וילה בג'ונגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וילה בג'ונגל הוא דימוי המשמש לתיאור מצבה של ישראל במזרח התיכון. את הביטוי טבע אהוד ברק, ולפיו ישראל היא מדינה מפותחת שוחרת שלווה ("וילה") הנמצאת בין מדינות שוחרות מדון השואפות לכלותה ("ג'ונגל").

את הביטוי השמיע ברק לראשונה בשנת 2006,[1] ולדבריו המציא את הדימוי עוד בהיותו במדים.[2] ברק חזר על דימוי זה בעת שכיהן כשר הביטחון, בהרמת כוסית בבסיס תל נוף: "אנחנו לא חיים במערב אירופה ולא בצפון אמריקה, זו באמת סביבה קשה, זו באמת 'וילה בג'ונגל', ומסביבנו יש גם כוחות עוינים".[3]

הפרשן עקיבא אלדר פירש את הביטוי בפיו של ברק: "חיות הג'ונגל מבינות רק כוח. עם פראי אדם לא מנהלים משא ומתן. הדרך היחידה לשרוד בסביבה עוינת היא על ידי הצבת מתרסים, הסתגרות בבית, ולעזאזל השכנים. מצדנו, שיהרגו זה את זה, שיגוועו ברעב. מי במוקדם ומי במאוחר - אנחנו "התפכחנו" מיאסר ערפאת, מאוסלו, מקמפ-דייוויד, ובכלל מהפתרון המדיני."[1]

פרופ' יפעת ביטון פירשה אף היא את הביטוי: "בבקשו להמחיש את ניתוקה של ישראל מהמרחב הגיאו-סוציולוגי שבו היא מצויה, המשיל אותה ברק לווילה. וילה מסמלת כמובן מבנה מתוכנן, רציונלי, בעל הידור אלגנטי, יציר כפיו של האדם. ומהו טבעו של הג'ונגל? הג'ונגל מסמל את הפראי, הבלתי-מתורבת, הטבעי, הנשלט לפי חוקי ההשרדות של הטבע. ... בצירוף 'וילה בג'ונגל' בטא ברק הלך רוח אופייני בציבור הישראלי, המביע סלידה מהיות המדינה חלק מן המרחב הלבנטיני."[4]

פרופ' יוסי יונה התייחס אף הוא למשמעות הביטוי: "ברור שוילה בג'ונגל סופה להיכחד. אם נסתלק מפה סימבולית, בסוף נסתלק מפה גם פיזית כי התשוקה שלנו היא לחיות באירופה או באמריקה."[5]

דימויו של ברק נקלט בשיח הישראלי, ובין השאר השתמש בו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבסיור בגבול ירדן–ישראל אמר: "אנחנו צריכים להגן על הווילה מפני חיות הטרף".[6] החוקרים תמר הרמן ואפרים יער העניקו למחקרם על מקומה של ישראל במזרח התיכון בעיני הציבור הישראלי את הכותרת "וילה בג'ונגל: מקומה של ישראל במזרח התיכון בעיני הציבור הישראלי".[7]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 עקיבא אלדר, מחירה של וילה בג'ונגל, באתר הארץ, 29 בינואר 2006
  2. ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: מי המציא את הווילה בג'ונגל?, באתר nrg‏, 2 בפברואר 2012
  3. ^ נרי ברנר, ברק: באחריותנו לדחות מלחמות שאפשר לדחות, באתר ynet, 10 בספטמבר 2012
  4. ^ יפעת ביטון, "לבנטיניות ומשפט", אלפיים ועוד 3, 2021
  5. ^ מיה בנגל, סקר המרוקאים הגדול: מה אנחנוחושבים על עולי יהדות מרוקו?, באתר nrg‏, 4 באפריל 2010
  6. ^ שי ניב, ‏ממגנים את עצמנו לדעת, באתר גלובס, 12 בפברואר 2016
  7. ^ תמר הרמן ואפרים יער-יוכטמן, וילה בג'ונגל: מקומה של ישראל במזרח התיכון בעיני הציבור הישראלי, פעמים, סתיו-אביב תשע"א, באתר JSTOR
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0