וילה קורנרו
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
 | |||||
וילה קורנרו (איטלקית: Villa Cornaro) היא אחת הווילות הכפריות שבנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלאדיו באזור ונטו שבצפון איטליה (בפיומבינו דסה Piombino Dese שבנפת טרוויזו).
הווילה תוכננה ונבנתה לפי הזמנתו של ג'ורג'ו קורנרו. הבנייה התבצעה בשנות החמישים של המאה השש-עשרה. וילה קורנרו הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית במסגרת ההכרזה על הווילות הפלדיאניות בוונטו.
אדריכלות
תוכנית המבנה פורסמה על ידי פלאדיו בספרו "ארבעת הספרים על אודות האדריכלות"[1]. תוכנית הבניין דומה מאוד לזו של וילה פיזאני במונטניאנה, אך גדולה ממנה. ואמנם שתי התוכניות מופיעות בספרו של פלאדיו האחת מול השנייה.
זוהי וילה ובה קומה עיקרית כפולה, הניכרת בחלונות המלבניים הגבוהים, עם קומת שירותים נמוכה מתחתיה ולה חלונות צרים, וקומה עליונה מתחת לגג, הניכרת גם היא בחלונות צרים. לווילה שתי חזיתות, אחת מכל צד, הניכרות במבואות בעלות שני טורי עמודים, זה מעל זה. הטור העליון תומך בגמלון ובו מעוצב סמל המשפחה. גרם מדרגות רחב מוביל אל המבואה הראשית של המבנה. טור של שישה עמודים תחתונים עם כותרות יוניות, ומעליו טור של שישה עמודים עם כותרות קורינתיות יוצרים מרפסת מעל המבואה. כך גם בחזית האחורית, אלה שזו הקדמית בולטת מקיר חזית הבניין, ואילו האחורית משוקעת בו.
את מרכזו של הבית תופס חדר מגורים (salone) רבוע גדול. פלאדיו כותב בספרו כי המיקום הפנימי נעשה כדי שאולם זה יהיה מוגן מן החום ומן הקור. לסלון יש תקרת קורות שטוחה, הנתמכת על יד ארבעה עמודים בעלי כותרות יוניות פינתיות. מבחינה זו שונה התקרה מאולמות דומים בווילות האחרות שרובם בעלי קמרונות מקומרים. הכותרות היוניות גולפו באבן על ידי הפסל אוגוסטינו זופו איש פדובה, בעוד שהכותרות הקורינתיות של הקומה השנייה עשויות חרס (טרה קוטה). באולם הגדול עוצבו שתי גומחות חצי עגולות בכל קיר עבור פסלים, בוודאי פסלי אבות המשפחה. עיטורי הפרסקו שעל הקירות נוצרו במאה השמונה עשרה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אנדראה פלאדיו, ארבעת הספרים על אודות האדריכלות, תרגם לעברית רוני רייך בצירוף מבוא, הערות ומפתחות, הוצאת זמורה-ביתן-דביר, 1999, עמ' 147.
- Bruce Bucher, Andrea Paladio, The Architect in his Time, Abbeville Press, New-York, 1998, pp. 117-121.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר שני, פרק 14, עמ' 73.
30138347וילה קורנרו