וולמארט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף וולמרט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

וול-מארט חנויות, בע"מ
Wal-Mart Stores, Inc
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית, נסחרת ב-NYSE, סמלה WMT
מוטו "מחירים נמוכים תמיד" (Always low prices)
משרד ראשי בנטונוויל, ארקנסו, ארצות הברית
ענפי תעשייה קמעונאות
מוצרים עיקריים חנויות כלבו
שווי שוק 741.00 מיליארד דולר (21 בדצמבר 2024)
אנשי מפתח ה. לי סקוט, יו"ר מועצת המנהלים,

וול-מארט חנויות בע"מ (באנגלית: Wal-Mart Stores, Inc.), המוכרת במותג וולמארט (באנגלית: Walmart), היא החברה הקמעונאית הגדולה בעולם והיא גם החברה המסחרית השנייה בגודלה בעולם. וול-מארט היא חברה אמריקאית ציבורית שנוסדה על ידי סם וולטון בשנת 1962 ונרשמה כחברה בערבון מוגבל ב-31 באוקטובר 1969. בשנת 1972 החלה מנייתה להיסחר בבורסת ניו יורק. בהתחשב בהכנסותיה השנתיות (להבדיל מרווח וממדדים אחרים), וולמארט הייתה החברה השנייה בגודלה בעולם לשנת הכספים שנסתיימה ב-31 בינואר 2006. היא דיווחה על רווח נקי של 11.2 מיליארד דולר, מתוך הכנסות ממכירות בסך 316 מיליארד דולר. וולמארט היא המעסיק הפרטי הגדול ביותר בעולם.[1]

רקע

וולמארט היא קמעונאית המזון הגדולה ביותר בארצות הברית, ולפי הערכות, היא מחזיקה ב-20% משוק המזון הקמעונאי ומשוק מוצרי הצריכה. החברה היא גם קמעונאית הצעצועים הגדולה בארצות הברית, עם 22% משוק הצעצועים הקמעונאי, יותר מאשר רשת טויס-אר-אס.

מחוץ לגבולות ארצות הברית וולמארט מפעילה במקסיקו רשת בשם וולמקס, בבריטניה את רשת אזדה (ASDA), וביפן את קבוצת סיו (Seiyu Group). על פי דו"ח החברה מינואר 2006, פעילויות החברה מחוץ לארצות הברית היוו 20.1% מכלל מכירות החברה לשנה החולפת. לוולמארט אף רשתות קמעונאיות בארגנטינה, ברזיל, קנדה, קוריאה הדרומית ופוארטו ריקו. בשנת 2006 הודיעה וולמארט על כוונתה למכור את עסקיה הקמעונאיים בקוריאה הדרומית ובגרמניה.

כמעסיק ענק וכאחת החברות המסחריות הבולטות ביותר בארצות הברית, אם לא הבולטת שבהן, וולמארט זוכה לתשומת לב ולביקורת מצד ארגוני צרכנים, ארגוני עובדים, פוליטיקאים, ארגונים להגנת הסביבה וארגונים דתיים.

קובץ:Walmart exterior.jpg
חזית אופיינית לחנות וולמארט

היסטוריה

סם וולטון החל את עבודתו בתחום הקמעונאות ב-3 ביוני 1940, כאשר קיבל משרה בחנות JC Penny בדה מוין, איווה, שם עבד 18 חודשים. בשנת 1945 הוא פגש את האחים בטלר שבבעלותם הייתה רשת מקומית קמעונאית, בסגנון "הכל בשקל", ששמה "בן פרנקלין". האחים הציעו לוולטון לפתוח חנות ברשת, בניופורט, ארקנסו. לאחר תקופת הצלחה בניופורט, לא הצליח וולטון לחדש את חוזה ההשכרה של החנות בתנאים נוחים ומשלא מצא מיקום אחר בניופורט, העביר את החנות לבנטונוויל בארקנסו, כחלק מרשת "בן פרנקלין" אולם תחת השם "וולטון פייב אנד דיים" (מילולית: וולטון בחמישה ועשרה סנט). בחנותו הצליח וולטון להגביר את מכירותיו על ידי צמצום מתח הרווחים על המוצרים.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
החנות הראשונה של סם וולטון בבנטונוויל, ארקנסו

בשנת 1962 וולטון פתח את חנות הוולמארט הראשונה ושמה "וול-מארט דיסקאונט סיטי" (מילולית: עיר ההוזלות של וול-מארט), ברוג'רס, ארקנסו. בתוך חמש שנים החברה גדלה לרשת של 24 חנויות ברחבי מדינת ארקנסו והגיעה למכירות של 12.6 מיליון דולר. בשנת 1968 החברה פתחה חנויות ראשונות מחוץ לגבולות מדינת ארקנסו, בסייקסטון, מיזורי ובקליירמור, אוקלהומה.

החברה התאגדה כחברה בע"מ ב-31 באוקטובר 1969, ובשנת 1970 פתחה בבנטונוויל, ארקנסו את מטה החברה ומרכז ההפצה שלה. בשלב זה היו בחברה 38 חנויות ובהן 1,500 עובדים. סך המכירות השנתי עמד על 44.2 מיליון דולר. מניותיה של החברה החלו נסחרות בבורסת ניו יורק בשנת 1972. החברה המשיכה לפתוח סניפים במדינות דרום ארצות הברית, ובשנת 1975, כאשר פתחה את סניפה הראשון בטקסס, כבר היו בה 125 סניפים ו-7,500 עובדים. סך המכירות השנתי עמד על 340.3 מיליון דולר בשנה.

בשנות השמונים והתשעים גדלה החברה במהירות והייתה לחברה השנייה בגודלה בעולם על פי סך מכירותיה.

נכסי החברה

ליבה של חברת וולמארט הוא בשלוש רשתות קמעונאיות: חטיבת חנויות וולמארט ארצות הברית, "המועדון של סם" (Sam's Club), ווולמארט אינטרנשיונל. וולמארט מנהלת את עסקיה במסגרות קמעונאיות שונות: חנויות כלבו ענקיות (סופר-סנטר), חנויות מזון ובתי מרקחת, חנויות סחורות קמעונאיות כלליות, שווקים קטנים, חנויות שלם וקח, מועדוני קניות בסגנון מחסן, חנויות בגדים, חנויות מוצרים בהנחה ומסעדות.

חטיבת חנויות וולמארט ארצות הברית

חנויות וול-ארט ארצות הברית היא החטיבה הגדולה בחברה ואחראית ל-62.7% מסך המכירות (בהתאם לדו"ח ינואר, 2006). בחטיבה זו שלוש מסגרות קמעונאיות: חנויות מוצרים בהנחה, חנויות כלבו ענקיות וולמארט סופר-סנטר, וחנויות כלבו וולמארט שכונתיות. כמו כן החטיבה מפעילה חנות לקניות ברשת בשם walmart.com. כל חנויות החטיבה נמצאות בארצות הברית.

החטיבה מפעילה חנויות כלבו קמעונאיות עם מגוון מוצרים שלא בתחום המזון, על אף שלאחרונה היא שמה דגש על חנויות כלבו ענקיות שבהן נמכרים גם מוצרי מזון.

חנויות למוצרים בהנחה של וולמארט

חנויות המוצרים בהנחה של וולמארט היא רשת חנויות בשטח ממוצע של 9,500 מ"ר כל חנות. בחנויות מגוון מוצרי צריכה כלליים וכן מבחר מוצרי מזון. בהתאם לדיווחי החברה, נכון ליום 31 באוגוסט 2006, היו בארצות הברית 1,135 "חנויות למוצרים בהנחה של וולמארט".

וולמארט סופר-סנטר

וולמארט סופר-סנטר היא רשת היפרמרקטים בשטח ממוצע של 17,000 מ"ר כל חנות. בחנויות נמצא אותו מבחר מוצרים הקיים ברשת "חנויות המוצרים בהנחה של וולמארט" ובנוסף, בכל חנות קיים מרכול (סופרמרקט) שלם. רבות מן החנויות מכילות מחלקות נוספות כגון:גינון, בית מרקחת, ועוד. בכמה מן החנויות קיימת אף תחנת דלק תחת המותג "מורפי ארצות הברית" (Murphy USA).

חנות הסופר-סנטר הראשונה נפתחה בשנת 1988 בעיר וושינגטון במיזורי. בהתאם לדיווחי החברה, נכון ליום 31 באוגוסט 2006, קיימות 2,121 חנויות וולמארט סופר-סנטר בארצות הברית.

חנויות כלבו וולמארט השכונתיות

חנויות כלבו וולמארט השכונתיות היא רשת של מרכולים (סופרמרקטים) ששטחם הממוצע הוא 3,900 מ"ר. בחנויות מבחר מוצרים הכולל מרכול, וכן מוצרי מרקחת, ועוד.

החנות הראשונה ברשת הכלבו השכונתית נפתחה בשנת 1998 בבנטונוויל, ארקנסו. בהתאם לדיווחי החברה, נכון ליום 31 באוגוסט 2006, קיימות ברשת 108 חנויות כלבו שכונתיות בארצות הברית.

"המועדון של סם" (Sam's Club)

רשת "המועדון של סם" היא רשת "חנויות מחסן", בסגנון סיטונאי, המוכרות מוצרי מזון ומוצרי צריכה כלליים, בדרך כלל בכמויות ובאריזות גדולות. לקוחות הרשת משלמים דמי חבר שנתיים לצורך חברות במועדון הלקוחות. החנות הראשונה ברשת "המועדון של סם" נפתחה בשנת 1983, בעיר מידווסט סיטי, באוקלהומה.

בהתאם לדו"ח הכספי האחרון של וולמארט (ינואר, 2006), מכירות "המועדון של סם" היוו כ-12.7% מכלל המכירות השנתי של החברה. נכון ליום 31 באוגוסט 2006, היו מעל 567 חנויות ברשת "המועדון של סם", רובן בחלקה המזרחי של ארצות הברית. המתחרה העיקרי של המועדון הוא רשת קוסטקו. למועדון של סם יש יותר סניפים ברחבי ארצות הברית, אך היקף המכירות של קוסטקו גבוה יותר.

וולמארט בינלאומי (Wal-Mart International)

פעילויות חטיבה זו מתבצעות ב-2,700 חנויות ב-14 מדינות מחוץ לארצות הברית. בהתאם לדו"ח הכספי האחרון של וולמארט (ינואר, 2006), המכירות בחטיבה זו מהוות כ-20.1% מסך המכירות השנתי של החברה. לחברה חנויות בבעלות מלאה במדינות ארגנטינה, ברזיל, קנדה, קוריאה הדרומית ובריטניה.

וולמארט פעילה בקנדה מאז שרכשה את חטיבת וולקו (Woolco) מחברת "וולוורת' קנדה". לוולמארט 278 חנויות בקנדה, בהן מועסקים כ-70,000 עובדים וכן מטה עסקים מקומי בעיר מיסיסאוגה, אונטריו.

חברת ASDA הבריטית, הנשלטת על ידי וול-מארט, הכניסה בהתאם לדו"ח הכספי האחרון של החברה (ינואר, 2006) 42.7% מכלל המכירות הבינלאומיות של וול-מארט. בניגוד לאופי חנויות וול-מארט בארצות הברית, ASDA הייתה ונשארה במהותה רשת חנויות מזון. למרות זאת יש בה דגש על מוצרי צריכה כלליים יותר מאשר ברוב הסופרמרקטים הבריטיים (להוציא את יריבתם הגדולה בשוק טסקו). נכון לתחילת שנת 2006 היו 236 חנויות ASDA בבריטניה.

בנוסף לעסקים הבינלאומיים שבבעלותה המלאה, חברת וול-מארט אף שותפה בעסקים בסין. וול-מארט מחזיקה ברוב מניות "וולמקס" במקסיקו. ביפן וול-מארט מחזיקה ב-55.3% ממניות חברת סיו (The Seiyu Co. Ltd.). לוול-מארט 51% בחברת אחזקות קמעונאית במרכז אמריקה בשם "חברת מרכז אמריקה לאחזקות קמעונאיות" (CARHCO). ל"חברת מרכז אמריקה" למעלה מ-360 חנויות מזון (סופרמרקט) וחנויות קמעונאיות אחרות, בחמש מדינות: גואטמלה, אל סלוודור, הונדורס, ניקרגואה וקוסטה ריקה.

בשנת 2004 רכשה וול-מארט רשת של 116 חנויות סופרמרט בדרום-מזרח ברזיל בשם בומפרצ'ו (Bompreço). באמצעות חברה זו השתלטה וול-מארט על מספר רשתות מזון נוספות (ביניהן "ביג" ו"מרקדורמה"). לאחר רכישה זו הפכה וול-מארט לבעלת רשת המזון הגדולה ביותר במדינות ריו גרנדה דו סול ופרנה בברזיל. רכישות אלה הפכו את וול-מארט לבעלת רשת חנויות המזון השלישית בגודלה בברזיל.

בחודש יולי, 2006, הכריזה וול-מארט כי תפסיק את פעילותה בגרמניה עקב הפסדים נמשכים.

מאפייני החברה

הדגם העסקי של וול-מארט מבוסס על מכירת מגוון גדול של מוצרי צריכה כלליים "תמיד [ב]מחירים נמוכים" כסיסמתה. החברה מכנה את עובדיה בשם "עמיתים". בכל חנויות החברה בארצות הברית ובקנדה עובדים "מקדמי פני קהל", שתפקידם לברך את הקונים בפתח החנות וכן לעזור לקונים בהתמצאות בחנות ולשמש אף בתפקידי ביטחון. שלא כמו רשתות קמעונאיות רבות אחרות בארצות הברית ובעולם, וול-מארט אינה גובה "אגרת מיקום" מספקיה כתנאי למיקום מוצריהם על מדפי החנות. תחת זאת, החברה מתמקדת במכירות מוצרים פופולריים יותר.

סיסמה ולוגו

הלוגו הישן של וול-מארט
הלוגו הישן של וול-מארט

סיסמת חברת וול-מארט הנוכחית היא "חסוך כסף תחיה טוב יותר" (באנגלית :"Save Money Live Better") סיסמה זו החליפה את הסיסמה הישנה "תמיד מחירים נמוכים, תמיד" (באנגלית :"Always Low Prices, Always") שהייתה סיסמת החברה במשך 19 שנים.

ב-30 ביוני 2008 הציגה וול-מארט את הלוגו החדש של החברה שהחליף את הלוגו הישן, שהיה לוגו החברה במשך 18 שנים.

ניהול

חברת וול-מארט מנוהלת על ידי דירקטוריון בן שלושה-עשר חברים, אשר נבחר כל שנה על אספת בעלי המניות. ס. רוברט וולטון, בנו הבכור של מייסד החברה סם וולטון הוא יושב ראש הדירקטוריון וה. לי סקוט משמש כמנכ"ל ואף חבר דירקטוריון. בין חברי דירקטוריון וול-מארט בעבר הייתה גם הילרי קלינטון (1985-1992) .

בסיס לקוחות

וול-מארט היא חברה בינלאומית עם בסיס לקוחות מגוון. על פי דיווח אחד, 80% מתושבי ארצות הברית מבקרים בחנות וול-מארט לפחות פעם בשנה.[2] בכל שבוע מבקרים בחנויות החברה 100 מיליון לקוחות, יותר משליש מאוכלוסיית ארצות הברית.[3] מבדיקת מאפיינים דמוגרפיים של לקוחות וול-מארט קבועים בארצות הברית ניתן לראות הכנסותיהם הן מתחת לממוצע ההכנסה הארצי. על בסיס ניתוח נתוני לקוחות ההערכה היא כי לחמישית מלקוחות החברה בארצות הברית אין חשבון בנק, שיעור גבוה כפליים מן השיעור הארצי.

וול-מארט נוקטת צעדים כדי להרחיב את בסיס הלקוחות של החברה. בדיווח מיום 7 בספטמבר 2006, בוול סטריט ג'ורנל נמסר כי החברה משנה את אופי המוצרים שהיא מציעה בחנויותיה. עד היום הציעה החברה מוצרים בשיטת "מידה אחת שווה לכל" ומעתה תחל החברה להציע מוצרים המשקפים את הטעם של שישה מגזרים דמוגרפיים שונים: שחורים, המעמד הכלכלי הגבוה, רווקים/רווקות, היספנים, תושבי הפרברים ותושבי האזורים הכפריים.

וול-מארט בעין המחלוקת

חברת וול-מארט, המעסיק הפרטי הגדול בארצות הברית, אשר סניפיה פזורים על פני כל המדינה בארצות הברית ובמדינות אחרות, זוכה לא פעם לביקורת על היבטים שונים בפעילותה העסקית. בין מבקריה בולטים ארגונים קהילתיים, איגודי עובדים, ארגונים דתיים וארגונים להגנת הסביבה.

מיקום חנויות

וול-מארט מעוררת לעיתים ביקורת על החלטותיה באשר למיקום חנויותיה. לדעת המבקרים, וול-מארט מתעלמת בהחלטות אלה מהשפעות סביבתיות של החנות, בטיחות הציבור, עומסי תנועה ויחסי ציבור גרועים.

בשנת 2004 ספגה ביקורת החלטתה של וול-מארט לפתוח חנות וול-מארט סופרסנטר במקסיקו, כשני קילומטר מהאתר הארכאולוגי של פירמידת הירח של טאוטיחואקן. במהלך עבודות הבניה במגרש החניה נחשף מזבח עתיק. לדעת המבקרים, וול-מארט נהגה בחוסר רגישות כאשר בחרה למקם את חנותה סמוך לאתר הארכאולוגי, אחד ממבקריה הישווה את התנהגות החברה להתנהגותו של הקונקיסטאדור קורטז. יש לציין כי מיקום החנות אושר על ידי המכון הלאומי של מקסיקו לאנתרופולוגיה וכן על ידי ארגון האומות המאוחדות.

השפעה כלכלית

מבקריה של וול-מארט טוענים לעיתים קרובות כי החברה גורמת לסגירת עסקים קטנים, הנמצאים בבעלות מקומית, ליד חנויותיה. מחקרים על ההשפעה הכלכלית של פתיחת חנות וול-מארט על סביבתה העסקית מצביעים על השפעות חיוביות ושליליות גם יחד. במחקר אחד משנת 1997 נמצא כי פתיחת חנות וול-מארט באזור של יישובים קטנים, עלולה לגרום לסגירת כמחצית מן העסקים הקמעונאיים, בתוך עשר שנים מפתיחת החנות. מנגד יש הטוענים כי המחירים הזולים בחנויות וול-מארט הם חסרי השפעה, מבחינה סטטיסטית, על מגזר העסקים הקטנים בארצות הברית.

אף בתחום יצירת משרות חדשות קיימות דעות חלוקות באשר להשפעת חנויות וול-מארט על סביבתן. מחד, יש הטוענים כי סגירת עסקים קטנים כתוצאה מכניסת חנות ענק לפעולה, גורמת לגידול באבטלה. מנגד, במחקר שנעשה באוניברסיטת מיזורי נמצא כי, בטווח הקצר, פתיחת חנות וול-מארט חדשה, תורמת 100 משרות חדשות לקהילה. בתוך 5 שנים אובדות בקהילה 50 משרות אחרות כתוצאה מסגירת עסקים קטנים, אולם עדיין נוספו 50 משרות לאותה קהילה. עוד נטען כי מחירי המזון הזולים בוול-מארט מגבירים באופן משמעותי את כוח הקניה של השכבות החלשות בציבור.

אף באשר לרמת השכר במשרות המוצעות על ידי וול-מארט נשמעה ביקורת רמה. נטען כי וול-מארט משלמת משכורות נמוכות יחסית, דבר הגורם ליותר משפחות להיות תלויות בגורמי הרווחה.

מונופסון

נטען כנגד וול-מארט כי היא משתמשת בכוחה כמונופסון כדי לאלץ את ספקיה לבצע פעילויות בלתי כלכליות מצדם. כך למשל נטען כי דרישתה המתמדת של וול-מארט מספקיה להוזיל את מחיריהם, גרמה לחברת המזון "קראפט" לסגור 36 ממפעליה, לפטר 13,500 עובדים ולהפסיק ייצור רבע ממגוון מוצריה. נטען כי לולא מדיניותה זו של וול-מארט, קראפט הייתה יכולה להימנע מנקיטת צעדים אלו על ידי העברת חלק מעלויותיה אל צרכניה ובסופו של דבר, אל ציבור הלקוחות.

תמחור "טורף"

יש שהאשימו את וול-מארט בכך שהיא קובעת מחירי הפסד על חלק ממוצריה בכוונה לחסל מתחרים בשוק. כך בתביעה שהגישה נגד וול-מארט חברת "אמריקן דרגס". ערכאה נמוכה בארקנסו פסקה כי אכן התנהגותה של החברה בקביעת מחירי מוצרים מסוימים הייתה פסולה, אולם בית המשפט העליון של ארקנסו הפך פסיקה זו וקבע כי זכותה של חברה מסחרית לקבוע "מחירי הפסד" לחלק מן המוצרים שהיא מוכרת ואין בכך כדי לבסס שיטות מסחר בלתי הוגן.[4]

יחסי עבודה

וול-מארט ספגה ביקורת על מדיניותה כנגד התאגדות עובדים בחברה. בחנויותיה בצפון אמריקה החברה הצליחה במידה רבה למנוע התאגדות של עובדיה, לעיתים בשיטות תוקפניות. לדוגמה, כאשר קצבים באחת מחנויות החברה בג'קסונוויל, טקסס, ביקשו להתאגד, סגרה החברה את מחלקת הבשר הטרי בחנות והחלה לשווק בשר באריזות, בכל חנויותיה. בחנויות החברה בגרמניה הצליחו עובדי החברה להתאגד בכל החנויות, אולם יש לציין כי לאחרונה החליטה וול-מארט למכור את חנויותיה במדינה זו.

איגודי עובדים בארצות הברית הביעו דאגה לנוכח רמות השכר הנמוכות המשולמות לעובדי וול-מארט וכן לתנאים הנחותים של ביטוח בריאות לעובדים. אפילו הוגשו נגד החברה מספר תביעות של עובדים הטוענים כי הוכרחו לעבוד מעבר לשעות שתועדו בשעון הנוכחות, ללא הפסקות וללא תשלום על העבודה הנוספת[5]. בפברואר 2015 החליטה וול-מארט על העלאת שכר המינימום לעובדים העוברים הכשרה בסיסית ל-10$ ולמנהלי מחלקות ל-15$, זאת במקביל ליצירת מסלולי התקדמות ברורים יותר לעובדים ולהגמשת שעות העבודה. פעילי זכויות עובדים בירכו על השינוי, אך הדגישו כי הוא אינו מספיק וכי הוא אינו מיושם במלואו[6].

יבוא וגלובליזציה

וול-מארט היא הלקוח הגדול ביותר של רוב ספקיה, דבר המעניק לה כוח מיקוח אדיר. החברה דורשת מספקיה להוריד מחירים משנה לשנה, אחרת עלול הספק למצוא כי החברה תמצא ספק אחר, זול יותר, לאותו מוצר. לטענת מבקרי החברה, התנהגות זו של וול-מארט מאלצת ספקים רבים להעביר את מפעלי הייצור שלהם מארצות הברית למדינות בעולם שבהן כוח העבודה זול יותר, דוגמת סין ומדינות העולם השלישי.

בשנת 2005 60% מן המוצרים על מדפי חנויות וול-מארט יוצרו מחוץ לארצות הברית, זאת לעומת 6% בלבד בשנת 1995.

קישורים חיצוניים

כתבות

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0