וולופית
וולופית או וולוף (בצרפתית: Wolof) היא שפת בני וולוף, המדוברת בסנגל, גמביה ומוריטניה. בדומה לשכנותיה, השפות סרר ופולה היא שייכת לענף הסנגמבי או האטלנטי של משפחת השפות הניז'ריות-קונגולזיות. להבדיל משאר השפות במשפחת ניג'ר-קונגו הוולופית איננה שפה טונאלית. הוולופית היא השפה הנפוצה ביותר בסנגל, והיא שפת אם לבני וולוף המהווים 40% מתושבי סנגל. גם רוב הסנגלים ממוצא אחר שולטים בה כשפה שנייה. לוולופית ניבים האופייניים לאזורים גאוגרפיים שונים, לכפרים ולערים. הניב העיקרי של בירת סנגל, העיר דקר הוא ניב מעורב הכולל מלים מהוולופית, צרפתית וערבית. הוולופית הגמבית נחשבת לפעמים ליותר מניב - לשפה נפרדת. שם השפה והתרבות של בני וולוף נכתב בעבר גם ouolof, jolof, jollof, olof, volof/. ידועה האימפריה הוולופית - ששמה בלועזית ידוע כ -Jolof Empire ומאכל מאורז מערב אפריקאי הידוע בשם jollof rice. קיימת סברה שבתיווך הספרדית והפורטוגזית השפה האנגלית שאלה מספר מלים מוולופית, כמו "banana" (בננה) nyam - בקריאולית אנגלית קריבית במובן "לאכול".
תפוצה
סנגל
בסנגל השפה הרשמית היא הצרפתית. לוולופית מעמד של שפה לאומית בסנגל, גמביה ומוריטניה. היא מובנת על ידי 90% מתושבי סנגל (כ-10 מיליון), בעוד שהוולופים מהווים 40% מאוכלוסיית המדינה (כמעט 5 מיליון). איפוא היא ממלאת תפקיד של לינגואה פרנקה בין-אתנית. באזור בין דקר לסן-לואי וגם מערבית ודרום-מערבית מקאולק, הוולופית מדוברת על ידי מרבית התושבים. בני האתניות השונות הנפגשים בערים מתקשרים ביניהם בוולופית. השפה נשמעת כמעט בכל מרכזי המחוזות של סנגל.
גמביה
בגמביה הוולופית מדוברת כשפת אם על ידי 20–25 % מהתושבים. אולם יש לה השפעה הרבה מעבר לכך מכיוון שבעיר הבירה, בנג'ול, 75% מהתושבים מדברים אותה כשפה הראשונה. בסרקונדה, העיר הגדולה ביותר בגמביה, בני וולוף הם מיעוט קטן, אבל כ־70% מהאוכלוסייה מדברת או מבינה וולופית. הניבים השונים של הוולופית תואמים חלקית את מיקומן הגאוגרפי של ממלכות העבר והם מובנים הדדית בין דובריהם, פרטי לשפת לבו. לבו היא מדוברת על ידי מיעוט מקרב תושבי גמביה (13%?) ומוריטניה (22%?), בעיקר בנואקשוט ובאזור הנהר סנגל.
מוריטניה
במוריטניה כ-7% מהאוכלוסייה (בסביבות 185,000 תושבים) דוברים וולופית. רובם חיים בנואקשוט וקרוב לנהר סנגל ולאורכו.
תפוצות
דוברי וולופית השתקעו גם בארצות אפריקאיות אחרות כמו גינאה ומאלי. השפה משמשת כלי תקשורת גם בין מהגרים מסנגל, מוריטניה וגמביה שהתיישבו באירופה ובארצות הברית. [1]
היסטוריה של חקר השפה הוולופית
מתיישבים אירופאים היו הראשונים שכתבו ספרי דקדוק ומילונים לשפה הוולופית בתחילת המאה ה-19 המורה הצרפתי ז'אן דאר (Dard) פרסם ב-1825 את המילון הראשון צרפתי-וולופי ובשנה הבאה ספר דקדוק של השפה [2] מטרתו הייתה בעיקר פדגוגית ונועד להקל על הכתיבה בשפה. לעומת זאת ספר הדקדוק של המושל ז'אק-פרנסואה רוז'ה משנת 1859 ביקש להעמיק בידיעת השפה. תרומות אלה היוו ציון דרך בחקר השיטתי של הדקדוק הוולופי. [3] עם זאת היו ניסיונות קודמים לקומילציות מילונאיות כמו זה של המיסיונר הסקוטי ג'ון היל, שהתגורר בגורה ב-1807 וחיבר ארבעה מילונים, אך בלי לתת הסבר לתחביר. [4]
שש שנים אחרי שהתשייב בצרפת ב-1858, הכומר הקתולי הסנגלי-צרפתי האב דוד בואלא, שכתב כמה ספרים מאויירים על תרבויות סנגל, פרסם "דקדוק של השפה הוולופית" שזכה בפרס וולנה של המכון של צרפת. [5] איש הצבא והפוליטיקאי הצרפתי לואי פדרב שהגיע לסנגל ב-1852 פרסם ב-1864 מילון צרפתי של כ-1500 מלים עם תרגום לוולופית, לסונינקה ולפאולית. הוא ציין את "חוסר טוהר" של הוולופית שדוברה בסן לואי, ששאלה מלים רבות מצרפתית.[6] ב-1943 הפוליטיקאי הסנגלי ארמאן-פייר אנגראן פרסם ספר לימוד צרפתי-וולופי שאף על פי שלא הייתה עבודה בלשנית מדעית, היווה מבוא שימושי בשפה הוולופית.[4]
הכתב
לזמן ממושך נכתבה הוולופית באלף בית ערבי מותאם בשם "וולופאל".[7]/. אלף בית זה נשאר לפעמים בשימוש בטקסטים דתיים, אבל בימינו משתמשת השפה הוולופית באלף בית לטיני עם התאמות לצלילים המיוחדים.
| אותיות האלף בית הוולופי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| A | B | C | D | E | Ë | F | G | I | J | K | L | M | N | Ñ | Ŋ | O | P | Q | R | S | T | U | W | X | Y | |||||||
| a | b | c | d | e | ë | f | g | i | j | k | l | m | n | ñ | ŋ | o | p | q | r | s | t | u | w | x | y | |||||||
עיצורים
| דו-שפתי | שפתי-שיני | שפתי-וילוני | מכתשי | חיכי | וילוני | ענבלי | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סותם | p (p) b (b) | t (t) d (d) | c (c) ɟ (j) | k (k) g (g) | q (q) | ||
| אפי | m (m) | n (n) | ɲ (ñ) | ŋ (ŋ) | |||
| טרום-אפי | m̩b (mb) | n̩t (nt) n̩d (nd) | ɲc (nc) ɲɟ (nj) | ŋ̍k (nk) ŋ̍g (ng) | ɴq (nq) | ||
| רוטט | r (r) | ||||||
| חוכך | f (f) | s (s) | x~χ (x) | ||||
| מקורב | w (w) | j (y) | |||||
| צידי | l (l) |
בכתיב הוולופי, שני עיצורים זהים עוקבים מסמנים הכפלת עיצור. כל עיצור סותם, אפי או צידי יכול להיות מוכפל. בנוסף העיצור q הוא מוכפל תמיד אף על פי שהוא מופיע כעיצור יחיד.
תנועות
| קדמית | מרכזית | אחורית | |
|---|---|---|---|
| סגורה | i (i) | u (u) | |
| חצי-סגורה | e (é) | o (ó) | |
| אמצעית | ə (ë) | ||
| חצי-פתוחה | ɛ (e) | ɔ (o) | |
| פתוחה | a (a) |
בכתיב הוולופי שתי תנועות זהות עוקבות מסמנות תנועה ארוכה. לפני טרום-אנפוף או הכפלת עיצור à נקרא a) aa ארוכה)
טונים
להבדיל מרוב השפות האפריקאיות התת-סהריות, לוולופית אין טונים. שפות אפריקאיות אחרות ללא טונים הן האמהרית, סואהילי ופולה .
דוגמאות
| Mot | תרגום | היגוי סטנדרט (en API) |
|---|---|---|
| חול | suuf | su:f |
| שמיים | asamaan | asama:n |
| מים | ndox | n͜dɔx |
| אש | safara | safara |
| גבר | gόor | go:r |
| אישה | jigéen | ɟige:n |
| לאכול | lekk | lɛkk |
| לחם | mburu | m͜buru |
| רודף שמלות | say-say | sajsaj |
| לשתות | naan | na:n |
| גדול | mag | mak |
| קטן | tuuti | tu:ti |
| בית שימוש | wanag | wanak |
| לילה | guddi | guddi |
| יום | bés (מספר) או bëccëg (משך זמן) | bes / bəccək |
| עברית | וולופית | תרגום מילולי | Prononciation standard (en API) |
|---|---|---|---|
| מה שלומך ? | Na nga def ? | מה אתה עושה ? | nan͜gadɛf |
| אני בסדר. | Maa ngi fi (rekk). | אני שם (רק). | ma:n͜gifirɛkk |
| אתה בסדר ? | Yaa ngi ci jàmm ? | אתה בשלום ? | ja:n͜giciɟa:mm |
| טוב מאוד, תודה לאל. | Jàmm rekk, Alxamdulilaay. | רק בשלום, תודה לאל!. | ɟa:mmrɛkkalxamdulila:j |
| מה שלום המשפחה ? | Naka sa waa kër ? | איך הבית שלך? | |
| הוא בסדר. | Mu ngi ci jàmm. | הוא בשלום. | mun͜giciɟa:mm |
| יש לחם ? | Ndax mburu am na ? | לחם יש ? | n͜daxm͜buruamna |
| יש. | Am na. | ישנו. | amna |
| אין. | Amul. | איננו. | amul |
| כמה ? | Ñaata la ? | ɲa:ta la | |
| זה יקר. | Dafa seer/jafe. | שה יקר/קשה. | dafasɛ:r / dafaɟafɛ |
| תפלחית את המחיר. | Wàññi ko. | תפחית אותו. | wa:ɲɲikɔ |
| תודה . | Jërëjëf. | ɟərəɟəf | |
| אין בעד מה. | Ñoo ko bokk. | נתחלק. | ɲɔ:kɔbɔkk |
| כן | Waaw | wa:w | |
| לא | Déedéet | de:de:t | |
| אני רעב. | Dama xiif. | damaxi:f | |
| אני צמא. | Dama mar. | damamar | |
| אני עייף (עייפה). | Dama sonn. | damasɔnn | |
| ישנת טוב ? | Jàmm nga fanaan ? | ביליתם את הלילה בשלום ? | ɟa:mmn͜gafana:n |
| טוב מאוד, תודה. | Jàmm rekk, alxamdulilaay. | רק שלום, תודה לאל! | ɟa:mmrɛkkalxamdulila:j |
| שלום. מה שלומך ? (בבוקר) | Naka suba ci ? | איך הולך הבור ? | nakasubasi |
| טוב. (lבבוקר) | Suba saa ngi nii (rekk). | בוקר הוא שם (רק). | subasa:n͜gini: |
| להתראות בקרוב. | Ba ci kanam. | bacikanam | |
| בפעם הבאה. | Ba beneen (yoon). | babɛnɛ:n | |
| לך לשלום. | Jàmm ag jàmm. | שלום ושלום. | ɟa:mmakɟa:mm |
| אכלתי מספיק, תודה. | Suur naa, jërëjëf. | su:rna:ɟərəɟəf | |
| ידידי | Sama xarit | samaxarit | |
| הייתי רוצה לאכול אורז עם דג | Dama bëgg lekk ceebu jën. | damabəgglɛkkcɛ:buɟen | |
| הייתי רוצה לשתות מים. | Dama bëgg naan ndox. | damabəggna:n͜dɔx | |
| מחר | Suba | suba | |
| להתראות מחר. | Ba suba. | basuba | |
| אם ירצה האל. | Bu soobee Yàlla. | בעזרת השם. | busɔ:bɛja:lla |
| אני אוהב אותך. | Nob naa la. ou Dama la nob. ou Dama la bëgg. | nɔpnala ou damalanɔp ou damalabəgg | |
| הנח לי. | Bàyyi ma. | ba:jjima | |
| סליחה, תסלח לי. | Baal ma. | ba:lma | |
| מה זה ? | Lii lan la ? | lilanla | |
| מה אתה עושה ? | Looy def ? |
השאלות לשוניות
חדירת האסלאם לסנגל מסבירה את השפעת השפה הערבית על הוולופית, ששאלה ממנה במיוחד את אוצר המלים הדתי. [8] הצרפתית מילאה תפקיד מרכזי עם הקולוניזציה והחינוך בשפה זו. מונחים מסוימים בולטים לעין, כמו oto (מכונית) או almet ) (גפרור), אבל יש גם מקרים מפתיעים יותר, כמו « fok nga » עבור " il faut que tu » (אתר צריך ל...). [9] יש גם כמה מלים שאולות משפות ברבריות. למשל tabaski הנשאל מ"טפסקה" הברברי עבור החג המוסלמי של הכבש.
לקריאה נוספת
- Patricia Mirrlees, « John Hill and the Early Attempt to Study a West African langage », dans Sowing the Word: The Cultural Impact of the British and Foreign Bible Society, 1804–2004, Sheffield Phoenix, 2004. xii + 381 pp., p. 115,
קישורים חיצוניים
- וולופית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Yolande Govindama (dir) Temps et rites de passage, Karthala, 2011 Ismahan Diop chapitre citation de J. Blondé (dir.), Résultats d'un sondage sociologique en milieu analphabète, CLAD, Dakar, 1975
- ^ Robert Cornevin, « L'œuvre de Bourguignons (Les Javouhey et Jean Dard) au Sénégal et à la Réunion », Revue française d'histoire d'outre-mer, tome 54, n°194-197, 1967, pp. 227-246, p. 237 תרומת בני בורגונדיה בסנגל ובראוניון
- ^ ברשת -שני ספרי הדקדוק Histoire Épistémologie Langage, tome 23, fascicule 2, 2001,. pp. 101-116, p.103-104
- ^ 4.0 4.1 P.Mirrlees 2004 עמ' 115
- ^ [ https://www.persee.fr/doc/cea_0008-0055_1995_num_35_140_1881 Bernard Mouralis - Les "Esquisses sénégalaises" de l'abbé Boilat, ou le nationalisme sans la négritude"] Cahiers d'études africaines, vol. 35, n°140, 1995, pp. 819-837, p. 821 ברשת
- ^ Fiona Mc Laughlin, « Tracing Language Movement in Africa », dans Ericka A. Albaugh et Kathryn M. de Luna (dir.), Tracing Language Movement in Africa, Oxford University Press, 2017, pp. 213-232, p. 221]
- ^ Mamadou Cissé Ecrits et écritures en Afrique de l'Ouest, site Sud 2006
- ^ Geneviève N'Diaye-Correard (dir.), Les mots du patrimoine : le Sénégal, Editions des archives contemporaines, 2006, עמ' 13
- ^ Ahmed Khalifa Niasse, La place centrale du français dans les héritages linguistiques du wolof, L'Harmattan, עמ'.72-73
