וילה פיזאני (מונטניאנה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז ההיסטורי של ויצ'נצה, והווילות הפלדיאניות בוונטו

Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
וילה פיזאני
וילה פיזאני
מדינה איטליהאיטליה איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 1, 2
וילה פיזאני במונטניאנה

וילה פיזאני (Villa Pisani) היא אחת הווילות הכפריות שבנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלאדיו באזור ונטו שבצפון איטליה, ליד מונטניאנה (Motagnana). וילה פיזאני הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

אדריכלות

תוכנית המבנה פורסמה על ידי פלאדיו בספרו "ארבעת הספרים על אודות האדריכלות"[1]. לבניין שתי חזיתות מרשימות. חזית הבניין הקדמית פונה אל הדרך ואל העירה מונטניאנה, ואילו חזיתו האחורית פונה אל הגנים והאחוזה. משפחת פיזאני הייתה בעלת טחנות שהופעלו על ידי ממי בנחל המקומי. לבניין שלוש קומות אך שתי הקומות התחתונות הן העיקריות (piano nobile), ולהן חלונות מלבניים גדולים. מתחת לגג קומה נוספת שלה חלונות נמוכים. מרכז החזית בשני צידי הבניין, מעוצב כלוג'יה שבה ארבעה עמודים - מערך העמודים התחתונים הוא בסדר דורי ואילו העליון בסדר יוני. עמודים אלה תומכים בגמלון. בגמלון שבחזית הבניין נראה סמל המשפחה בין שתי דמויות נשיות מכונפות. מתחתיהן, מעל העמודים, כתובת רבתי המנציחה את פרנצ'סקו פיזאני, אבי המשפחה שהקים את הבניין. האפריז הדורי שמעל העמודים התחתונים מקיף את ראש הקומה התחתונה סביב. המרווחים שבין העמודים בחזית הבניין, בשתי הקומות, סגורים בבנייה, בעוד שבחזית האחורית הם פתוחים, ויוצרים מבואה של ממש בקומה התחתונה, ומרפסת מרווחת בעליונה.

האולם המרכזי (salone) של הקומה העיקרית מעוצב באופן שבו ארבעה עמודים חופשיים ושמונה חצאי עמודים אחוזים מחלקים אותו במערך יוצא דופן כדי לשאת את התקרה המקומרת. מערך זה גם יצר שמונה גומחות בצורת אפסיס בקירות האולם, שבהן הוצבו פסליו של הפסל אלסנדרו ויטוריה, המתארים את ארבע העונות.

בתוכנית שפרסם פלאדיו בספרו מתוארים גם שני אגפים צדדיים לבניין בגובה של שתי קומות, שנועדו עבור מתקני המשק, אך אין עדות שתוכנית זו הוצאה אי-פעם אל הפועל.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אנדראה פלאדיו, ארבעת הספרים על אודות האדריכלות, תרגם לעברית רוני רייך בצירוף מבוא, הערות ומפתחות, הוצאת זמורה-ביתן-דביר, 1999, עמ' 146.
  • Bruce Bucher, Andrea Paladio, The Architect in his Time, Abbeville Press, New-York, 1998, pp. 112-117.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר שני, פרק 14, עמ' 72.



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0