ז'ואאו הרביעי, מלך פורטוגל
 | |||||||||
| ז'ואאו הרביעי, מלך פורטוגל | |||||||||
| לידה |
19 במרץ 1604 וילה ויקוזה, ממלכת פורטוגל .svg){kind=small} | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 1656 (בגיל 52) ליסבון, ממלכת פורטוגל .svg){kind=small} | ||||||||
| מדינה | פורטוגל | ||||||||
| בת זוג | לואיסה דה גוסמן | ||||||||
| שושלת בית ברגנסה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
ז'ואאו הרביעי (פורטוגזית: João IV; 19 במרץ 1604 - 6 בנובמבר 1656) היה מלך פורטוגל בין השנים 1640–1656.
חייו
ילדותו
ז'ואאו הרביעי נולד בליסבון ב-19 במרץ 1604, לתאודוסיו השני, דוכס ברגנסה השביעי ואנה דה ולאסקו אי גירון, בתו של חואן פרננדז דה ולאסקו, דוכס פריאס החמישי. בשנת 1630 מת אביו תאודוסיו השני, דוכס ברגנסה השביעי, וז'ואאו ירש את תוארו של אביו "דוכס ברגנסה", ובשנת 1633 התחתן ז'ואאו עם לואיסה דה גוסמן, בתו של חואן מנואל פרס דה גוסמן, דוכס מדינה-סידוניה השמיני.
שלטונו
החל מ-1630, כבר בימי מלכותו של פיליפה השלישי, הסתמנה נטייה ספרדית להתערב בענייניה של פורטוגל, ובכך גבר אי השקט של הפורטוגזים, והאצילים הפורטוגזים חששו מפגיעה במעמדם. ספרד הייתה מעורבת באותה העת במלחמות רבות, ביניהם, מלחמת שמונים השנים והמלחמה נגד אנגליה, ובמלחמות אלה קיפדו פורטוגזים רבים את חייהם. בשנים 1634 ו-1637 פרצו בפורטוגל שתי מרידות, אשר בהן לא היה די כדי לערער את שלטון ספרד בפורטוגל. עם זאת, עד שנת 1640, הצטמצמה מאד עוצמתה הצבאית של ספרד, עקב מלחמתה עם צרפת והמרד שפרץ בקטלוניה באותה השנה.
מה שגדש את הסאה היה כוונתו של הדוכס דה אוליוורס ב-1640 להשתמש בכוחות פורטוגזיים נגד הקטלאנים, שהכריזו על עצמם כנתינים של מלך צרפת. הקרדינל רישלייה איתר בליסבון, בתיווך סוכנים מטעמו, את ז'ואאו, דוכס ברגנסה, שהיה נצר למלכי פורטוגל. מנהיגי הפלגים הפורטוגזים שלחמו למען עצמאות מספרד הנהיגו ב-1 בדצמבר 1640 קנוניה לאומנית, תוך ניצול השפל בפופולריות של מושלת פורטוגל, מרגריטה מסבויה, דוכסית מנטובה, ושל מזכיר המדינה הכפוף לה, מיגל דה ואסקונסלוש. היחיד שקיפח את חייו באותו מרד היה ואסקונסלוש, שהושלך מחלון. באותו היום, הכריזו הפורטוגזים, בנצלם את המרד בקטלוניה, על ז'ואאו כמלך פורטוגל, בשם "ז'ואאו הרביעי", ובכך באו לקיצם 60 שנות שלטון ספרד בפורטוגל.
הארכיבישוף של בראגה התקומם על ההכתרה, וכך גם מספר אצילים אשר השיאו לז'ואאו עצה לוותר על הכתר ולמוסרו למלך ספרד. אצילים ולאנשי כמורה אלו נשפטו בחומרה, עם המלכתו של ז'ואאו הרביעי. חיל המשמר של סאוטה לא קיבל על עצמו את מרותו של ז'ואאו, שאך לא מכבר הוכתר, ושמר על נאמנותו למלך ספרד, פליפה הרביעי, מלך ספרד.
ספרד בוששה להגיב על כך, ותגובתה באה רק שנים לאחר מכן. הסיבות לכך היו המלחמה בה הייתה שקועה ספרד בחזית הגרמנית (מלחמת שלושים השנים, ובה בעת מלחמתה עם צרפת, ובנוסף גם ההתקוממויות בקטלוניה, בנפולי ובסיציליה, וגם הקנוניה באנדלוסיה, מרידות בהם התגלו צבאות ספרד כבלתי כשירים. הייתה זו תקופה קריטית ומורכבת, המוכרת כתקופת "משבר שנת 1640". ב-1644 נערך קרב בעצימות נמוכה במונטיחו. פורטוגל חידשה את בריתה עם אנגליה, ודמויות המפתח שבלטו כשנערך ההסכם החדש היו מלך אנגליה צ'ארלס הראשון, אוליבר קרומוול וצ'ארלס השני, בעלה של בתו קתרינה מברגנסה. פורטוגל מסרה לאנגליה בתמורה את טנג'יר שבמרוקו ואת בומביי שבהודו. בהמשך התלקחה במלוא עוזה מלחמת השבת הכתר הפורטוגזי, שהייתה ניסיון של ספרד להשיב את כתר פורטוגל לחיקה[1]. ז'ואאו הרביעי התכוון לכבוש מחדש טריטוריות שהשתייכו בעבר לאימפריה הפורטוגזית. ארצות השפלה הצליחו לכבוש ולהחזיק בציילון ובמלאקה, אך עם זאת הצליחו הפורטוגזים לכבוש מחדש את לואנדה ואת סאו טומה ופרינסיפה, וגם הצליחו לגרש את ההולנדים מברזיל. בגלל אובדן מושבותיה במזרח, הפכו הזהב, הסוכר והיהלומים של ברזיל למקורות ההכנסה העיקריים של פורטוגל. עקב העימות עם ספרד, פעל ז'ואאו לחיזוק מוסדות השלטון והמנהל במדינה. לאור גישה חדשה זו, הוקמה ועדת קבע לענייני מלחמה, וכמו כן גם ועדה לענייני משמר הגבולות, תוך סיועה של החברה הכללית למסחר של ברזיל, וכך גם הובטח הנתיב הימי בין המטרופולין בפורטוגל לבין מושבתה החשובה ביותר באותה עת - ברזיל. תחת מלכותו של ז'ואאו, שבה פורטוגל להיות מעצמה עולמית ובעלת מעמד רם באירופה.
בנוסף מינה ז'ואאו מועצה לענייני פורטוגל מעבר לים. תפקידה היה לגבש מדיניות קולוניאלית חדשה ולהתגבר על קשייה הכלכליים של פורטוגל. בהקשר זה, עברה ברזיל, הגדולה והעשירה מבין מושבותיה, סדרה של רפורמות מנהלתיות וכלכליות, והוגבר בתחומה החיפושים אחר זהב ואבנים יקרות.
ב-6 בנובמבר 1656 מת ז'ואאו הרביעי בליסבון, ובנו אפונסו השישי, מלך פורטוגל עלה לשלטון במקומו.
משפחתו
בשנת 1633 התחתן ז'ואאו עם לואיסה דה גוסמן, בתו של חואן מנואל פרס דה גוסמן, דוכס מדינה-סידוניה השמיני, ממנה נולדו לו 7 ילדים:
- תאודוסיו, נסיך ברזיל (1634–1653)
- אנה (1635)
- ז'ואנה, נסיכת ביירה (1635–1653)
- קתרינה, נסיכת פורטוגל (1638–1705)
- מנואל (1640)
- אפונסו השישי, מלך פורטוגל (1643–1683)
- פדרו השני, מלך פורטוגל (1648–1706)
בנוסף הייתה לז'ואאו גם בת לא חוקית מפילגשו.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ המתיחות בין המדינות התקיימה עד לחתימה על הסכם ליסבון (1668), בו הכירה ספרד בריבונותה של פורטוגל, ובתמורה הכירה פורטוגל בריבונותה של ספרד במובלעת סאוטה שבמרוקו, כפי שתבעו תושבי המובלעת
23057891ז'ואאו הרביעי, מלך פורטוגל