ויליאם וילארד וירץ
| לידה | דקאלב (אנ'), אילינוי, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
.jpg)
ויליאם וילארד וירץ (באנגלית: .William Willard Wirtz Jr; 14 במרץ 1912 – 24 באפריל 2010) היה פוליטיקאי ופרופסור למשפטים אמריקאי, שכיהן בין 1962 ל-1969 כמזכיר העבודה של ארצות הברית תחת הנשיאים ג'ון פ. קנדי ולינדון ג'ונסון. וירץ היה אחרון חברי הקבינט של הנשיא קנדי.[1]
וירץ הרחיב את תוכניות ההכשרה לעבודה, הגדיל את הסיוע למובטלים שאיבדו את עבודתם לסחר חוץ, יצר תוכניות אוריינות לעובדים ומתח ביקורת על הדעות הקדומות של איגודי הבנייה נגד כהי עור.[1]
ביוגרפיה
וירץ נולד ב-14 במרץ 1912 בעיר דקאלב (אנ'), אילינוי. בנם של אלפא בלה וויליאם וילארד וירץ האב, מאמן פוטבול, כדורסל ובייסבול מצפון אילנוי. הוא למד באוניברסיטת צפון אילינוי. בזמן שהיה סטודנט בקולג' בלויט פגש את ג'יין קוויסנברי, עמה התחתן ב-1936. לזוג וירץ נולדו שני בנים.
הוא סיים את לימודי המשפטים שלו בבית הספר הרווארד למשפטים ב-1937, ומיד מונה לפקולטה של קולג' המשפטים של אוניברסיטת איווה על ידי הדיקן של בית הספר (ושופט בית המשפט העליון של ארצות הברית לעתיד) וילי בלאנט ראטלדג'. וירץ היה לפרופסור למשפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן מ-1939 ל-1942. במלחמת העולם השנייה היה עוזר ליועץ המשפטי של מועצת הרווחה המלחמתית של ארצות הברית.[1] וירץ חזר ללמד משפטים בנורת'ווסטרן עד שחדל ב-1954. אחד מתלמידיו הבולטים באוניברסיטה הוא ג'ון פול סטיבנס (שופט העליון בעל אורך הכהונה השלישית באורכה בהיסטוריה של בית המשפט העליון של ארצות הברית).
היה פעיל דמוקרטי וכותב נאומיו של עדלי סטיבנסון, במסע הבחירות שלו לנשיאות ב-1952.[2] וירץ מונה לתת מזכיר העבודה ב-1961. ב-25 בספטמבר 1962 נכנס לתפקידו כמזכיר העבודה של ארצות הברית, תפקיד אותו מילא בממשלים של הנשיאים ג'ון פ. קנדי ולינדון ג'ונסון, תקופה בה זכה לתשבחות על פעילותו כנגד השביתות של איגודי העובדים בשנות ה-60.[1] אחת ממשימותיו הגדולות כמזכיר העבודה הייתה להתמודד עם המחסור של החקלאים בכוח אדם. המחסור נוצר עקב ביטול "תוכנית ברסרו"(אנ') שיצאה לדרכה ב-1942. התכנית הבטיחה לעובדים המקסיקנים בארצות הברית קיום תנאי מחיה סבירים (סניטציה, מחסה הולם ומזון), שכר מינימום של 30 סנט לשעה ומתן הגנה מפני כוחות חמושים. סיום התכנית הוביל למחסור בעובדים בענף החקלאות, מה שהוביל את וירץ להחליט על תוכנית בחודשי הקיץ שבמסגרתה יועסקו תלמידי תיכון בני 17 בעבודות חקלאיות במקום המהגרים המקסיקנים. 18,000 נערים גויסו לתוכנית, אך בפועל רק 3,300 מהם עבדו בסופו של דבר בשדות. רבים מהנערים עזבו תוך זמן קצר או ארגנו שביתות ומחאות כנגד תנאי העבודה הקשים הכוללים חום קיצוני ומגורים רעועים. אחרי קיץ אחד בלבד, בוטלה התכנית.[3]
תחת הנשיא ג'ונסון הוא תמך בהוראה מתקנת ובהשקעה בנושרים ממוסדות החינוך. בנוסף תמך גם בתוכניות הכשרה למובטלים.[4] יחסיו עם ג'ונסון עמדו בסכנה על רקע מברק ששלח וירץ לנשיא, בו הביע את חששו מההתערבות האמריקנית במלחמת וייטנאם.[5]
אחרי כהונה של כ-7 שנים במחלקת העבודה של ארצות הברית, עזב את תפקידו והחל לעבוד במשרדי עורכי דין בוושינגטון די. סי.. על שמו נקראה בשנת 2000 הספרייה הרשמית של מחלקת העבודה.
חיים אישיים
וירץ היה נשוי לג'יין קויסנברי (1913–2002) ולהם שני בנים. הוא נפטר בשיבה טובה בדיור מוגן בוושינגטון די. סי. ב-24 באפריל 2010. וירץ היה במותו חבר הקבינט הזקן ביותר בזמנו ואחרון חברי הקבינט של ג'ון קנדי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Greenhouse, Steven (2010-04-25). "W. Willard Wirtz, Labor Chief, Dies at 98". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-04-18.
- ^ Weil, Martin (April 25, 2010). "Labor secretary for Kennedy, Johnson". Washington Post. p. C6.
- ^ When The U.S. Government Tried To Replace Migrant Farmworkers With High Schoolers, NPR.org (באנגלית)
- ^ W. Willard Wirtz (1963–1969) | Miller Center, millercenter.org, 4 באוקטובר 2016 (באנגלית)
- ^ Weil, Martin (April 25, 2010). "Labor secretary for Kennedy, Johnson". Washington Post. p. C6.
29773325ויליאם וילארד וירץ