ולדוסטה
 סמל ולדוסטה | |
 | |
| בניין עיריית ולדוסטה | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 ג'ורג'יה |
| מחוז | לאונדס |
| שפה רשמית | אנגלית |
| תאריך ייסוד | 7 בדצמבר 1860 |
| שטח | 78 קמ"ר |
| גובה | 67 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 54,518[1] (2010) |
| ‑ צפיפות | 695 נפש לקמ"ר (2010) |
| אזור זמן | UTC -5 |
 אתר האינטרנט הרשמי של ולדוסטה | |
ולדוסטה (באנגלית: Valdosta) היא בירת מחוז לאונדס שבמדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית והעיר ה-14 בגודלה בג'ורג'יה.
העיר היא מקום משכנה של אוניברסיטת המדינה של ולדוסטה (Valdosta State University) שהיא חלק ממערכת האוניברסיטאות של ג'ורג'יה ובה לומדים יותר מ-10,900 סטודנטים.[2] נבחרת הפוטבול של בית הספר התיכון הציבורי של ולדוסטה ניצבת בראש רשימת הניצחונות של כל הזמנים של נבחרות בתי הספר התיכוניים בכל ארצות הברית.[3]
ולדוסטה מכונה "עיר האזליאה", שכן צמח האזליאה גדל בה בשפע ובחודש מרץ מדי שנה היא מארחת את פסטיבל האזליאה.
היסטוריה
המאה ה-19
ולדוסטה נוסדה על ידי מתיישבים לבנים ב-7 בדצמבר 1860, כאשר היא הוכרזה על ידי בית המחוקקים של ג'ורג'יה כמקום החדש של מושב המחוז, שקודם לכן שכן בטרופוויל הסמוכה. באותה שנה נסללה מסילת רכבת אל העיר ולא אל טרופוויל וכך הואצה התפתחותה.[4] רבים מתושבי טרופוויל העתיקו את מקום מגוריהם לוולדוסטה כאשר נסללה "מסילת האטלנטי והמפרץ" (Atlantic and Gulf Railroad) במרחק 6 ק"מ משם. ב-4 ביולי 1860 הוביל הקטר הידוע בשם "סטילה מס' 3" (Satilla No. 3) את הרכבת הראשונה אל תוך ולדוסטה.
ולדוסטה שוכנת בשפלת החוף של ג'ורג'יה והנוף הנשקף ממנה הוא כמעט לחלוטין מישורי. העיר הייתה אז מרכז הגידול העיקרי של הכותנה בארצות הברית, ענף חקלאי מכניס ביותר לפני מלחמת האזרחים ואחריה. לפני פרוץ המלחמה נמנו רוב תושבי המחוז על בני הגזע הלבן, אך עם אוכלוסיית שחורים לא קטנה, שכן מטעי הכותנה היו תלויים בכמות גדולה של עבדים שחורים כעובדי שדה.
לאחר שאיבדה את מעמדה כמקום מושב המחוז ולאחר שמסילות הרכבת שנסללו במחוז עקפו אותה, ננטשה טרופוויל כמעט לחלוטין. היא נקראה על שמו של מושל ג'ורג'יה, ג'ורג' טרופ שעל שמו גם קרוי מחוז במדינה. ולדוסטה נקראה על שם אחוזתו של טרופ, ואל ד'אוסטה (Val d'Osta). טרופ קרא לאחוזתו על שם מחוז ואל ד'אוסטה שבאיטליה.
ב-1871 ו-1872, לאחר תום מלחמת האזרחים, במהלך תקופת השיקום, יותר ממאה עבדים משוחררים, משפחות חוואים, בעלי מלאכה, ופועלים, היגרו ממחוז לאונדס לאריתינגטון שבליבריה, בחפשם אחר עתיד טוב יותר. עוד לפני המלחמה, תמכה תנועת החזרה לאפריקה בהגירתם של שחורים לליבריה, אז מושבה אמריקאית שהוקמה למטרה זו. הקבוצה הראשונה עזבה את המחוז ב-1871 בהנהגתו של ג'פרסון ברייסוול והקבוצה השנייה יצאה ב-1872 בהנהגתו של אהרון מילר.[5]
רבים מהעבדים המשוחררים המשיכו לעבוד במחוז כאריסים וכחוכרים, שכן ענף הכותנה המשיך לשגשג גם במאה ה-20. עם כניסת המיכון בענף זה, מספר מקומות העבודה במגזר החקלאי ירד.
המאה ה-20
בנובמבר 1902 השתוללה פילה של קרקס האריס-ניקל-פלייט בשם ג'יפסי והרגה את המאמן שלה, ג'יימס או'רורקה. לאחר שהטילה אימה על העיירה במשך כמה שעות, היא ברחה לצ'רי קריק שמצפון לוולדוסטה. ג'יפסי רדפה אחרי מפקד המשטרה, קלווין דמפייר וכוח שנלווה אליו ובסופו של דבר נורתה, נהרגה ונקברה במקום מותה. ג'יימס או'רורקה נקבר בבית הקברות סנסט היל שבוולדוסטה.[6][7]
ב-28 ביולי 1907 הצביעה ולדוסטה על הפיכתה ל"עיר יבשה" מאלכוהול. שיא מכירה של משקאות בשווי של 10,000 דולר נרשם ביום האחרון לפני כניסת החוק לתוקף.
בתי המשפט
ב-1905 נבנה בוולדוסטה בית המשפט של מחוז לאונדס, מבנה שכיום רשום כמבנה היסטורי לאומי והוא השביעי מבין בנייני בית המשפט של המחוז. המבנה הראשון נבנה ב-1828 בפרנקוויל, אז מקום מושב המחוז. ב-1834 נבנה בניין חדש במושב המחוז החדש, טרופוויל. בניין זה הוחלף במבנה שהוקם ב-1842 ושנחרב בשריפה ב-1858.
הבניין הראשון של בית המשפט בוולדוסטה נבנה בשנות השישים של המאה ה-19 והיה מבנה עץ שנשרף ב-1869. מבנה עץ אחר נבנה במקומו באותו מיקום וב-1875 נבנה במקומו מבנה לבנים של שתי קומות. ב-1900 החליטה הנהגת המחוז על בניית מבנה גדול יותר וב-1905 נבנה הבניין החדש. זהו המבנה שבמאה ה-21 כונה "בית המשפט הישן". בקיץ 2010 עברו גופי הממשל של המחוז למכלול בניינים חדש.[8]
בניין בית המשפט שנבנה ב-1875 נחשב לאחד ממבני בתי המשפט היפים ביותר בג'ורג'יה. המקום משמש לאספות, תערוכות ופעילויות קהילתיות אחרות.[9]
הלינץ' של מאי 1918
במאי 1918 התחוללה באזור ולדוסטה ובחלק המזרחי של מחוז ברוקס השתוללות של מעשי לינץ' בעקבות מותו בירייה של המפטון סמית', בעל מטעים לבן ליד העיירה מורבן הסמוכה. סמית', שנודע כ"בוס קשוח", שלעיתים הכה והשפיל את עובדיו, נורה ונהרג בביתו על ידי סידני ג'ונסון, עובד חווה שחור שסמית' התעלל בו כמה פעמים. ג'ונסון גם ירה ופצע את אשתו של סמית'. לאחר הרצח התחבא ג'ונסון בוולדוסטה מספר ימים מבלי להתגלות.
בעקבות הרצח התגבשו מספר חבורות של מבצעי לינץ' בוולדוסטה, כולל רבים מחשובי העיר. הם בזזו את מחוזות לאונדס וברוקס במשך שבוע בחפשם אחר ג'ונסון ואחר שותפיו לכאורה. חבורות אלו ביצעו מעשי לינץ' בלפחות 13 אפרו-אמריקאים. בין הקורבנות של מעשי הרצח הללו הייתה מרי טרנר שהייתה בחודש השמיני להריונה ועוברה נעקר מגופה ונרצח, יום לאחר הרצחו של בעלה של טרנר. מבין הקורבנות של מעשי הלינץ' הללו, לפחות שני אנשים לא היו קשורים לרציחתו של סמית' או לכל מעשה פשע אחר.
סידני ג'ונסון התגלה בדרך מקרה. מפקד המשטרה, קלווין דמפייר, הוביל מסע ירי בערבו של ה-22 במאי לעבר בית בוולדוסטה בו הסתתר ג'ונסון. לאחר מותו מכן נקשרה הגופה לכלי רכב ונגררה במורד רחוב פטרסון וכל הדרך אל מורבן, ליד מקום הירצחו של סמית'. שם נתלתה גופתו של ג'ונסון על עץ והועלתה באש. באותו אחר צהריים, הורה המושל יו דורסי לכוח של המשמר הלאומי של ג'ורג'יה להגיע לוולדוסטה ולעצור את ההשתוללות, אך הגעתם הייתה מאוחרת מדי עבור קורבנות רבים. מאוחר יותר גינה דורסי את מעשי הלינץ', אך אף אחד מהמשתתפים בהם לא הועמד לדין.
בעקבות גל אלימות זה נמלטו ממחוזות לאונדס וברוקס יותר מ-500 אפרו-אמריקאים. בין השנים 1880 – 1930 נרשם במחוז ברוקס השיעור הגבוה ביותר במדינת ג'ורג'יה של מעשי לינץ'. מעשי הלינץ' של מאי 1918 התרחשו בתקופה של מתחים חברתיים הולכים וגוברים בעקבות סיומה של מלחמת העולם הראשונה. האלימות על רקע גזעני של לבנים כלפי שחורים הגיעה לשיאה במהומות קשות במספר רב של ערים תעשייתיות ברחבי ארצות הברית במסגרת מה שכונה "הקיץ האדום" (Red Summer) של 1919, כולל בוושינגטון, שיקגו, אומהה, בלטימור וערים אחרות.[10]
ב-1922 החל הסניף המקומי של ארגון הקו קלוקס קלאן, ששב לפעילות ב-1915, לקיים מצעדים בגלוי ברחובות העיר. עד 1940 עזבו את ג'ורג'יה ומדינות נוספות בדרום יותר ממיליון וחצי שחורים והיגרו לערים במדינות בצפון ובמערב התיכון.
כלכלה משתנה
ב-1910 היה ענף הכותנה מרכיב חשוב בכלכלה המקומית והמגזין Fortune דירג את ולדוסטה כעיר העשירה ביותר בארצות הברית על פי הכנסה לנפש.[11] זמן קצר לאחר מכן פלשה החדקונית מסוג Anthonomus grandis לדרום והשמידה את יבול הכותנה של 1917. החקלאות באזור עברה הסבה לטבק ולגידול עצי אורן לתעשיית העץ. בתקופה מסוימת שכן בוולדוסטה המפעל השני בגודלו בעולם של חברת קוקה-קולה.[12]
באמצע המאה ה-20 קיבלה כלכלת ולדוסטה דחיפה משמעותית כאשר נסלל בקרבתה כביש 75 הבין-מדינתי. נופשים רבים שעשו את דרכם לפלורידה מצאו שוולדוסטה היא עצירה אחרונה נוחה בדרכם לדיסניוורלד ולאזור אורלנדו, במיוחד אלו שהגיעו מהמערב התיכון ומקנדה.
ב-2003 נכללה ולדוסטה ברשימת "100 הערים הקטנות הטובות ביותר" של המגזין Site Selection.[13] ב-2010 נכללה העיר ברשימת "המקומות הקטנים הטובים ביותר לעסקים ולקריירה" של המגזין פורבס.[14]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "American FactFinder". United States Census Bureau. Retrieved 2012-12-18
- ^ VALDOSTA STATE UNIVERSITY OFFICE OF INSTITUTIONAL RESEARCH ENROLLMENT UPDATE—Spring 2015
- ^ National High School Sports Record Book Archived March 17, 2009, at the Wayback Machine.
- ^ "Valdosta - Georgia.gov". Valdosta.georgia.gov. Retrieved September 6, 2012.
- ^ Eric Dewayne Jackson (2003). "Lowndes County Georgia List of Emigrants to Arithington, Liberia". Retrieved 8 January 2008.
- ^ Gypsy the Elephant, Lowndes County Historical Society Museum
- ^ "Elephant Kills Keeper" (PDF). The New York Times. 1902-11-24. Retrieved January 13, 2014.
- ^ VDT Editors (2010-08-11). "What We Think: Goodbye, Courthouse >> What We Think >> Valdosta Daily Times". Valdosta Daily Times. Community Newspaper Holdings, Inc. Retrieved September 19, 2010.
- ^ "Lowndes County Courthouse - Lowndes County Historical Society Museum". Valdostamuseum.com. Retrieved 2016-07-13.
- ^ Meyers, Christopher C (2006). "" Killing Them by the Wholesale": A Lynching Rampage in South Georgia". The Georgia Historical Quarterly. JSTOR. 90 (2): 214–235. Retrieved 14 May 2013.
- ^ "Triple Crown Hometowns". Archived from the original on 2007-10-21. Retrieved January 8, 2008.
- ^ Billy Bruce (2007-12-22). "Breathing fresh life into Downtown". The Valdosta Daily Times. Retrieved January 1, 2008.
- ^ Ron Starner (March 2004). "The Road to Boomtown". Site Selection. Retrieved January 13, 2014.
- ^ "#79 Valdosta GA". Forbes. 2010-04-14. Archived from the original on 2010-04-20. Retrieved January 13, 2014.
22619216ולדוסטה