תוכנית מציאות

תּוֹכְנִית מְצִיאוּת או תוכנית ריאליטי (באנגלית, "Reality TV" או "Reality show") היא ז'אנר טלוויזיוני אשר אינו מתוסרט בדרך כלל, ומתעד אירועים אמיתיים (מציאותיים) בניגוד לדרמה בדיונית וכתובה. בתוכנית מציאות משתתפים לרוב אנשים שאינם שחקנים, ואינם מגלמים דמות בדויה, אלא מופיעים בתור עצמם.

שורשי תוכניות המציאות בעולם

תוכניות המציאות התפתחו מכמה וכמה סוגות טלוויזיוניות, שהבולטות ביותר בהן הן תוכניות התעודה. ניתן למצוא בתוכניות המציאות גם התפתחויות משעשועוני הטלוויזיה ותוכניות המתיחות. תוכנית הטלוויזיה הראשונה שנחשבת לתוכנית מציאות היא "משפחה אמריקאית", סדרה ששודרה בערוץ PBS האמריקאי ב-1973. התוכנית זכתה לעשרה מיליון צופים, מספר גבוה ל-PBS, שלרוב מקבלת אחוזי צפייה נמוכים, וכן לשתי תוכניות המשך, שהאחרונה בהן צולמה ב-2001.

הסדרה לוותה בהד רחב, ורשתות טלוויזיה אחרות ברחבי העולם התחילו אף הן לשדר סדרות בסגנון דומה. ב-1974 הוקרנה סדרה בשם "המשפחה" בבריטניה, שליוותה משפחה ממעמד הפועלים, שזכתה להד תקשורתי רחב ולדיון ציבורי ממושך בעקבות הקרנתה. סדרות דומות שהתפתחו בכיוונים אחרים החלו להופיע בכל העולם, ובתחילת המאה ה-21 רוב המדינות מקרינות תוכניות מציאות מקומיות וגם סדרות שהופקו מחוץ לה.

עם זאת, הפופולריות של תוכניות המציאות ברחבי העולם בשעות הפריים טיים, הגיעה לרמות קיצוניות רק לאחר הצלחתן של האח הגדול מהולנד ו-Expedition Robinson משוודיה בארצות הברית בתחילת המאה ה-21.

תוכניות המציאות בישראל

בישראל תוכנית המציאות הראשונה הייתה מיזם של פורטל האינטרנט NETKING שנקרא ANY1HOME ושודרה דרך האינטרנט בלבד. התוכנית כללה 5 צעירים וצעירות שגרו ביחד בווילה מפוארת בשכונת סביון, בה הם חיו והתכתבו עם גולשי האתר שצופים בהם.

מועצת הרשות השנייה מגבילה את מספר השעות בשבוע שמותר לערוצים המסחריים לשדר תוכניות מציאות. בעבר עמדה המגבלה על 10 שעות בשבוע, אך בשנת 2013 אישרה המועצה החלטה שמגבילה את שעות השידור ל־7 שעות בשבוע.

מאפייני תוכניות המציאות

מעבר למכנה המשותף העיקרי לתוכניות המציאות - העדר התסרוט והמשחק המקצועי, ישנם עוד כמה דפוסים הקיימים כמעט בכל תוכניות המציאות:

• הזולת, המתחרה, הוא אויב. על מנת לנצח יש להתחרות באחרים. ובכך נזנח לחלוטין האידיאל של שיתוף פעולה.
• קטעי הווידוי - אלו נפוצים במרבית תוכניות המציאות המלוות קבוצת משתתפים לאורך זמן. הצופה רואה את התנהגות המשתתפים בקרב הקבוצה, אך גם שומע מהם את מה שהם חושבים בשיחות אישיות של המשתתף עם המצלמה - והצופה בבית. לעיתים קרובות, תוכן הדברים ב'שיחות הוידוי' האלו יהיה שונה ממה שהמשתתף אומר לחבריו לסדרה, בעיקר בתחרותיות ביניהן. חלקן, נועדו רק כדי להבהיר דברים שקרו בסדרה ומעוררים עניין אצל הצופים בבית, ובהם המשתתף מספר על המתרחש מאחורי הקלעים של מה שהצופה ראה.
• שופטים, או יועצים - אלו יהיו משתתפים בולטים בתוכנית, אך לרוב יהיו אנשי מקצוע ולא יתמודדו בתחרויות. תפקידם של השופטים או היועצים הוא להקנות נופך מקצועי לתחרות, להשמיע ביקורת חיובית או שלילית על המתחרים, ולפעמים לנפות את המשתתפים - אך מפני שמדובר בטלוויזיה, גם השופטים נבחרים כך שיעניינו את הצופים בבית, יתחבבו עליו או יגרמו לו לאנטי, וישמרו עליו במתח.

חל שינוי במעמד השופטים לאורך התחרות. בעוד שבהתחלת תוכנית המציאות השופטים הם בחזקת מעמד עליון, והמתמודדים - קבוצה של פנים בלתי מוכרות, ככל שהתוכנית מתקדמת הופכים המתמודדים פופולריים יותר ויותר. השופטים, שבתחילה היו הדמויות הבולטות בתוכנית, הופכים לפחות ופחות מעניינים בעיני קהל הצופים, ועיקר תשומת הלב ניתנת למתמודדים עצמם.

סוגי תוכניות מציאות

סדרות המציאות התפתחו לתת ז'אנרים בולטים, כשהמכנה המשותף העיקרי שלהן הוא חוסר התסרוט. אף על פי שבחלקן, הסדרה מלווה את המשתתפים ברצף של אירועים או תחרויות שנוצרו על ידי הפקת הסדרה, ובחלקן עריכה מאסיבית יוצרת תוצאה שונה, לפעמים שונה מאוד, ממה שקרה במציאות עצמה - עדיין החוק העיקרי של סדרות המציאות הוא שאי אפשר לדעת מה יקרה - מאחר שאין תסריטים. עם חוקים או בלי, המשתתפים בתוכניות המציאות יכולים לפנות לכל כיוון שיחליטו, ובהיעדר כותבים מקצועיים שינחו אותם במה לבחור וכיצד לפעול, הכול פתוח וכל דבר יכול להתרחש במהלך הסדרה.

סדרות תיעודיות

תוכניות אלו מציגות משתתף אחד או כמה ומלווה אותם ללא התערבות. חלק מהתוכניות ילוו אדם בחייו הרגילים, בעבודה ובשעות הפנאי, כשלמעשה אין הסדרה נוקטת בשום קו עלילתי מסוים. במקרים מסוימים הסדרה תציג אינטראקציות בקרב קבוצת חברים, בני משפחה, או אנשים העובדים יחד. במקרים אחרים, לא יהיה קשר בין המשתתפים בתוכנית פרט לתכונה כזו או אחרת הקושרת ביניהם - ולעיתים המשתתפים בתוכנית כלל וכלל לא מכירים אחד את השני, ונפגשים רק בסוף התוכנית, אם בכלל. המשותף בין כל תוכניות הסוגה הזאת, הוא שהן מציגות חיי אדם, ללא התערבויות. יהיה זה אדם מן היישוב, או טיפוס מיוחד וססגוני - בכל מקרה מדובר בתיעוד של חייו ובנעשה בהם, ובמתן אפשרות לצופה בבית לחוות חייו של אדם אחר למשך הסדרה.

תוכניות מתיחות ומצלמה נסתרת

תוכניות המצלמה הנסתרת מצולמות ללא ידיעת המשתתפים בהן. במרבית המקרים, מדובר במספר רב של משתתפים בכל פרק, כשהצופה לא ממש לומד להכיר את המשתתפים בתוכנית, מאחר שמטרת התוכנית היא להציג את תגובת האדם הטיפוסי למצב בלתי רגיל, ופחות מתמקדת באדם זה או אחר.

ההזדהות של הצופה עם המשתתפים בתוכנית אינה מבוססת על היכרות עם המתחרים: הנמתחים יהיו לרוב אנשים רגילים, כאלו שהצופה הממוצע פוגש דומים להם מדי יום, וכאלו שדומים לצופה עצמו.

תוכניות אלו שואלות את הצופה כיצד היה הוא עצמו מתנהג במצבים הלא שגרתיים המוצגים בפניו - ומראות לו את תגובת הנמתחים.

בסדרות אלו ישנה התערבות של ההפקה בנעשה בסדרה - אך לרוב אין לה התערבות בתגובות, פרט לעריכתן ובהצגת הדמיון והשוני בין התגובות השונות.

תוכניות מציאות עם ידוענים

הקו המנחה של תוכניות אלו, הוא להציג את הדומה, אך גם השונה, בין הידוענים לאדם הרגיל. תוכניות אלו מציגות את הכוכבים המפורסמים כאנשים רגילים, עם פחדים ורצונות כאחד האדם - אך גם מחדדות את ההבדל בינם לבין האדם הפשוט, בכך שהן מציגות את הקפריזות ואורח החיים השונה של הידוענים.

דוקו-סואפ

אלו תוכניות דומות לתוכניות התיעודיות, אך המשתתפים בהם מתמודדים מדי שבוע עם התפתחויות שנוצרות על ידי הפקת הסדרה. נקודת המוצא של סדרות אלו, היא התקלת המשתתפים באירועים מעוררי תגובה - ובכך סוגה זו גם דומה לסוגת המתיחות.

תוכניות מרוץ ואדרנלין

סוג תוכניות ריאלטי המתעד מרוץ שבו משתתפים זוגות או יחידים, המתחרים על פרס כספי נאה או על הטבה משמעותית.

התחרויות כוללות מרוץ ממקום למקום ומשימות שונות, כשהזוג החלש ביותר מודח מהמשך התחרות והאחרון שנותר מוכתר כמנצח. במהלך התחרות משולב בתוכנית תוכן רב של סיפורים על הדמויות ועל היחסים בניהן בעת התחרות.

סגנון התוכניות הוא תזזיתי מאוד, מהיר ומשלב משימות קשות מאד ומאתגרות שמביאות את המשתתפים בו למצבים מנטליים קיצוניים, ודורשת עמידות רבה ויכולת להגיע אל קצה גבול היכולת, כשמדי פעם מתוודה המתחרה באולפן על תחושותיו בעת המשימה. התחרות היא בעלת אווירה ספורטיבית שיוצרת מתח רב, משלבת משימות מפחידות (כמו ספורט אתגרי) או מצמררות, וקיימת אווירה של תחרות קשה וצמודה, היוצרת מתח וציפייה. סוג זה של תוכניות מביא מקום גם להתחברות לדמות ומתעד ריבים, קטעים מרגשים או נוגעים ללב ורכילויות, אם כי במידה פחותה בהרבה מסוגי ריאליטי אחרים.

תוכניות תחרות

סוגת תוכניות המציאות כוללת התנהגויות קיצוניות. מצלמות הטלוויזיה הנוכחות 24 שעות והלחץ שבו נמצאים המשתתפים הסגורים אחד עם השני לתקופות שונות, עושים את שלהם. אבל בסוגת המשנה הזו, המשתתפים מתמודדים על פרס, מה שמגביר את הלחץ עליהם, הופך את ההתנהגות שלהם לקיצונית יותר, ותורם לדרמה הטלוויזיונית.

במהלך התוכניות ישנו ניפוי מתמיד של המתחרים, וככל שהתוכנית מתקדמת, מספר המתמודדים פוחת, והסיכויים שלהם לזכות בפרס גובר. המצלמה תלווה את המתחרים בשעות התחרות ומחוצה להן כשהמתחרים נמצאים, לרוב, במקום סגור ומבודדים מהעולם כמו וילה או אי בודד. ישנו דגש רב מאד על הדינמיקה שנוצרת בין המתמודדים והופכת את התחרות למעניינת יותר, כשנוצרות יריבויות, שיתופי פעולה, קנאה, ותככים בין המתמודדים. אלו תורמים להעלאת המתח, ומציגים את המתחרים בצורה אחרת מהצורה שהיו מוצגים לו הייתה זו תחרות נטו, ומציגה את הלבטים ודרך קבלת ההחלטות שלהם בדרך אל הפרס הגדול. בחלק מתוכניות התחרות, הפרס אינו כסף או מתנה, אלא קריירה. ישנן תוכניות למציאת מתמחה אצל דונלד טראמפ, זמרים, מתאגרפים - כל דבר שיכול להביא רייטינג למפיקי התוכנית. בתוכניות אלו, המתמודדים נבחנים לא רק על יכולותיהם בתחרויות עצמן, אלא גם ביחסי האנוש שלהם והדרך בה הם מתנהלים. בתוכניות אלו, ההזדהות עם המשתתפים היא עצומה והיא הקובעת. מאחר שהצופה לומד להכיר אותם במשך עונה שלמה, ונחשף לצדדים שונים בהם, ולהתנהגותם במצבים שונים - תוכניות אלו לרוב הופכות את המשתתפים שהגיעו לשלבים האחרונים בהם לכוכבים, ולהן יש את גרעין המעריצים הגדול במיוחד, בעיקר הזוכה הגדול של התוכנית, אשר זכייתו נקבעת על ידי קהל הצופים ששולחים אליו את כמות המסרונים הגדולה ביותר.

לצד ההצלחה, תוכניות אלה גם זוכות למנה הגדולה ביותר של ביקורת. כמעט כל תוכנית כזו גורמת לסערה תקשורתית כזו או אחרת, כשמתמודד פופולרי מודח, וטענות זיופים וחוסר אמינות מלוות אותן. בסופו של דבר, ישנו זוכה אחד אך גם אלו שהפסידו, יזכו לרוב בחשיפה תקשורתית גדולה ועדת מעריצים. יש מביניהם שמצליחים ליצור לעצמם קריירה תקשורתית בקלות יחסית, במיוחד בתוכניות שמבוססות על פורמטים עולמיים.

תוכנית כישרונות

אלו דומות לתוכניות התחרות, אך הן אינן מלוות את המשתתפים 24 שעות, אלא רק בזמן התחרות. תוכניות אלו יסתמכו בעיקר על הצבעות הצופים בבית כדרך הניפוי, ולרוב יהיו מעין תחרות פופולריות בין המתחרים, על כישרונות שונים בתחומי אומנויות הבמה או על כישורים אחרים כמו כוכב נולד, נולד לרקוד, ומאסטר שף. באופן מכליל אפשר לומר שסוג זה של תוכניות המציאות הוא המצליח ביותר, והניב את מספר התוכניות הרב ביותר.

לאחר התוכנית

רוב משתתפי התוכניות מהסוג הזה היו אלמוניים לכאורה טרם התחרות. במהלך התוכנית זוכים המשתתפים לחשיפה תקשורתית נרחבת. עם סיום ההשתתפות, חוזרים רבים מהמשתתפים ל"אלמוניותם", דבר שהביא ביטוי רווח "ניצול 15 דקות התהילה". דבר זה גורם לחלק מהמתמודדים לקשיים ומשברים נפשיים. מתמודדים דיווחו כי המעבר מאלמוניות מוחלטת לפרסום רב ובחזרה לאלמוניות, גרם להם לסחרור נפשי ולקשיים בהתמודדות אפילו עם דברים שלפני כל התהליך הם צלחו אותם כגון קשיים בניהול הקריירה. עם זאת יש במשתתפים כאלה שמינפו את פרסומם והפכו לידוענים, תוך קבלת עיסוקים אופייניים, כגון משחק או הגשת תוכנית טלוויזיה.

תוכניות שיפור עצמי

בניגוד לשאר תוכניות הסוגה, תוכניות השיפור העצמי משתתפות באופן פעיל בעיצובו של המשתתף בתוכנית. אלו תוכניות בהן צוות מומחים מלווים אדם בתהליך שינוי זה או אחר - דרך לבושו, עיצוב הבית, או איך הוא מגדל את ילדיו. הנחת היסוד בתוכניות אלו, היא שכל אדם יכול לשפר את חייו אם יקבל את התמיכה המתאימה, ותוכניות אלו מציגות בכל שבוע אדם אחר, דומה לצופה בבית, והופכות אותו לדוגמה חיובית, כשהן נותנות עצות לצופים בבית כיצד ליישם את הנעשה על המסך. בתוכניות אלו, הדגש אינו על המתמודדים עצמם, אלא על הדרך בה חייהם משתפרים, וכיצד הצופה בבית יכול לעשות זאת בעצמו. ישנה הזדהות מסוימת עם המשתתפים, אך לרוב הם מופיעים רק בפרק אחד של הסדרה, וההיכרות אתם היא שטחית.

תוכניות שיפוט

תוכנית מציאות של שיפוט כדוגמה התוכנית השופטת ג'ודי במהלכן, בתוך הדמיה של אולם משפטים, שופט מבית המשפט מכריע בעניינים של תביעות קטנות, נאסרו בישראל מחשש של הטיית השיפוט בשל רצון לאהדה מצד הצופים.

ביקורת

תוכניות המציאות ספגו ביקורות שונות . חלק מהביקורות טענו שהתוכניות נחשבות למשקפות את המציאות אך מהוות עולם מנותק וכן שהעריכות בצילומים שלהן מגמתיות וערוכות מראש או שאומרים למשתתפים מה להגיד ולא טבעיות. ביקורות אחרות טענו שהתוכן אינו מפוקח ולעיתים מכיל תוכן וולגרי. ביקורת פופולרית מדברת על כך שתוכניות מציאות מכילות תוכן באיכות עלילתית-אינטלקטואלית נמוכה והן מהוות בידור זול להמונים ואסקפיזם.

תוכניות מציאות רבות מכילות תכנים בלתי הולמים וקשים לצפייה.

ביקורת נוספת באה מכיוון במאים, הטוענים כי תוכניות שאינן דורשות תסריטאים, פוגעות בתעשיית הסרטים.

ראו גם

• תסמונת המופע של טרומן
• משחקי חובה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25568042תוכנית מציאות