וינצ'נצו פג'ולו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חסיד אומות העולם ריקה. וינצ'נצו פג'ולו (Vincenzo Fagiolo) (1922–2000) היה כומר איטלקי וחסיד אומות העולם.
ביוגרפיה
פג'ולו נולד בסניי (Segni) שליד לאציו באיטליה. הוא התחנך באוניברסיטה כנסייתית וקיבל תואר דוקטור בתאולוגיה ובמשפט קאנוני. הוא הוסמך לכמורה במרס 1943 ועבד בדיוקסיה של רומא. בתחילת שנות השישים היה יועץ מיוחד לוועידת הוותיקן השנייה. בשנת 1971 מינה אותו האפיפיור פאולוס השישי לתפקיד ארכיבישוף. פג'ולו היה קרדינל ובשנת 1990 מינה אותו האפיפיור יוחנן פאולוס השני לתפקיד בכיר בקוריה הרומאית, בו היה אחראי על טקסטים חקיקתיים. בתפקיד זה כיהן פג'ולו עד 1994.
פועלו במלחמת העולם השנייה
ביום בו רוכזו יהודי רומא כדי לשלחם למחנות הריכוז, ב-16 באוקטובר 1943, יום שנודע בשם "השבת השחורה", נמלט צעיר יהודי בשם מיכאל טליאקוצו (Tagliacozzo) מהאס אס ומצא מקלט בביתה של מורתו לספרות. ב-22 באוקטובר נאלץ להימלט עקב התעוררות חשדותיהם של שכניה. פג'ולו נתן לו מקלט בשטח הוותיקן, שהיה בעל חסינות דיפלומטית, ושכנע את הממונה עליו, פייטרו פאלאציני, לסייע לו בהצלתו של טליאקוצו. השניים העניקו מחסה לטליאקוצו עד פברואר 1944. יהודים נוספים מצאו מקלט באותו מקום. טליאקוצו נאלץ להימלט עקב פשיטת כוחות של איטליה הפאשיסטית ומצא מקלט אצל הכומר הבפטיסטי דניאל קופרטינו (Cupertino), ממנהיגי הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי בעיר. באפריל 1944 נאלץ טליאקוצו להימלט שוב, ושב לשטח החסות של הוותיקן, שם שהה בבזיליקת יוחנן ה"קדוש" בלטראנו עד שחרור העיר בידי בעלות הברית ב-5 ביוני 1944.
הנצחה
בשנת 1983 הכיר יד ושם בפג'ולו כחסיד אומות העולם וכן בכומר קופרטינטו, באשתו תרזה ובקרדינל פלאציני.
קישורים חיצוניים
- סיפורו של וינצ'נצו פג'ולו באתר יד ושם (באנגלית)
