ז'ק סטרומזה
| לידה |
1913 סלוניקי, יוון |
|---|---|
| פטירה |
2010 (בגיל 97 בערך) ירושלים, ישראל |
| כלי נגינה | כינור |
| צאצאים |
|
ז'ק סטרומזה (Jacques Stroumsa, 1913, סלוניקי, יוון - 2010, ירושלים, ישראל) היה כנר ומהנדס ישראלי יליד יוון, ניצול השואה הידוע בתור הכנר מאושוויץ.[1]
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
סטרומזה נולד ב-1913 בסלוניקי, יוון למשפחה יהודית. סטרומזה היה הבכור ולו שלושה אחים ואחיות קטנים. אב המשפחה, אברהם, היה מורה בבית הספר של הקהילה היהודית בסלוניקי בו לימד עברית, לדינו ויהדות, ואם המשפחה, דודון, הייתה תופרת. בנערותו הצטרף לתנועת הנוער הציונית מכבי, וניגן בכינור בתזמורת של המועדון.[1]
ב-1940, בעודו בן 27, נסע לצרפת, ולמד הנדסת חשמל בפריז ובמרסיי. בתום הלימודים חזר ליוון והתגייס לצבא היווני, אף שם ניגן בכינור בתזמורת הצבאית. לאחר שחרורו מהצבא החל לעבוד בשירות המדינה במקצועו. באותה תקופה נשא לאישה את נורה.[1]
בשואה
באפריל 1941 נכבשה סלוניקי על-ידי הנאצים, עם הפלישה הוצע לסטרומזה לברוח מיוון ולהצטרף למחתרת, אך הוא סירב לעזוב את אשתו שהייתה בהריון. באפריל 1943 נשלחו בני הזוג לאושוויץ. הם הופרדו בסלקציה, ונורה נשלחה לתאי הגזים מיד עם הגעתם, כשהיא בחודש השמיני להריונה. ז'ק נשלח לתזמורת הגברים בבירקנאו במסגרתה ניגן כשעתיים ביום: בעת היציאה לעבודה בבוקר ובעת הוצאות להורג. בשאר הזמן, הועבד בעבודות פרך. משגילו הנאצים את הכשרתו כמהנדס, נשלח לעבוד במפעל התחמושת "אוניון וורקה", שם עבד במשך שנה וחצי. ב-21 בינואר 1945 פונה מחנה אושוויץ על ידי הנאצים, והאסירים הולכו בצעדת מוות למחנות מלק, מאוטהאוזן וגוזן. סטרומזה הגיע למחנה גוזן, ששוחרר על ידי צבא ארצות הברית ב-8 במאי 1945.[1]
ממשפחתו של סטרומזה שרדו רק הוא ואחותו הקטנה בלה.[1]
לאחר השואה
סטרומזה עבר לפריז לשם המשך לימודיו המקצועיים בבית הספר הגבוה לחשמל. ב-1947 נישא בשנית ללורה, ניצולת שואה ילידת אתונה שאותה הכיר במחנה עקורים במרסיי. לזוג שלושה ילדים, בהם חוקר הדתות פרופ' גדליהו סטרומזה.
לאחר מלחמת ששת הימים, עלה לישראל ועבד במחלקת המאור בעיריית ירושלים. השתתף בשליחויות מטעם משרד החוץ למטרת שיתופי פעולה בדרום אמריקה. לאחר פרישתו לגמלאות, בגיל 67, קיבל תואר דוקטור להנדסת חשמל מהטכניון. כמו כן, עסק בחקר ההיסטוריה של יהדות יוון ובעיקר שואת יהודי יוון כמתנדב ביד ושם. את ספרו, "ובחרת בחיים", הוציא לאור ב-1995.[1]
סטרומזה, שידע שש שפות, העביר עדותו בכולן. הוא נפטר בשנת 2010 בגיל 97.[1]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ז'ק סטרומזה באתר יד ושם
הערות שוליים
