זיגמונט באומן

זיגמונט באומן

באומן בפברואר 2005
ענף מדעי	סוציולוגיה

זיגמונט באומן (בפולנית: Zygmunt Bauman; ‏19 בנובמבר 1925 – 9 בינואר 2017) היה סוציולוג יהודי רבגוני אשר ידוע בעיקר בשל ניתוחיו על הקשרים בין המודרניות לשואה ועל תרבות הצריכה הפוסט-מודרנית.

באומן, יליד פולין, התגורר באנגליה ושימש כפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת לידס וכפרופסור אמריטוס משנת 1990.

ביוגרפיה

זיגמונט באומן נולד ב-1925 בעיר פוזנן שבפולין, להורים יהודים לא דתיים. לאחר פלישת הנאצים לפולין ב-1939, בתחילת מלחמת העולם השנייה, נמלטה המשפחה לאזור בשליטת הסובייטים. מאוחר יותר שירת באומן בארמייה הפולנית הראשונה שפעלה בחסות ברית המועצות, במסגרתה השתתף בקרבות בקולברג (כיום קולובז'ג) ובברלין, וכן עבד כמורה לחינוך פוליטי.

על פי הצהרות חצי-רשמיות של היסטוריון מהמוסד הפולני לזיכרון לאומי, שהובאו בכתב-העת הנחשב לשמרני "אוזון" (Ozon) במאי 2006, מ-1945 עד 1953 שימש באומן בתפקיד דומה בחיל לביטחון פנים, ה-KBW – יחידה צבאית שהוקמה כדי להילחם בשרידי ההתנגדות לקומוניזם ובמחתרות האוקראיניות והגרמניות בפולין. על-פי כתב-העת, באומן נודע כמנהיג יחידה שלכדה מספר רב של לוחמי מחתרת, ועל כך קיבל ב-1950 את עיטור הגבורה הפולני. כמו כן, הכותב מביא ראיות לכך שמ-1945 עד 1948 פעל באומן כמודיע של הביון הצבאי. עם זאת, אופי שיתוף הפעולה שלו והיקפו אינם ידועים, כמו גם הנסיבות המדויקות שהביאו להפסקתו.

בעת שירותו בחיל לביטחון פנים, החל בלימודי סוציולוגיה באקדמיה למדעי החברה של ורשה, שהייתה בית ספר אוניברסיטאי של המפלגה הקומוניסטית של פולין. הוא המשיך בלימודי פילוסופיה באוניברסיטת ורשה – החוג לסוציולוגיה הוצא זמנית מתוכנית הלימודים הפולנית בשל הגדרתו כתחום "בורגני" – שם למד אצל סְטָנִיסְלָב אוֹסוֹבְסְקִי ויוליאן הוכפלד.

באומן הגיע לדרגת רב-סרן בחיל לביטחון פנים, עד ששוחרר עם קלון ב-1953, בפתאומיות, לאחר שאביו פנה לשגרירות ישראל בוורשה על מנת לברר פרטים על עלייה לישראל. אירוע זה הוביל לניכור חריף זמני בין האב לבן, כיוון שבאומן לא רק שלא היה שותף לנטיותיו הציוניות של האב, אלא התנגד בחריפות לציונות. במהלך תקופת אבטלתו שלאחר השחרור, השלים את התואר השני שלו. ב-1954 מונה למרצה באוניברסיטת ורשה, בה הועסק עד 1968.

במהלך שהותו בבית הספר לכלכלה של לונדון, תחת פיקוחו של רוברט מקנזי, ערך מחקר מקיף על התנועה הסוציאליסטית הבריטית, שהפך לספרו החשוב הראשון. הספר יצא לאור בפולנית ב-1959, ומהדורה מתורגמת ומתוקנת הופיעה באנגליה ב-1972.

באומן המשיך לפרסם מספר ספרים, בהם "Socjologia na co dzień" ("סוציולוגיה של חיי היומיום", 1964), שהגיע לקהל עממי גדול בפולין ושמאוחר יותר היה לבסיס ספר הלימוד Thinking Sociologically ("חושבים סוציולוגיה", 1990) בשפה האנגלית.

בתחילה נשאר באומן קרוב לדוקטרינה המרקסיסטית הרשמית. אולם בהשפעת עבודותיהם של אנטוניו גראמשי וגאורג זימל הוא הפך ביקורתי יותר ויותר כלפי הממשל הקומוניסטי. בשל עמדתו הביקורתית כלפי המשטר, מעולם לא מונה לפרופסור, למרות שהשלים את הדרוש להסמכתו (Habilitation). עם זאת, בפועל החזיק באומן במשרתו של מורו לשעבר, יוליאן הוכפלד, לאחר שב-1962 מונה הוכפלד לסגן מנהל המחלקה למדעי החברה של אונסק"ו בפריז.

לאור התגברות הלחץ הפוליטי והקמפיין האנטישמי בהנהגתו של השר הפופוליסטי מייצ'יסלב מוצ'אר, בינואר 1968 ויתר באומן על חברותו במפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית שהייתה בשלטון. כחלק מאירועי מאי 1968, הקמפיין האנטישמי הסתיים בטיהור, שהניע את רוב היהודים הפולנים הנותרים, כולל אינטלקטואלים רבים שסר חינם מלפני הממשל הקומוניסטי, אל מחוץ למדינה. באומן, שאיבד את משרתו באוניברסיטת ורשה, היה אחד מהם. אחרי שנאלץ לוותר על אזרחותו הפולנית כדי שיוכל לצאת מהמדינה, הוא עלה לישראל, למד עברית תוך חמישה חודשים, והחל ללמד באוניברסיטת תל אביב. אך עזב ב-1971, לאחר שהתאכזב מהאווירה הלאומנית בישראל שאחרי מלחמת ששת הימים וכיבוש השטחים. באומן קיבל משרה בחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת לידס, בה שימש לסירוגין כראש המחלקה. מאז פרסם כמעט רק באנגלית, שפתו השלישית, ותהילתו גדלה במהירות. למעשה, מאז שנות ה-90 המאוחרות (של המאה ה-20), באומן הפעיל השפעה ניכרת על התנועה נגד, או לשינוי, הגלובליזציה.

חיים אישיים

באומן היה נשוי לסופרת יאנינה באומן עד מותה ב-2009. לבני הזוג נולדו שלוש בנות: לידיה באומן, ציירת; אירנה באומן, אדריכלית; ואנה ספרד, פרופסור לחינוך באוניברסיטת חיפה (היא נישאה לליאון, בנו של המשורר היידי דוד ספרד; בנם מיכאל ספרד הוא עורך דין המתמחה בזכויות אדם ופעיל שמאל).

עבודתו

באומן בוורשה בשנת 2005

הקשר של באומן עם המרקסיזם הביא אותו להתמקד בריבוד החברתי ובתנועת הפועלים. לאחר "שחרורו המכובד", כפי שהוא מכנה זאת (בעיתון הבריטי הגארדיאן, מ-5 באפריל 2003), מהגרסה האורתודוקסית של המרקסיזם, גילה באומן את כתבי ההוגה הנאו-מרקסיסט האיטלקי אנטוניו גראמשי. 'גילוי' זה הביא אותו לעבוד על נושאים תאורטיים יותר, בעלי חשיבות היסטורית, ובסופו של דבר גם גלובליים יותר. אלה הם הניתוחים העיקריים, ובמיוחד חלק ניכר מעבודתו שפורסם לאחר פרישתו מהוראה בלידס ב-1990, שהעניקו לו את השם הבינלאומי שיש לו כיום.

כבר באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, בקריאתו (מ-1976 ב"לקראת סוציולוגיה ביקורתית" - Towards a Critical Sociology) להפוך את הסוציולוגיה ליותר משקפת מאשר תיאורית, נראתה בבירור התעניינותו של באומן בהדחת המוסריות הפנימית של צורה מסוימת של רציונליזם ובערעור עליה. לדעתו, במודרניות – אותה הוא מציין כעימות של סדר מצד אחד וכאוס מצד שני (ראו "מודרניות ואמביוולנטיות" (Modernity and Ambivalence ) – יש אלמנט פנימי שמשמש להגבלת האיכויות, האַפּוֹרִיוֹת (כלומר, המעורפלות) בסופו של דבר, של החיים החברתיים. טיעון זה הביא אותו ב-"מודרניות והשואה" (Modernity and the Holocaust) לטעון שהשואה היא לא הדוגמה הטובה ביותר בהיסטוריה לנסיגה ברברית מן המודרנה חזרה לחייתיות קדם-חברתית, אלא שלמעשה היא מתלכדת עם העקרונות המודרניים ושהיא פרסה בפנינו עיקרים רבים מהרציונליזם המודרני, שבתחומים אחרים החברה המערבית גאה בהם באופן חד-משמעי. באומן טען, למשל, שהן החלוקה הביורוקרטית של העבודה (ולפיכך חלוקת החובה המוסרית) והן ההשקפה ההובסקיאנית שלפיה בני האדם אינם מוסריים מטבעם, אך מוסריים מבחינה חברתית, היוו בסיס לאידאולוגיה שאפשרה את התרחשות השואה. כן השתמש באומן ברעיונותיהם של ההוגים היהודים דוברי הגרמנית חנה ארנדט ותיאודור אדורנו, וטען בהמשך להם שהרוע שבא לידי ביטוי בשואה היווה למעשה "רציונליות של הרוע".

ההיגיון ב"מודרניות והשואה" מהווה בסיס לעמדות שניתן לראות בעבודות אחרות שלו. אחת העמדות המשמעותיות ביותר היא הרעיון – בעקבות עמנואל לווינס ובניגוד, לדעתו, לפרויד, לדורקהיים ובמידה מסוימת, לוובר – שהחוויה האנושית הראשונה ביותר היא התלות ההדדית בחברה; ולפיכך, הקשרים האנושיים הראשונים הם קשרים מוסריים. אמונה זו ממלאת את הניתוח שלו על הגלובליזציה, שבאופן דומה לז'אן בודריאר, נוקט בעמדה שההפשטה הטכנולוגית שקודמת לקשריו של היחיד עם עולם "הגלובלי" מפלגת באותה מידה שהיא מגשרת. לפיכך, באומן הפגין שוב ושוב ספקנות בנוגע להנדסה חברתית רחבת היקף – בשלה מאשימים אותו שוב ושוב בפסימיות – בה הוא רואה את הדרך המהירה ביותר להשקפה תועלתנית על האנושות.

אחת מעמדותיו הנוספות, שקיימת רק בצורתה הראשונית ב"מודרניות והשואה", היא התאוריה שלו על "האחר" (ראה "מודרניות ואמביוולנטיות", 1991; "אתיקה פוסטמודרנית" [Postmodern Ethics], 1993). בעבודתו של באומן, הדמות ההיפותטית הזו אינה ניכרת בהנחות קיומיות ייחודיות (כמו "האחר" של אלבר קאמי), אלא היא תוצר של עמדתו כלפי החברה המודרנית. האחר של באומן הוא דמות שנוצרת על ידי החברה כל עוד היא מנסה לסדר באופן קוגניטיבי חלל פיזי וחברתי, ובכך היא יוצרת סוג של פסולת אנושית. במקום להיות ידיד או אויב, האחר של באומן הוא אדם שאינו מתאים לאף אחד מהקטגוריות האלה, כזה שנשאר בלתי ניתן להכרעה באופן מעורר חשד (האזכור כאן לחוסר-הניתנות-להכרעה [undecideability] של דרידה הוא מכוון). באופן זה האחר מעורר פחד מעצם קיומו: העובדה שאינו חלק מהסדר (המודרני) של החברה, כאחד שמתאים לעמדה שנקבעה מראש, מעוררת פחד כשהחברה נכשלת שוב ושוב לזהות במדויק את האלמנט הכל-כך לא מוכר הזה.

הפוסט-מודרניות של באומן

במהלך ראשית המאה ה-21 נסוג באומן מהתייחסויות מפורשות לחברה "פוסטמודרנית", תוך שהוא מעדיף את הביטוי "מודרניות נזילה".

באומן לא ראה את הפוסטמודרניות כטכנולוגית או כרלטיביסטית. הוא אפיין את הפוסטמודרניות כצורה "שלאחר-המוות" של המודרניות. כלומר, במודרניות של באומן, החברה נראתה כתהליך סידור והתקדמות לקראת חברה רציונלית. אלא, שזה סותר את האופי הפרקטלי והאָפּוֹרטי של החיים האנושיים, ולכן, עם התמוטטות הקולוניאליזם, האשליות הטכנולוגיות שלהם הפכו לדחויות. אם כן, הרעיון של באומן על הפוסטמודרניות מתבטא בשני אופנים: ראשית, ככוח מניע לקראת מטרה מסודרת בלתי ניתנת לזיהוי, שנמצאת אי-שם בתוך התמוטטות ה- "שייכים" וה-"לא שייכים"/"אחרים" (הווי בו תהליכי הסידור הקוגניטיביים של האחר והשונה והערכת האסתטיקה של האחר והשונה נמצאים בקונפליקט מתמיד); שנית, כדרך חיים המקבלת את ההבחנה האנושית הטבעית הזו ומתחשבת בה. מכאן, שתפיסתו את חיי החברה אינה כזו שמעמתת את המודרני עם הפוסטמודרני, אלא כזו המשבצת שתי לוגיקות שונות בתוך חיי החברה. מכאן גם, האפיון הנוכחי שלו את שתי הלוגיקות האלה כמודרניות דואלית - "מוצקה" ("קשיחה") ו"נוזלית".

ספריו

• 1957: Zagadnienia centralizmu demokratycznego w pracach Lenina [Questions of Democratic Centralism in Lenin's Works]. Warszawa: Książka i Wiedza.
• 1959: Socjalizm brytyjski: Źródła, filozofia, doktryna polityczna [British Socialism: Sources, Philosophy, Political Doctrine]. Warszawa: Państwowe Wydawnictwo Naukowe.
• 1960: Klasa, ruch, elita: Studium socjologiczne dziejów angielskiego ruchu robotniczego [Class, Movement, Elite: A Sociological Study on the History of the British Labour Movement]. Warszawa: Państwowe Wydawnictwo Naukowe.
• 1960: Z dziejów demokratycznego ideału [From the History of the Democratic Ideal]. Warszawa: Iskry.
• 1960: Kariera: cztery szkice socjologiczne [Career: Four Sociological Sketches]. Warszawa: Iskry
• 1961: Z zagadnień współczesnej socjologii amerykańskiej [Questions of Modern American Sociology]. Warszawa: Książka i Wiedza.
• 1962 (with Szymon Chodak, Juliusz Strojnowski, Jakub Banaszkiewicz): Systemy partyjne współczesnego kapitalizmu [The Party Systems of Modern Capitalism]. Warsaw: Książka i Wiedza.
• 1962: Spoleczeństwo, w ktorym żyjemy [The Society We Live In]. Warsaw: Książka i Wiedza.
• 1962: Zarys socjologii. Zagadnienia i pojęcia [Outline of Sociology. Questions and Concepts]. Warszawa: Państwowe Wydawnictwo Naukowe
• 1964: Zarys marksistowskiej teorii spoleczeństwa [Outline of the Marxist Theory of Society]. Warszawa: Państwowe Wydawnictwo Naukowe.
• 1964: Socjologia na co dzień [Sociology for Everyday Life]. Warszawa: Iskry.
• 1965: Wizje ludzkiego świata. Studia nad społeczną genezą i funkcją socjologii [Visions of a Human World: Studies on the social genesis and the function of sociology]. Warszawa: Książka i Wiedza.
• 1966: Kultura i społeczeństwo. Preliminaria [Culture and Society, Preliminaries]. Warszawa: Państwowe Wydawnictwo Naukowe.
• 1972: Between Class and Elite. The Evolution of the British Labour Movement. A Sociological Study. Manchester: Manchester University Press מסת"ב 0-7190-0502-7 (Polish original 1960)
• 1973: Culture as Praxis. London: Routledge & Kegan Paul. מסת"ב 0-7619-5989-0
• 1976: Socialism: The Active Utopia. New York: Holmes and Meier Publishers. מסת"ב 0-8419-0240-2
• 1976: Towards a Critical Sociology: An Essay on Common-Sense and Emancipation. London: Routledge & Kegan Paul. מסת"ב 0-7100-8306-8
• 1978: Hermeneutics and Social Science: Approaches to Understanding. London: Hutchinson. מסת"ב 0-09-132531-5
• 1982: Memories of Class: The Pre-history and After-life of Class. London/Boston: Routledge & Kegan Paul. מסת"ב 0-7100-9196-6
• 1985: Stalin and the peasant revolution: a case study in the dialectics of master and slave. Leeds: University of Leeds Department of Sociology. מסת"ב 0-907427-18-9
• 1987: Legislators and interpreters - On Modernity, Post-Modernity, Intellectuals. Ithaca, N.Y.: Cornell University Press. מסת"ב 0-8014-2104-7
• 1988: Freedom. Philadelphia: Open University Press. מסת"ב 0-335-15592-8
• 1989: Modernity and The Holocaust. Ithaca, N.Y.: Cornell University Press 1989. מסת"ב 0-8014-2397-X
  • 1990: Paradoxes of Assimilation. New Brunswick: Transaction Publishers.
  • 1990: Thinking Sociologically. An introduction for Everyone. Cambridge, Mass.: Basil Blackwell. מסת"ב 0-631-16361-1
  • 1991: Modernity and Ambivalence. Ithaca, N.Y.: Cornell University Press. מסת"ב 0-8014-2603-0
  • 1992: Intimations of Postmodernity. London, New York: Routhledge. מסת"ב 0-415-06750-2
  • 1992: Mortality, Immortality and Other Life Strategies. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-1016-1
  • 1993: Postmodern Ethics. Cambridge, MA: Basil Blackwell. מסת"ב 0-631-18693-X
  • 1994: Dwa szkice o moralności ponowoczesnej [Two sketches on postmodern morality]. Warszawa: IK.
  • 1995: Life in Fragments. Essays in Postmodern Morality. Cambridge, MA: Basil Blackwell. מסת"ב 0-631-19267-0
  • 1996: Alone Again – Ethics After Certainty. London: Demos. מסת"ב 1-898309-40-X
  • 1997: Postmodernity and its Discontents. New York: New York University Press. מסת"ב 0-7456-1791-3
  • 1995: Ciało i przemoc w obliczu ponowoczesności [Body and Violence in the Face of Postmodernity]. Toruń: Wydawnictwo Naukowe Uniwersytetu Mikołaja Kopernika. מסת"ב 83-231-0654-1
  • 1997: (with Roman Kubicki, Anna Zeidler-Janiszewska) Humanista w ponowoczesnym świecie – rozmowy o sztuce życia, nauce, życiu sztuki i innych sprawach [A Humanist in the Postmodern World – Conversations on the Art of Life, Science, the Life of Art and Other Matters]. Warszawa: Zysk i S-ka. מסת"ב 83-7150-313-X
  • 1998: Work, consumerism and the new poor. Philadelphia: Open University Press. מסת"ב 0-335-20155-5
  • 1998: Globalization: The Human Consequences. New York: Columbia University Press. מסת"ב 0-7456-2012-4
  • 1999: In Search of Politics. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-2172-4
  • 2000: Liquid Modernity. Cambridge: Polity מסת"ב 0-7456-2409-X
  • (2000 [ed. by Peter Beilharz]: The Bauman Reader. Oxford: Blackwell Publishers. מסת"ב 0-631-21492-5)
  • 2001: Community. Seeking Safety in an Insecure World. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-2634-3
  • 2001: The Individualized Society. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-2506-1
  • 2001 (with Keith Tester): Conversations with Zygmunt Bauman. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-2664-5
  • 2001 (with Tim May): Thinking Sociologically, 2nd edition. Oxford: Blackwell Publishers. מסת"ב 0-631-21929-3
  • 2002: Society Under Siege. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-2984-9
  • 2003: Liquid Love: On the Frailty of Human Bonds, Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-2489-8
  • 2003: City of fears, city of hopes. London: Goldsmith's College. מסת"ב 1-904158-37-4
  • 2004: Wasted Lives. Modernity and its Outcasts. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-3164-9
  • 2004: Europe: An Unfinished Adventure. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-3403-6
  • 2004: Identity: Conversations with Benedetto Vecchi. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-3308-0
  • 2005: Liquid Life. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-3514-8
  • 2006: Liquid Fear. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-3680-2
  • 2006: Liquid Times: Living in an Age of Uncertainty. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-3987-9
  • 2006: Moralność w niestabilnym świecie [Morality in an instable World]. Poznań: Księgarnia św. Wojciecha. מסת"ב 83-7015-863-3
  • 2007: Consuming Life. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-4002-8
  • 2008: Does Ethics Have a Chance in a World of Consumers? Cambridge, MA: Harvard University Press. מסת"ב 0-674-02780-9
  • 2008: The Art of Life. Cambridge: Polity. מסת"ב 0-7456-4326-4
  • 2009: Living on Borrowed Time: Conversations with Citlali Rovirosa-Madrazo. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-0-7456-4738-8
  • 2009: (with Roman Kubicki, Anna Zeidler-Janiszewska) Życie w kontekstach. Rozmowy o tym, co za nami i o tym, co przed nami. [Life in contexts. Conversations about what lies behind us and what lies ahead of us.] Warszawa: WAiP. מסת"ב 978-83-61408-77-2
  • 2010: 44 Letters from the Liquid Modern World. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-0-7456-5056-2
  • 2011: Collateral Damage: Social Inequalities in a Global Age. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-0-7456-5294-8
  • 2011: Culture in a Liquid Modern World. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-0-7456-5355-6
  • 2012: This is Not a Diary. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-0-7456-5570-3
  • 2012: (with David Lyon) Liquid Surveillance: A Conversation. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-0-7456-6282-4
  • 2013: (with Leonidas Donskis) Moral Blindness: The Loss of Sensitivity in Liquid Modernity. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-0-7456-6274-9
  • 2013: (with Stanisław Obirek) O bogu i człowieku. Rozmowy. Kraków: Wydawnictwo Literackie. מסת"ב 978-83-08-05089-7
    • translated as Of God and Man. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-0-7456-9568-6
  • 2013: (with Michael Hviid Jacobsen and Keith Tester) What use is sociology? Conversations with Michael Hviid Jacobsen and Keith Tester. Cambridge: Polity. מסת"ב 9780745671246
  • 2013: Does the Richness of the Few Benefit Us All? Cambridge: Polity. מסת"ב 978-0745671093
  • 2014: (with Carlo Bordoni) State of Crisis. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-0-7456-8095-8
  • 2015: (with Rein Raud) Practices of Selfhood. Cambridge: Polity. מסת"ב 9780745690179
  • 2015: (with Irena Bauman, Jerzy Kociatkiewicz, and Monika Kostera) Management in a Liquid Modern World. Cambridge: Polity. מסת"ב 9781509502226
  • 2015: (with Stanisław Obirek) Of God and Man, Cambridge: Polity Press.מסת"ב 9780745695686.
  • 2015: (with Stanisław Obirek)On the World and Ourselves, Cambridge: Polity. מסת"ב 9780745687117.
  • 2016: (with Leonidas Donskis) Liquid Evil. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-1509508129
  • 2016: (with Ezio Mauro) Babel. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-1509507603
  • 2016: Strangers at Our Door. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-1509512171
  • 2017: Retrotopia. Cambridge: Polity. מסת"ב 978-1509515318
  • 2017: (with Thomas Leoncini) Nati Liquidi. Sperling & Kupfler. מסת"ב 978-8820062668
  • 2017: Zygmunt Bauman. Das Vertraute unvertraut machen. Ein Gespräch mit Peter Haffner, Hoffmann und Campe, Hamburg 2017, מסת"ב 978-3-455-00153-2
  • 2017: A Chronicle of Crisis: 2011—2016. Social Europe Editions. מסת"ב 1999715101

• סוציולוגיה של יחסי אנוש, תרגם (מפולנית) יוסף רב, ספרית פועלים, סדרת דעת זמננו, 1962.
• סוציולוגיה של יום יום, תרגם (מפולנית) לוי אשדי, ספרית פועלים, סדרת דעת זמננו, 1963.
• גלובליזציה - ההיבט האנושי, תרגם גרשון חזנוב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת אדום כהה, 2002.
• אהבה נזילה, תרגם עמי שמיר, הוצאת מאגנס, 2007.
• מודרניות נזילה, תרגם בן ציון הרמן, הוצאת מאגנס, 2007.
• מודרניות והשואה, תרגם יניב פרקש, הוצאת רסלינג, 2013.
• תרבות בעולם מודרני נזיל, תרגמה מיכל ספיר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת אדום דק, 2013.

קישורים חיצוניים

• עמירה הס, למה זקן אנשי הרוח קורא להפסיק להפגין, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2012
• אבנר שפירא, ירידות חדות בשער האהבה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2007
• יוסי דהאן, זיגמונט באומן על חברת הצריכה ו"תוכנית ויסקונסין"
• איריס קלקא, עולם חדש יפה, או לא יפה
• על השבריריות של הקשרים אנושיים, על ספרו אהבה נזילה, באתר פרופסור
• זיגמונט באומן במסד הנתונים "אנשי המדע" (Ludzie nauki) באתר nauka-polska.pl של "המרכז לעיבוד מידע" (OPI) (בפולנית)
• דב גולדשטיין, "שגיתי, אני שוב בראשית הדרך", מעריב, 16 באוגוסט 1968
• סוציולוגיה של אנטישמיות, דבר, 24 בינואר 1969
• אבנר שפירא, ריאיון עם זיגמונט באומן עם בואו לביקור בישראל, באתר הארץ, 17 בפברואר 2013
• יונתן אמיר, ‏"מודרניות והשואה": הרוע כפקיד, באתר ישראל היום, 24 בינואר 2014
• דניאל בלטמן, מחנות ההשמדה כתוצר של הציביליזציה המודרנית, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2013
• אריק גלסנר, כוחות היצירה מותשים, ארץ אחרת, פברואר 2014
• ניצן רוזנווקס ושירן גרינברג, ‏באומן ביקש לשחרר את האדם מגורלו, כדי שיוכל להגשים את יעודו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 בינואר 2017
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29971535זיגמונט באומן