ויקטור בוט

ויקטור בּוּט

בוט בעת הסגרתו מתאילנד לארצות הברית, נובמבר 2010
בוט בעת הסגרתו מתאילנד לארצות הברית, נובמבר 2010
לידה	13 בינואר 1967 (גיל: 57)
מדינה	רוסיה
כינויים נוספים	ויקטור בוטוב, באד בולאקין ובוריס ואדים מרקוביץ'
ידוע בשל	סחר נשק
השכלה	המכון הצבאי לשפות זרות של גר"ו
תקופת הפעילות	1990–2008 (כ־18 שנים)
מקצוע	סוחר נשק
בת זוג	אלה בוט
http://www.victorbout.com/

ויקטור אנאטולייביץ' בּוּט (ברוסית: Виктор Анатольевич Бут; נולד ב-13 בינואר 1967, דושנבה, טג'יקיסטן) הוא איש עסקים רוסי, המכונה על ידי שירותי אכיפת החוק בארצות הברית, סוחר הנשק הגדול ביותר בעולם.

משרד החוץ הבריטי ביקש להטיל עליו סנקציות בשל פעילות חברתו "נתיבי האספקה האווירית", שהוציאה טיסות, לטענת המערב נושאות נשק, ממזרח אירופה, בעיקר מבולגריה, מולדובה ואוקראינה, אל ליבריה ואנגולה. בשיתוף פעולה עם הרשויות האמריקאיות, עצרה המשטרה המלכותית של תאילנד את בוט בעת ביקורו בבנגקוק בשנת 2008. ארצות הברית דרשה את הסגרתו, וזו אושרה באוגוסט 2010 על ידי בית המשפט העליון של תאילנד.

בוט היה כלוא במרכז הכליאה העירוני בניו יורק מאז אפריל 2012, עת נידון ל-25 שנות מאסר ועד דצמבר 2022 עת שוחרר תמורת שחרורה של בריטני גריינר.

הוא נשוי לאלה בוט החל משנת 1992. הם הכירו באנגולה בשרתו במסגרת משלחת צבא ברית המועצות. יש לו בת שמתגוררת באיחוד האמירויות הערביות.

קורות חיים

בוט נולד בדושנבה, ברית המועצות (כיום בירת טג'יקיסטן) ב-13 בינואר 1967.

עוד בבית הספר למד אספרנטו וגרמנית. לאחר שלא הצליח להתקבל ללימודים במכון הממלכתי ליחסים בינלאומיים ב-מוסקבה גויס לצבא ב-1985.

שירותו בצבא הסובייטי

לאחר לימודיו במכון הצבאי לשפות זרות רכש מיומנות וידע בשש שפות (אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, פרסית וזולו). באתר האינטרנט של בוט נכתב כי הוא שירת בצבא הסובייטי כמתרגם, בדרגת סגן בגר"ו - שירות המודיעין הצבאי של הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

בשנת 1987, במהלך שרות בצבא קבע, למד במכון הצבאי של משרד ההגנה הסובייטי במוסקבה ובשנים 1989–1991 שירת כמתרגם צבאי בעיקר במדינות אפריקה.

בשנת 1991 סיים את שירותו בדרגת סגן-אלוף. אבל על פי מקורות אחרים הוא הועלה לדרגת סרן בגר"ו, היה קצין בחיל האוויר הסובייטי והוא בוגר תוכנית אימונים של המודיעין הצבאי הסובייטי, אף שאחרים טוענים כי היה סוכן קג"ב, טענה שהוא עצמו הכחיש.

שנות ה-90

בוט נהג להפר אמברגו נשק של האו"ם על אנגולה, ליבריה, סיירה לאון והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו במהלך שנות ה-90. אחד מהלקוחות השנויים במחלוקת היה צ'ארלס טיילור, שחברות ההובלה האווירית של בוט סיפקו לו שירות לצד ממשלת צרפת, האו"ם וארצות הברית. בתחילת שנות ה-90 בוט סיפק מצרכים שונים לכוח השלום של האו"ם, לחיילים צרפתים ולראשי מדינות אפריקה.

בוט טען שהיה פעמים רבות באפגניסטן באמצע שנות ה-90, אך הוא מכחיש כל מגע עם אל-קאעידה או הטליבאן. ייתכן שהוא מכר מטוסים לטליבאן. עם זאת, יש אומרים שהוא גם מסר להם נשק.

החל משנת 1994, ביצע בוט שירותים ומשלוחים עבור ממשלת אפגניסטן - תחילה לטליבאן ואחר כך לברית הצפונית (שזכתה לתמיכה גם מרוסיה וממדינות המערב). במהלך העסקאות עם הברית הצפונית הוא הכיר את אחמד שאה מסעוד, מפקד הברית הצפונית באפגניסטן. ה-CIA תיאר את בוט כמי שבאותה עת החזיק בבעלותו כמה מטוסים להובלת נשק קל ותחמושת לתוך אפגניסטן. בשנת 1995 הוא היה מעורב במשא ומתן על שחרור הטייסים הרוסיים שנחטפו באותה שנה.

בדו"ח של האו"ם משנת 2000 נכתב כי "... חברות נשק ותעשייה בולגריות ייצאו כמויות גדולות של סוגים שונים של נשק בין השנים 1996 ו-1998 על בסיס קבוע" וכי "... חברת התובלה האווירית Cess, בבעלות ויקטור בוט, הייתה המובילה העיקרית של כלי נשק אלה משדה התעופה של בורגס בבולגריה". הייתה זו הפעם הראשונה שיוחסה לבוט באופן רשמי אשמת סחר בנשק. הדו"ח האשים אותו גם בחימוש החזית העממית לעצמאות מוחלטת של אנגולה, (União Nacional para a Independencia Total de Angola), שפעלה במלחמת האזרחים באנגולה בשנים 1975–2002, זאת חרף העובדה כי משנת 1993, ה-UNITA הייתה תחת אמברגו של מועצת הביטחון של האו"ם, שאסרה על ייבוא נשק, בהחלטה 864 של מועצת הביטחון של האו"ם.

סוחר נשק אחר, עימאד כאביר, טען כי היה מועסק במטוס של בוט במהלך אמצע שנות ה-90 והוביל נשק לאפריקה ממדינות מזרח אירופה. בוט חשוד גם באספקת נשק לצ'ארלס טיילור ולחימוש שני הצדדים במלחמת האזרחים של סיירה לאון. עדי ראייה גם תיארו פגישות אישיות בין טיילור לבוט.

בשנת 1993 החל שיתוף הפעולה של בוט עם ריצ'רד צ'יצ'אקלי, יליד סוריה, שהפך למנהל הפיננסי של בוט ובשנת 1995 נחת בנמל התעופה הבינלאומי שארג'ה של איחוד האמירויות הערביות והפך לשותף מלא בעסקאות של בוט עם ממשלת איחוד האמירויות.

שנות ה-2000

בשנת 2000 הורשע בוט שלא בפניו ברפובליקה המרכז-אפריקאית באשמת זיוף מסמכים, אלא שההאשמות בוטלו מאוחר יותר.

לאחר הפלישה לאפגניסטן ב-2001, בוט הופיע במוסקבה והצהיר כי בעוד שהמטוסים שלו ביצעו טיסות סדירות לאפגניסטן הוא מעולם לא יצר קשר עם אל-קאעידה או הטליבאן, במקום זאת הוא נהג לספק נשק לברית הצפונית. זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, אל-קאעידה העביר זהב מהמדינה ונטען שביצע זאת באמצעות מטוסיו של בוט.

בוט חשוד באספקת נשק למספר קבוצות מזוינות בתחילת שנות ה-2000 במלחמת קונגו השנייה, בתקופה זו הוא העסיק כ-300 איש והפעיל בין 40 ל-60 כלי טיס. הרשת של בוט סיפקה גם טילי נ"מ שנעשה בהן שימוש בהתקפה על מטוס ארקיע בקניה ב-2002.

בריאיון לעיתון הניו יורק טיימס, ביולי 2003, בוט אמר כי, "התעוררתי אחר ה-11 בספטמבר ומצאתי שהפכתי לאיש השני אחרי אוסמה... לקוחותיי, הממשלות... עדיף שאשמור על פה חתום". הוא הצביע על מצחו ואמר לעיתונאי שראיין אותו "אם אני אספר לך הכול אני אחטוף חור אדום ממש כאן". כאשר העיתונאי שאל אותו על שירותי הביון הרוסיים, הוא השיב: "עד עכשיו חפרת באגם גדול עם כפיות קטנות. יש כוחות אדירים..." והשתתק.

בנוסף לכך, דווח גם כי בוט נפגש עם בכירי חזבאללה בלבנון, לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, אף שעדי ראייה טענו כי באותה תקופה הוא היה למעשה ברוסיה. ישראל מצאה מאוחר יותר כי החזבאללה התחמש בטילים נגד טנקים מדגם RPG-29 Vampir וקורנט 9K129 מתוצרת רוסיה. באותה תקופה עבד בוט עם סוחר הנשק עימאד כאביר.

לוויקטור בוט לא היה מקום מגורים קבוע וידוע כי החזיק בכמה בתים ברוסיה באיחוד האמירויות הערביות ונהג להשתכן גם בסוריה, לבנון, דרום אפריקה, רואנדה ובלגיה.

כבר בשנת 2001 החלו שלטונות החוק במספר מדינות להתעניין בפעילותו. מחשש לביטחונו, הוא העתיק את מקום מגוריו לרוסיה ומשם היה מרכז את פעילות העסקית. כבר בשנת 2002 בלגיה בקשה את הסגרתו והחל משנת 2004 החלה חקירה של שלטונות ארצות הברית.

פרשת המעצר והמשפט

בוט מלווה על ידי אנשי המנהל לאכיפת (חוקי) הסמים, בעת הסגרתו מתאילנד לארצות הברית, נובמבר 2010.

האסטרטגיה של בוט הייתה כל הזמן להיות בתנועה, הוא החזיק בבעלותו חברות רבות, ולעיתים קרובות חידש רישום של כלי טיס דבר שהקשה על הרשויות להכין תיק נגדו. הוא מעולם לא חויב עבור עסקאות נשק באפריקה.

הבלגים ביקשו להנפיק באמצעות האינטרפול צו מעצר נגד בוט באשמת הלבנת הון, ובשנת 2002 האינטרפול הכריז עליו כמבוקש (הודעת המבוקש של ויקטור בוט). בסופו של דבר בוטל צו המעצר נגדו בשל חוסר במקום מגורים קבוע ולכן לא ניתן היה להעמידו לדין.

ביום מעצרו בבנגקוק, התברר כי היה מבוקש על ידי אינטרפול גם על ידי ארצות הברית, הפשע לכאורה היה אספקת תמיכה חומרית ומשאבים לארגון טרור כלשהו. ארצות הברית החליטה על הקפאת נכסיו ביולי 2004 והדגישה את היותו איש עסקים וסוחר נשק, כמו כן צוינה קרבתו לצ'ארלס טיילור.

המשטרה המלכותית של תאילנד עצרה את בוט בבנגקוק ב-6 במרץ 2008 בשיאו של מבצע עוקץ מתוחכם של סוכני המינהל לאכיפת הסמים של ארצות הברית. בוט הציע לכאורה לספק נשק לאנשים שחשב שהיו נציגי הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה ובפגישה עמם התברר כי הם סוכני ה-DEA והוא נעצר.

אחרי חודשים של עיכוב, החל בית הדין הפלילי בבנגקוק בדיון ההסגרה של בוט ב-22 בספטמבר 2008. בפברואר 2009, חתמו חברי הקונגרס של ארצות הברית על מכתב למזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון, והביעו את רצונם כי סוגיית ההסגרה של בוט צריכה "להישאר בראש סדר העדיפויות".

ב-11 באוגוסט 2009, פסק בית הדין הפלילי לטובתו של בוט, תוך דחיית הבקשה של ארצות הברית להסגרתו. התקשורת תיארה את הצעד כנושא אופי פוליטי, לא פלילי. ארצות הברית החליטה לערער על פסק הדין, וב-20 באוגוסט 2010 קבע בית המשפט העליון של תאילנד כי בוט יכול, למעשה, להיות מוסגר לארצות הברית.

ב-16 בנובמבר 2010, הוסגר בוט לארצות הברית; הממשלה הרוסית מחתה וטענה כי הליך ההסגרה היה לא חוקי. רוסיה לא רצתה שבוט יעמוד למשפט וקראה להחלטת בית המשפט התאילנדי ב-2010 כצעד שנעשה ממניעים פוליטיים. משרד החוץ טען כי בוט חף מפשע.

ב-18 בנובמבר 2010, זמן קצר לאחר הסגרתו של בוט לארצות הברית, טען סרגיי פריחודקו, עוזרו של נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב, כי לרוסיה "אין מה להסתיר" במקרה הפלילי של בוט, הוא אמר כי "זה האינטרס שלנו שהחקירה תגיע לסיומה, ו[בוט] צריך לענות על כל השאלות שיש למערכת המשפט באמריקה".

יום לאחר מעצרו בבנגקוק, האשים אותו משרד המשפטים האמריקאי בקשירת קשר כדי לספק תמיכה חומרית או משאבים המיועדים לארגון טרור זר ובקשירת קשר להרוג אמריקנים בכלל וקצינים אמריקנים בפרט, כמו כן הוא הואשם בקשירת קשר למכירת טילים נגד מטוסים. האשמות נוספות נגדו הוגשו בפברואר 2010. אלה כוללות רכישה לא חוקית של כלי טיס, הונאה בנקאית, והלבנת הון.

בוט היה כלוא במרכז הכליאה העירוני בניו יורק לאחר שנידון ל-25 שנות מאסר, ב-5 באפריל 2012.

בספרות ובקולנוע

ויקטור בוט היה מוקד להתעניינות תקשורתית, ומלבד כתבות בעיתונות פורסם ב-2007 ספר שגולל את סיפורו בשם "סוחר המוות: כסף, רובים, מטוסים והאיש שהפך את המלחמה לאפשרית" (Merchant of Death: Money, Guns, Planes, and the Man Who Makes War Possible), ספר שנכתב על ידי שני עיתונאים אמריקאים, סטיבן בראון ודאגלס פאראה. בוט שימש גם השראה לסרט "קאנדהר" הרוסי כמתאם המשא ומתן לשחרור הטייסים החטופים מאפגניסטן ב-1995 והיווה השראה לכמה ספרים רוסיים שיצאו באחרונה.

נוסף לכך שימש בוט גם השראה לסרט המצליח "שר המלחמה" (2005), בכיכובו של ניקולס קייג', המגלם את סוחר הנשק האוקראיני יורי אורלוב.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ויקטור בוט

מדיה וקבצים בנושא ויקטור בוט בוויקישיתוף

• ראיון ראשון עם בוט לאחר שחרורו בדצמבר 2022, סרטון באתר יוטיוב
• יואב פרומר, ‏מבצע ויקטור, באתר גלובס, 12 במרץ 2008
• נדב אייל, דיוקנו של "סוחר המוות": מי אתה ויקטור בוט?, באתר של "רשת 13", 22 באוגוסט 2010 (במקור, מאתר "nana10")
• ניקולס שמידל, ניו יורקר, "שר המלחמה": האיש שהביא את הרוע לכל פינה בעולם, באתר הארץ, 27 באפריל 2012

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35230573ויקטור בוט