ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה
{{עיר |שם=ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה |סוג יישוב=עיר |שם בשפת המקור=Jijoca de Jericoacoara
ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה (בפורטוגזית: Jijoca de Jericoacoara) היא עיירה בצפון-מערב מדינת סיארה שבברזיל, לחוף האוקיינוס האטלנטי, 327 ק"מ מערבית לפורטלזה. בשנת 2010 התגוררו בה כ-17 אלף תושבים.
אטימולוגיה
שמה של העיירה מורכב משני החלקים המרכיבים אותה. מקור השם ז'ריקואקוארה הוא בטופי-גוארני. יורוקו (Yuruco) פירושו "בור" וקוארה ("cuara") פירושו צב. חיבור השניים, "יוּרוּקוּקוּאַרַה", במשמעות "בור הצבים", מתייחס לכך שצבי הים נהגו לחפור בורות בחוף הים באזור זה, לשם הטלת ביציהם. לפי פירוש מקובל אחר, מקור השם נגזר מגבעה סמוכה, שנראית מהים כאליגטור (בטופי-גוארני: Jacarequara (זַ'קַארֵקוּאַרַה)). מקור השם ז'יז'וקה הוא ככל הנראה בצירוף Ji ("צפרדע") ו-Oca ("בית"), היוצר את המילים "בית הצפרדעים".[1][2]
היסטוריה
האזור בו שוכנת כיום העיירה הייתה בעבר מקום מושבם של בני הטרממבה. מגלי ארצות פורטוגלים סיירו באזור בראשית המאה ה-17, ומיפו את קו החוף. ב-1613 הקים במקום ז'רונימו דה אלבקרקה מבצר, אך עקב התקפות של התושבים המקומיים ושל פריבטירים צרפתים הוא ננטש כבר ב-1614. במהלך הכיבוש ההולנדי של צפון-מזרח ברזיל, השתלטו ההולנדים על המבצר ב-1637, והקימו אותו מחדש. גם הם לא עמדו בהתקפות התושבים המקומיים, והם נטשו אותו ב-1644. לאחר שהפורטוגלים החזירו לעצמם את השליטה באזור, הם ניסו להקים מבצר חדש ב-1655, אך לא השלימו את בנייתו.
במשך מאות שנים נותר האזור הקשה לגישה מבודד, ורק ב-1923 הוקם במקום כפר דייגים קטן. ב-1952 הוקם מגדלור על גבעה המתנשאת לגובה של 120 מ' ממזרח לכפר. ב-1984 החל האזור לשנות את אופיו באופן דרמטי. הדיונות והלגונות הסובבות את הכפר, וכן חוף הים שלו, הוכרזו כאזור מוגן. באותה שנה, הגדיר הוושינגטון פוסט את חוף הים של ז'ריקואקוארה כאחד מעשרת חופי הים היפים בעולם. כתוצאה מכך, הפך כפר הדייגים הקטן למוקד תיירות למטיילים מרחבי העולם וב-6 במרץ 1991 קיבלה מעמד של רשות מקומית עצמאית. ב-2002 הוכרז האזור המוגן כפארק לאומי.
חרף השינוי באופי היישוב, התשתיות בו התפתחו באיטיות. עד 1998 סופק החשמל לעיירה באמצעות גנרטורים, ורק באותה שנה התחברה לרשת החשמל הארצית. בנוסף, בעוד שבאזור ז'יז'וקה נסללו מספר כבישים, באזור ז'ריקואקוארה, המצוי כולו בשטח הגן הלאומי, דרכי עפר, והגישה אליה אפשרית רק ברכב שטח.
גאוגרפיה
תחום השיפוט של ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה משתרע על פני כ-200 קמ"ר. האזור המיושב של ז'יז'וקה מצוי בחלק הדרומי, בסמוך לכביש המדינתי CE-085, המחבר בין פורטלזה לקמוסים. באזור זה מצויים בית העירייה ומרבית מוסדות הציבור. צפונית לאזור המיושב מצויה לגונת ז'יז'וקה, הנשפכת לאוקיינוס האטלנטי שמצפון. האזור הצפוני, הכולל דיונות רבות, הוא תחום הגן הלאומי, המשתרע על פני 88.5 קמ"ר. בשטח הגן הלאומי מצוי גם האזור המיושב השני, ז'ריקואקוארה, ובו מרוכזים גם מרבית בתי המלון ושירותי התיירות. אזור מיושב זה נמצא בצדו המערבי של חצי אי קטן.
תיירות
מספר אתרי טבע בתחומי העיירה מהווים את מוקדי המשיכה לתיירים:
- חוף ז'ריקואקוארה. חוף הים הוא שהביא לפרסומה של העיירה, והוא משתרע בצדם המערבי והצפוני של חצי האי. מדרום לעיירה נושקת לחוף הים דיונה המכונה "דיונת השקיעה" (duna do Pôr do sol), שכן בשל מיקומה בצדו המערבי של חצי האי, ניתן לחזות ממנה בשמש השוקעת בים. בברזיל, שמרבית חופיה הם במזרח, בצפון או בדרום, מחזה זה אינו שכיח.
- פדרה פוראדה. "הסלע המחורר" (Pedra Furada) הוא סלע גדול המצוי בחופו המזרחי של חצי האי, ושמי הים יצרו בו חור גדול היוצר קשת טבעית. פדרה פוראדה היא אחד מהמקומות המזוהים ביותר עם ז'ריקואקוארה, והיא נכללה גם בדגל ובסמל של העיירה.
- לגונת ז'יז'וקה. הלגונה כוללת שתי שלוחות, המכונות לגואה דו פראיסו (Lagoa do Paraíso; "לגונת גן עדן") ולגואה אזול (Lagoa Azul; "הלגונה הכחולה"), שחופיהן יפים לרחצה.
בנוסף לאתרי הטבע, מתקיימות בעיירה, בחוף הים שלה ובדיונות הסובבות אותה פעילויות כגלישת רוח, גלישת גלים, גלישת עפיפונים, סקי חול, טיולי באגי ורכיבה.
קישורים חיצוניים
- אתר העירייה (בפורטוגזית)
- פורטל ז'ריקואקוארה
- מפת ז'ריקואקוארה
-
גולשי רוח}} -
הכנסייה של ז'ריקואקוארה
הערות שוליים
- ^ A TOPONÍMIA DAS PRAIAS DO CEARÁ
- ^ NAVARRO, E. A. Método moderno de tupi antigo: a língua do Brasil dos primeiros séculos. Terceira edição. São Paulo. Global. 2005. p. 287-288.
25603883ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה