זהב נאצי
זהב נאצי (בגרמנית: Raubgold, "זהב גנוב") הוא זהב שגרמניה הנאצית העבירה לכאורה לבנקים במדינות זרות בזמן מלחמת העולם השנייה. ישנה סברה שהמשטר הנאצי רושש את הקורבנות בשטחי הכיבוש שלו כדי לממן את מכונת המלחמה, וכי כל הכספים הועברו למספר מאגרים מרכזיים. פריטי זהב שונים נסחרו בתמורה לכסף ובסחר החליפין לקחו חלק משתפי פעולה רבים. היקף סחר זה וזהות משתפי הפעולה אינם ידועים עד להיום.
שאלת העלמותו של הזהב הנאצי שהוברח לבנקים ברחבי אירופה בשנת 1945 הייתה נושא לספרים, תאוריות קונספירציה ותביעה משפטית שנערכה בשנת 2000 נגד בנק הוותיקן, הפרנציסקנים ונתבעים נוספים[1].
מכרות מרקרס
הארמייה השלישית של ארצות הברית שעשתה את דרכה מפרנקפורט, הגיעה לשטח שלימים יהיה בשליטה סובייטית וכבשה חלק מתורינגיה המערבית. ב-4 באפריל 1945, האמריקאים הגיעו למרקרס, עיר הנמצאת קילומטרים ספורים בתוך תורינגיה. בבוקר ה-6 באפריל, עצרו שני שוטרים צבאיים אמריקאים שתי נשים בעקבות עוצר לילי באזור. מאחר שהנשים היו אזרחיות צרפתיות במנוסה, ואחת מהן הייתה בהיריון וחיפשה עזרה רפואית, השוטרים לקחו אותן אל מפקדם מוץ. למזלו של מוץ, הוא והנשים חלקו דבר אחד במשותף, כולם ידעו לדבר גרמנית. בעודו ליווה אותן מחוץ לשטח הצבאי הסגור וניהל איתן שיחה, הם הגיעו לפתח מכרה מלח במרקרס. הנשים אמרו למוץ שהמכרה מכיל זהב שנגנב על ידי הגרמנים, יחד עם אוצרות נוספים. כאשר הוא חזר ליחידתו הוא חלק את המידע עם שלושה ממפקדיו, אך הם לא התעניינו בו. הוא הצליח לאסוף מספר חיילים וביניהם שבויי מלחמה בריטים, הגיע עימם למכרה ויחד הם חילצו ממנו זהב ופריטי אומנות.
בבוקר למחרת, קולונל ברנרד ד. ברנשטיין מן המפקדה העליונה של חיל המשלוח של בעלות הברית קרא על התגלית במגזין כוכבים ופסים. הוא איסף את חייליו והם הניחו מטעני נפץ במכרה שגילו חלל ברוחב 23 מטרים ובעומק של 46 מטרים. בתוכו הם מצאו 3,682 שקים וארגזים מלאים במטבעות גרמנים, 80 שקים של מטבעות זרים, 8,307 מטילי זהב, 55 ארגזים של זהב מותך, 3,362 שקים של מטבעות זהב, 36 שקים של כסף, שק אחד של מטילי פלטינה, 8 שקים של טבעות זהב ו-207 שקים נוספים שהכילו אבנים יקרות או חפצי ערך אחרים. המידע על מציאת המכרה ותכולתו הגיע לידי גנרל ג'ורג' פטון, ובהוראת אייזנהאור חקרו שוב את המכרה והוציאו ממנו את כל הפריטים שהיו בו. תכולת המכרה הועברה במהרה לשטח שבשליטת האמריקאים מחשש שיפלו לידי הסובייטים[2][3].
העלמת הזהב
הזהב הנאצי שנמכר לבנקים באירופה ולגורמים אחרים בשנת 1945 הוא הנושא של ספרים, תאוריות קונספירציה וכן תביעות משפטיות נגד בנק הוותיקן שנערכה בינואר 2000, הפרנציסקנים ואף נאשמים אחרים. במשפט, בנק הוותיקן זוכה מאשמה ולא הוכח כי הוא אגר או סחר בזהב נאצי.
הבנק הלאומי השווייצרי, ממאגרי הזהב הגדולים במרכז אירופה לפני המלחמה, נחשב בתור יעד עיקרי דרכו יכלו הנאצים לסחור בזהב ובסחורות גנובות. במהלך המלחמה, הבנק השווייצרי קיבל 440 מיליון דולר בזהב ממקורות נאצים, מהם כ-316 מיליון דולר מקורם בזהב גנוב.
הוותיקן
ב-21 באוקטובר 1946, קיבלה מחלקת האוצר של ארצות הברית לידיה מסמך חשוב מהסוכן אמרסון ביגלאו. המסמך קיבל סיווג גבוה ביותר ורק ב-31 בדצמבר 1996 רמת הסיווג שלו הורדה ובשנת 1997 הוא שוחרר לציבור. במסמך נקבע כי בשנת 1945 עיקל הוותיקן זהב נאצי בשווי של 350 מיליון פרנקים שווייצרים, מתוכם זהב בשווי של 150 מיליון פרנקים שווייצרים הוחרמו על ידי השלטונות הבריטים בגבול אוסטריה-שווייץ. כמו כן, נטען במסמך כי העסקה נרשמה במספר חשבונות בנק שווייצריים. יתרה מכך, לפי המסמך זהב גנוב בשווי של 200 מיליון פרנק שווייצרי, בעיקרו מטבעות זהב, הועברו לקריית הוותיקן ולבנק הוותיקן כאשר המסייעים לתהליך ההעברה היו כמרים מהכנסייה הקתולית ופרנציסקנים. נציגים מן הוותיקן הכחישו את אמיתות המסמך והנאמר בו.
פורטוגל
במהלך המלחמה פורטוגל הייתה מדינה נייטרלית, והייתה אחד ממרכזי הפקת הטונגסטן שסחרה הן עם בעלות הברית והן עם מדינות הציר. הטונגסטון היא מתכת חשובה לתעשיית החימוש, במיוחד לפגזים ולקליעים חודרי שריון. תעשיית החימוש הגרמנית התבססה כמעט בעיקרה על אספקה שהגיעה אליה מפורטוגל.
עד תום המלחמה ולאחריה, פורטוגל הייתה המדינה השנייה שצברה וסחרה בזהב נאצי אחרי שווייץ. בתחילה המסחר עם גרמניה התבצע בהעברת כסף אמיתי, אך אנטוניו דה אוליביירה סלזר שחשש מרמאות דרש שהכספים יועברו לבנק המדינה בצורת זהב.
לפי ההערכה כמעט 100 טונות של זהב נאצי הולבנו דרך חשבונות בנק בשווייץ, ואילו רק 4 טונות של זהב הוחזרו לבעליהם[4].
הערות שוליים
- ^ https://www.delawareonline.com/story/life/2014/01/31/delaware-soldier-led-monuments-men-to-gold-money-and-art/5083305/
- ^ https://www.trumanlibrary.org/oralhist/bernsten.htm
- ^ http://www.doverpost.com/news/20170518/milford-mans-role-in-wwii-discovery-emerges
- ^ https://books.google.co.il/books/about/Nazi_Gold.html?id=JD5eOgAACAAJ&redir_esc=y
