכווצות המוח לבין איבוד הזיכרון עקב אי ידיעה של המיקום המדויק במוח שהתכווץ וחשיבותו בתהליך ההזדקנות. ניסיון להיזכר במידע או באירועים שקרו בעבר יכול להיות קשה מאחר שחלקי מידע שונים נשמרים באזורים שונים במוח. כשאנו נזכרים באירוע מסוים, כל חלקי המידע נאספים חזרה ביחד והמוח משלים כל פריט מידע שלא נשמר בזיכרון, בצורה בלתי מודעת, שיכולה להוביל אותנו לזכור ולהאמין בדברים שמעולם לא קרו.

הפרעות זיכרון יכולות לגרום לתסכול רב, אך הן נובעות מכמות המידע העצום שנקלט על ידי המוח. סוגיות בזיכרון יכולות להיות קשורות גם למספר גורמים פיזיים ופסיכולוגיים נפוצים, כגון: חרדה, התייבשות, דיכאון, זיהומים, תופעות לוואי של תרופות, תזונה לקויה, מחסור בוויטמין B12, לחץ נפשי, שימוש בסמים, אלכוהוליזם כרוני, חוסר איזון בבלוטת התריס, קרישי דם במוח. לכן, טיפול בגוף ובנפש באמצעות תרופות מתאימות, בדיקות שגרתיות אצל הרופא, כושר מנטלי ופעילות גופנית יכולים למנוע חלק מבעיות הזיכרון הללו.[13]

חלק מבעיות הזיכרון נובע ממתח, חרדה או דיכאון. אירוע חיים טראומטי, כמו מוות של בן זוג, יכול להוביל לשינויים באורח החיים ועלול לגרום לקשיש להרגיש לא בטוח בעצמו, עצוב ובודד. התמודדות עם שינויים כה קשים בחיים עלולה להשאיר אנשים מסוימים מבולבלים או שכוחים. בעוד שבמקרים מסוימים רגשות אלו עלולים לדעוך, חשוב להתייחס לבעיות הרגשיות הללו ברצינות. על ידי תמיכה רגשית בקרוב משפחה ובקשת עזרה מרופא או יועץ, כיוון שבמצבים כאלו השכחה ובעיות הזיכרון ניתנות לשיפור.[14]

בנוסף לכך, אובדן זיכרון יכול לנבוע ממצבים שונים של טראומה כולל תאונות, פגיעות ראש ואפילו ממצבים של התעללות בעבר. לפעמים זיכרונות הטראומות יכולים להימשך חיים שלמים ופעמים אחרות הם נשכחים, בכוונה או לא, והסיבות נשואות לדיון רב בכל הפסיכולוגיה. קיימת אפשרות שהפגיעה במוח מקשה על האדם לקודד ולעבד מידע שיש לאחסן בזיכרון לטווח הארוך (Nairne, 2000). יש תמיכה בכך שרמזים סביבתיים מועילים לשחזור ואחזור מידע, כלומר רמזים יכולים לעזור בהחזרת הזיכרון.

תאוריות

בדיקות ונתונים מראים כי ככל שאנשים מזדקנים, אפקט ההנצחה מתחיל להיחלש.[15]לאנשים מבוגרים יש נטייה גבוהה יותר לטעות במהלך בדיקת זיכרון. ניתן לייחס את זה לאפקט העיכוב. אפקט העיכוב גרם למשתתפים להחזיר או לזהות פריט לאחר זמן רב יותר, ואף גרם למשתתפים לבצע שגיאות תכופות יותר. לדוגמה, במחקר שהשתמש במטאפורות כנושא הבדיקה, המשתתפים המבוגרים דחו מטאפורות נכונות לעיתים קרובות יותר מאשר הצהרות כוזבות.[16]אימון הזיכרון, כלומר אחסון מידע כאשר אנו משלימים משימות קוגניטיביות, מדגים ירידות גדולות במהלך תהליך ההזדקנות. היו תאוריות שונות שהוצעו כדי להסביר מדוע שינויים אלה עשויים להתרחש, הכוללים בין היתר, פחות משאבי קשב, מהירות עיבוד איטית יותר, יכולת מועטה בזכירת המידע. כל התאוריות הללו מציעות טיעונים חזקים, וסביר להניח כי הירידה בזיכרון העבודה נובעת מהבעיות המצוטטות בכל התחומים הללו.

ישנן תאוריות לפיהן הקיבולת לשמירת מידע פוחתת עם הגיל ולפיכך אנו מסוגלים לאחסן פחות מידע במוח ולזכור אותו כשאנו מתבגרים.[17]לפי תאוריה זו, ירידות ביכולת אימון הזיכרון מתוארות כתוצאה מהגבלת כמות המידע שאדם יכול לשמור בו-זמנית, כך שרמת אינטגרציה ומניפולציה גבוהה יותר של מידע אינה אפשרית מכיוון שהמידע הנשמר בעת עיבוד הזיכרון מוקדם יותר נשכח לפני שנשמר מידע חדש.[18]

סוגי מחקרים

ישנן שתי שיטות ללימוד הדרכים בהן הזדקנות וזיכרון משפיעים זה על זה. בשתי השיטות השתמשו מספר פעמים בעבר, אך לשתיהן יש יתרונות וחסרונות. המחקרים כללו בדיקת קבוצות שונות של אנשים בגילאים שונים באותו הזמן. כאן מגיעות רוב הראיות המוכיחות את ממצאי המחקרים בנוגע לזיכרון והזדקנות. החיסרון של מחקרים אלו הוא שהם אינן מסוגלים להשוות נתונים נוכחיים לנתונים קודמים, או לחזות את הנתונים העתידיים. מחקרים אורכיים כוללים בדיקת אותה קבוצת משתתפים באותו מספר פעמים, על פני שנים רבות אשר נבחרו בקפידה על מנת להרהר על מגוון רחב של אוכלוסייה. היתרון במחקרים אורכיים כולל את היכולת לראות את ההשפעות שיש להזדקנות על הביצועים עבור כל משתתף והיכולת להבחין בסימנים מוקדמים של מחלות הקשורות לזיכרון. עם זאת, סוג זה של מחקר יכול להיות יקר מאוד, דבר שעשוי לגרום לסיכוי מוגבר שמשתתפים ינשרו במהלך המחקר.

חקר המנגנון

בשנת 2010, ניסויים שבדקו את המשמעות של ביצועים תת-מודעים של זיכרון עבור קבוצה של אנשים מבוגרים בהשוואה לקבוצה של אנשים צעירים, שיערו כי הגירעון בזיכרון בגיל מבוגר עשוי להיות קשור בגירעון פיזי. גירעון זה יכול להיות מוסבר על ידי עיבוד לא יעיל באזורים השומרים את המידע באופן זמני. אזור זה חשוב בזיכרון האירועי, שהוא אחד משני סוגי הזיכרון האנושי לטווח ארוך, והוא מכיל את ההיפוקמפוס, הקריטי ביצירת התאגדות זיכרון בין פירטי מידע.[19]

מאמינים שאובדן זיכרון הקשור בגיל מקורו באזור במוח הנקרא ה"פיתול המשונן", בעוד שמקורה של מחלת אלצהיימר הוא בקליפת המוח.[20]

מניעה וטיפול

ישנן מספר פעולות מומלצות כדי למנוע אובדן זיכרון או כדי לשפר את הזיכרון. מאיו קליניק ממליצים על שבע פעולות כדי לשפר את הזיכרון: שמרו על כושר מנטלי, הקפידו להיות פעילים חברתית ובאינטראקציות חברתיות באופן קבוע, שמרו על סדר, הקפידו על תזונה בריאה, כללו פעילות גופנית בשגרת היומיום, הקפידו על שינה טובה ואזנו מחלות כרוניות. כיוון שחלק מהגורמים לאובדן זיכרון כוללים שימוש בתרופות, לחץ, דיכאון, מחלות לב, שתיית אלכוהול מרובה, הפרעות בבלטות התריס, מחסור בוויטמין B12, אי שתייה מספקת של מים ותזונה לא בריאה ומזינה. תיקון בעיות אלו עשוי להיות דרך פשוטה ויעילה להאט ולהפחית את הסיכון לבעיות זיכרון. יש האומרים כי פעילות גופנית היא הדרך הטובה ביותר למנוע בעיות זיכרון, כיוון שמגבירה את זרימת הדם לכל הגוף כולל המוח ומסייעת לשמור על זיכרון חד.[21]

בחירת הטיפול תלויה בסיבה לאובדן זיכרון ולעיתים הטיפול העיקרי הוא הטיפול בסיבה זו. לדוגמה טיפול בדיכאון, מחלות בלוטת התריס או הפרעות שינה אמור לפתור כל הפרעת זיכרון הקשורה לסיבות אלו. נכון להיום, אין תרופה שיכולה למנוע אובדן זיכרון הקשורה לגיל. בנוסף, נכון לשנת 2020, אין תרופה לאנשים שרוצים לחדד את זכרונם, אם כי מומחים מאמינים שיום אחד זה עשוי להיות אפשרי. עם זאת, טכניקות עזרה עצמית ותרגילים, כמו שמירה על סדר וארגון, עשויים להיות יעילים.

לאובדן זיכרון הקשור לדמנציה וסיבוכיה ניתן לרוב טיפול בתרופות. טיפול זה לא יבריא את המטופל אך עשוי למנוע את התקדמותה והחמרתה של המחלה אצל המטופל. בחירת הטיפול תלויה בסיבה לדמנציה. מחלת אלצהיימר פוגעת במערכת העברת אותות במוח המכונה המערכת הכולינרגית ופותחו תרופות כדי לעזור להחזיר את התפקוד הכולינגרי. ישנן ארבע תרופות המאושרות על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לטיפול אלצהיימר, וכולן פועלות על המערכת הכולינרגית: דונפזיל, גלוטמין, ריבסטיגמין וטקרין. אף על פי שתרופות אלה אינן התרופה לאלצהיימר, הסימפטומים עשויים להיות מופחתים עד שמונה לעשרה חודשים לדמנציה קלה או בינונית. אך, תרופות אלו אינן מונעות את הירידה האולטימטיבית לאלצהיימר מלא.[22]

כמו כן, ישנן שיטות חשובות בקביעת חוזק הזיכרון. למשל, שמיעה יוצרת יכולות זיכרון חזקות יותר מזו הוויזואלית. ניתן לראות זאת לפי ההשפעות גבוהות יותר בבדיקת זיכרון שמיעתי בהשוואה לזו של בדיקת ראייה. מחקרים הראו שאימון שמיעתי, באמצעות פעילות מוזיקלית אינסטרומנטלית, יכול לסייע בשמירה על יכולות הזיכרון ככל שמתבגרים. באופן ספציפי, בניסוי של חנה-פלאדי ומקאי הם בדקו ומצאו שמספר שנות האימון המוזיקלי מוביל לביצועים טובים יותר בזיכרון הלא מילולי ומגדיל את תוחלת החיים של יכולות הקוגניציה בשנים המתקדמות.[23]

תחומים בהם הזיכרון נשמר/נפגע

אובדן זיכרון צוטט כסיבה העיקרית לירידה במגוון פעולות קוגניטיביות עקב הזדקנות. פעולות אלה כוללות זיכרון לטווח ארוך, פתרון בעיות, קבלת החלטות ושפה. זיכרון עבודה כרוך במניפולציה של מידע המתקבל ולאחר מכן שימוש במידע זה כדי להשלים פעולה. לדוגמה, היכולת של אדם לדקלם מספרים שקיבל בצורה נכונה לאחור דורשת עבודה על הזיכרון, ולא רק חזרה פשוטה על המספרים שדורשת רק זיכרון לטווח קצר. היכולת של אדם להתחבר לשינון הזיכרון יורדת ככל שתהליך ההזדקנות מתקדם.[24] ככל שהמשימה הייתה מורכבת יותר, כך האדם המזדקן התקשה יותר בהשלמתה. כאשר אדם מבוגר משלים משימה, כגון שיחה או ביצוע משימה, הוא משתמש בזיכרון העבודה שלו כדי לסייע לו להשלים משימה זו. ככל שהם מתבגרים, נראה שהיכולת שלהם לבצע ריבוי משימות יורדת, לכן, לאחר הפרעה, לעיתים קרובות קשה יותר לאדם מזדקן לסיים בהצלחה את המשימה שלפניו.[25]בנוסף, עבודה על יכולת הזיכרון ממלאת תפקיד בהבנה ובייצור הדיבור. לעיתים קרובות יש ירידה בהבנת המשפט וייצור משפטים ככל שאדם מזדקן. במקום לקשר את הירידה הזו ישירות לגירעונות ביכולת הלשונית, למעשה יש גירעונות בזיכרון העבודה שתורמים למיומנויות השפה הפוחתות הללו.[26]

שינויים איכותיים

רוב המחקרים על זיכרון והזדקנות התמקדו באופן שבו מבוגרים מתפקדים גרוע יותר במשימת זיכרון מסוימת. במקרים מסוימים, נראה שמבוגרים משתמשים באסטרטגיות שונות מאשר צעירים. לדוגמה, מחקרי הדמיה מוחית גילו כי מבוגרים נוטים יותר להשתמש בשתי ההמיספרות (אונות המוח) בעת השלמת משימות זיכרון מאשר צעירים.[27] בנוסף, מבוגרים מראים לעיתים השפעה חיובית בזיכרון מידע, שנראה כתוצאה מההתמקדות המוגברת בוויסות הרגש שנראה עם הגיל.[28] למשל, מעקב אחר עיניים מגלה שמבוגרים הראו מבט מועדף לעבר פרצופים שמחים והפנו אותו מפרצופים עצובים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Hess, T. M. (2005). Memory and aging in context. Psychological bulletin, 131(3), 383.
  • Burke, D. M., & Light, L. L. (1981). Memory and aging: The role of retrieval processes. Psychological bulletin, 90(3), 513.
  • Poon, L. W. (1985). Differences in human memory with aging: Nature, causes, and clinical implications.
  • Light, L. L. (1991). Memory and aging: Four hypotheses in search of data. Annual review of psychology, 42(1), 333-376.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Andrew E. Budson, Bruce H. Price, Memory dysfunction, The New England Journal of Medicine 352, 2005-02-17, עמ' 692–699 doi: 10.1056/NEJMra041071
  2. ^ מהי דמנציה, באתר משרד הבריאות
  3. ^ Elliott J. Mufson, Lester Binder, Scott E. Counts, Steven T. DeKosky, Mild Cognitive Impairment: Pathology and mechanisms, Acta Neuropathologica 123, 2012-1, עמ' 13–30 doi: 10.1007/s00401-011-0884-1
  4. ^ Eva Arnáiz, Ove Almkvist, Neuropsychological features of mild cognitive impairment and preclinical Alzheimer's disease, Acta Neurologica Scandinavica 107, 2003, עמ' 34–41 doi: 10.1034/j.1600-0404.107.s179.7.x
  5. ^ F Portet, P J Ousset, P J Visser, G B Frisoni, Mild cognitive impairment (MCI) in medical practice: a critical review of the concept and new diagnostic procedure. Report of the MCI Working Group of the European Consortium on Alzheimer's Disease, Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry 77, 2006-6, עמ' 714–718 doi: 10.1136/jnnp.2005.085332
  6. ^ Amy J. Jak, Katherine J. Bangen, Christina E. Wierenga, Lisa Delano‐Wood, כרך 84, International Review of Neurobiology, Academic Press, 2009-01-01, Neurobiology of Dementia, עמ' 81–103. (באנגלית)
  7. ^ Trey Hedden, John D. E. Gabrieli, Insights into the ageing mind: a view from cognitive neuroscience, Nature Reviews Neuroscience 5, 2004-02, עמ' 87–96 doi: 10.1038/nrn1323
  8. ^ Lars-Göran Nilsson, Memory function in normal aging, Acta Neurologica Scandinavica 107, 2003, עמ' 7–13 doi: 10.1034/j.1600-0404.107.s179.5.x
  9. ^ emr זמן קצר לפני.pdf Wayback Machine, web.archive.org, ‏2006-08-28
  10. ^ Beatrice G. Kuhlmann, Dayna R. Touron, Older adults' use of metacognitive knowledge in source monitoring: Spared monitoring but impaired control., Psychology and Aging 26, 2011, עמ' 143–149 doi: 10.1037/a0021055
  11. ^ Moshe Naveh-Benjamin, Adult age differences in memory performance: Tests of an associative deficit hypothesis., Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition 26, 2000, עמ' 1170–1187 doi: 10.1037/0278-7393.26.5.1170
  12. ^ Karen J. Mitchell, Marcia K. Johnson, Carol L. Raye, Mara Mather, Aging and reflective processes of working memory: Binding and test load deficits., Psychology and Aging 15, 2000, עמ' 527–541 doi: 10.1037/0882-7974.15.3.527
  13. ^ Memory and Aging, www.apa.org
  14. ^ Memory, Forgetfulness, and Aging: What's Normal and What's Not?, National Institute on Aging (באנגלית)
  15. ^ Marc W. Howard, Tess E. Youker, Vijay S. Venkatadass, The persistence of memory: Contiguity effects across hundreds of seconds, Psychonomic bulletin & review 15, 2008-2, עמ' 58–63
  16. ^ Isabella Morrone, Christelle Declercq, Jean-Luc Novella, Chrystel Besche, Aging and inhibition processes: The case of metaphor treatment., Psychology and Aging 25, עמ' 697–701
  17. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2012-12-24
  18. ^ Home, Reasoning and Decision Making Lab, ‏2012-09-20 (באנגלית)
  19. ^ Fergus I. M. Craik, Lin Luo, Yuiko Sakuta, Effects of aging and divided attention on memory for items and their contexts, Psychology and Aging 25, 2010-12, עמ' 968–979 doi: 10.1037/a0020276
  20. ^ New Clues to Memory Glitch Behind 'Senior Moments', NPR.org (באנגלית)
  21. ^ Memory loss: 7 tips to improve your memory – Mayo Clinic, www.mayoclinic.org
  22. ^ Improving Memory and Treating Memory Loss, web.archive.org
  23. ^ Brenda Hanna-Pladdy, Alicia MacKay, The relation between instrumental musical activity and cognitive aging., Neuropsychology 25, 2011, עמ' 378–386 doi: 10.1037/a0021895
  24. ^ Elizabeth L. Glisky, Brain Aging: Models, Methods, and Mechanisms, Boca Raton (FL): CRC Press/Taylor & Francis, 2007, Frontiers in Neuroscience, מסת"ב 978-0-8493-3818-2
  25. ^ Matt Richtel, Multitasking Takes Toll on Memory, Study Finds, Bits Blog, ‏2011-04-11 (ב־American English)
  26. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2011-11-10
  27. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2013-09-26
  28. ^ Emotion & Cognition Lab, Emotion & Cognition Lab (ב־American English)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=זיכרון_והזדקנות&oldid=2316975"