ואליד חוסיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ואליד חוסיין
Waleed al-Husseini.png
לידה קלקיליה
מדינה הרשות הפלסטינית

ואליד אל-חוסייני (או לחלופין ואליד חוסיין. בערבית: وليد الحسيني) הוא בלוגר פלסטיני שנודע בשל מעצרו על ידי הרשות הפלסטינית על כך שדיבר בגנות האסלאם ברשת החברתית פייסבוק ובבלוג שלו.

הניו יורק טיימס כתב על הפרשה: "המקרה משך תשומת לב לנושאים בעייתיים כמו חופש הביטוי ברשות הפלסטינית, לאיזו דת ההעלבה נחשבת בלתי חוקית, וההתנגשות התרבותית בין חברה שמרנית ורשת האינטרנט."[1]

ביוגרפיה

חוסיין, שנולד בשנת 1989 בקלקיליה. כסטודנט באוניברסיטה הוא למד מדעי המחשב אך נותר מובטל ולכן עבד כמה שעות ביום במספרה של אביו. מכרים תיארו אותו כבחור "רגיל" שדואג להתפלל במסגד בכל יום שישי.[1]

חוסיין, על פי דיווחים, נהג לבלות שעות רבות מול האינטרנט. כאשר אמו מצאה במחשבו מאמרים על אתאיזם, היא ניתקה את חיבור האינטרנט שלו, מקווה שבכך תוכל למנוע ממנו להשיג מידע בנושא. במקום זאת, החל חוסיין לבקר באופן קבוע באינטרנט קפה מקומי, שם בילה עד שבע שעות ביום.

פעילויות בבלוג ובפייסבוק

חוסיין החל לכתוב לכאורה פוסטים על אתאיזם בבלוג ובפייסבוק (תחת שם בדוי, ואליד חוסיין). על פי הניו יורק טיימס: "חוסיין הכעיס את העולם הווירטואלי המוסלמי על ידי קידום אתאיזם, כתיבת פרודיות על פסוקים מהקוראן, הגחכת אורח החיים של הנביא מוחמד ושימוש בשם הסרקסטי 'א-לוהים אדיר'". חוסיין תיאר את יחס האיסלאם לא-ל כ"פרימיטיבי, בדואי ואנתרופומורפי ואת הנביא מוחמד כ-"סוטה" שעקף את החוקים שחוקק על מנת "לרצות את התשוקה הראוותנית שלו", בטענה כי מוחמד לא היה שונה מ"בריונים אחרים ששחטו, שדדו והתעללו בנשים".

במאמר שכותרתו "למה עזבתי את האסלאם" בבלוג שלו נור-אל אקוול (אור ההיגיון), חוסיין כתב שהמוסלמים מאמינים ש-"כל מי שעוזב את האסלאם הוא סוכן או מרגל של מדינה מערבית, דהיינו המדינה היהודית... הם ממש לא מקבלים שאנשים חופשיים לחשוב ולהאמין בכל מה שמתאים להם". חוסיין הדגיש שהוא לא חושב שהנצרות או היהדות טובות יותר מן האסלאם, וכי לדעתו, כל הדתות הן "חבורה של אגדות וערימה של שטויות שמתחרות אחת בשנייה במונחים של טיפשות". חוסיין דחה את הטענות כי האסלאם היא דת של סובלנות, שוויון וצדק חברתי. הוא גם מתח ביקורת על מעמדן של הנשים באסלאם, על כך שהאסלאם מדכא יצירתיות אנושית, ודחה את הטענות שהקוראן הכיל ניסים מדעיים.[1][2]

קבוצות הפייסבוק שיצר לכאורה עוררו מאות תגובות זועמות, איומים על חייו ויצירה של יותר מתריסר קבוצות פייסבוק נגדו. בשיאו, הבלוג בשפה הערבית של חוסיין זכה ליותר מ-70,000 מבקרים. הוא גם פרסם תרגום של מאמריו בשפה האנגלית בבלוג "אתאיסט גאה" (Proud Atheist).[1][3]

מעצר וכליאה

חוסיין בילה במשך כמה חודשים את רוב ימיו באינטרנט הקפה של קלקיליה. הבעלים של בית הקפה, אחמד אבו אסאב, מצא את פעילותו חשודה: "לפעמים הוא היה כאן עד אחרי חצות במשך שמונה שעות ביום, תמיד יושב בפינה. הוא היה מאוד חשאי ומעולם לא רצה שמישהו יראה את המסך שלו".[4] אבו אסאב, שהשתמש בתוכנה על מנת לבדוק מה הלקוח שלו עושה, גילה את "חילול הקודש" של חוסיין כנגד האסלאם בפייסבוק. אבו אסאב אמר שהוא ושלושה חברים ידעו על מעשיו של חוסיין וכנראה "מישהו" דיווח על כך לרשויות.[1]

לאחר שהמודיעין של הרשות הפלסטינית עקב אחר חוסיין במשך מספר שבועות, הוא נעצר ב-31 באוקטובר 2010, בשעה שישב באינטרנט הקפה. בנובמבר 2010 הגישה סוכנות הידיעות מען דיווחה על מעצרו של "בלוגר שנוי במחלוקת שפרסם פרסומים המעליבים את האסלאם בפייסבוק".[5]

הרשות לא נתנה כל הסבר לשאלה מדוע חוסיין נעצר. על פי מומחה זכויות אדם פלסטיני, חוסיין נעצר על פי החוק הירדני נגד השמצת האסלאם משנת 1960, שעדיין תקף בגדה המערבית[1]. תייסיר תמימי, השופט הראשי האסלאמי לשעבר של הרשות, אמר כי חוסיין הוא האדם הראשון שנעצר בגדה המערבית בגלל השקפותיו הדתיות.

בדצמבר 2010 מקור ביטחוני פלסטיני מסר כי כליאתו של חוסיין תימשך על מנת להגן עליו: "אי אפשר לשחרר אותו מכיוון שאנחנו מפחדים שייהרג על ידי משפחתו". ארגון Human Rights Watch קרא לרשות הפלסטינית לשחרר אותו, בטענה שהחזקתו יותר מ-72 שעות ללא הגשת כתב אישום היא הפרה של החוק הפלסטיני.

לאחר עשרה חודשי מאסר, שוחרר חוסיין בערבות, אך נעצר מדי פעם על ידי כוחות הביטחון של הרשות והוחזק למשך מספר ימים. באחת מאותן הפעמים, הוא עבר עינויים. גורמי הביטחון של הרשות הפלסטינית ניפצו שני מחשבים שלו ודרשו ממנו להפסיק את פרסום דעותיו באינטרנט.[6]

תגובות לפרשה

משפחה

משפחתו של חוסיין מתביישת במעשיו. אביו, חאלד, אמר שבנו היה בטיפול ו"כושף" על ידי אישה תוניסאית שפגש דרך הפייסבוק.[1] לדברי בני הדודים של חוסיין, אמו רוצה שישאר בכלא לכל חייו, גם על מנת לשקם את כבוד המשפחה וגם על מנת להגן על חייו של בנה.

קלקיליה והטריטוריות הפלסטיניות

בקלקיליה השמרנית, נראה שיש ביקורת מוסכמת על מעשיו, כמו גם קריאות למותו.[4] תושב בן 35 אמר ש"צריך לשרוף אותו למוות בציבור" על מנת "להוות דוגמה לאחרים כמותו". ארגוני זכויות אדם פלסטינים שמרו על שתיקה בעיקר בזמן מעצרו, עורך דין ששייך לארגון זכויות האדם אל-חאק שמושבו ברמאללה, אמר: "אני מכבד את זכותו של מר חוסיין לחופש אמונותיו, אך גם הוא צריך לכבד את החוק, יש גבול לחופש הביטוי."[1] הוא אמר עוד שחוסיין צפוי לקבל עונש מאסר של בין שלושה חודשים לשלוש שנים.[4]

הקהילה הבינלאומית

חוסיין זכה לתמיכה רחבה בעולם ויוסדו למענו קבוצות פייסבוק ועצומות לשחרורו.[1] הקואליציה החילונית הירדנית ארגנה בקשות ושיחות לשחרורו עם הרשות.[7] ארגון Human Rights Watch קרא לשחרורו. ג'ו סטורק, סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, הצהיר: "מערכת המשפט הפלסטינית צריכה להוכיח את שלמותה על ידי הגנה על הזכות לחופש הביטוי, לשחרר את חוסיין ולהבטיח את ביטחונו."[8] משרד החוץ הצרפתי הביע דאגה ממעצרו, וקבע, "צרפת מודאגת מהסיכונים של פגיעה בחירויות יסוד ופגיעה בחופש הביטוי, כולל 'הפשע של חילול השם'."

ב-Wall Street Journal, בעל טור בשם ברט סטיבנס כתב כי "אם הפלסטינים לא יכולים לסבול את חופשיות דעתו של אחד מאזרחיהם, הם לא יכולים להיות חופשיים. ואם ארצות הברית לא יכולה לדבר בשמו בטווח הארוך, אז לא, אנחנו יכולים."[9] בכל הקשור למקרה, הלוס אנג'לס טיימס מביע ספק באשר לפרשה: "האם המדינה (הפלסטינית) שתקום תהיה מדינה אסלאמית ופונדמנטליסטית או מדינה נאורה, פתוחה ודמוקרטית?"[10]

דיא חדיד מסוכנות הידיעות AP ציין כי: "הרשות הפלסטינית היא בין הממשלות הדתיות ביותר באזור, אמנם היא נשלטת בידי אליטות חילוניות ולעיתים קרובות יש סכסוך בינה ובין מוסלמים קיצוניים ופעילי חמאס". חדיד טוען כי הכעס כלפי וליד "משקף את התחושה בעולם המוסלמי שהאמונה שלהם נמצאת תחת התקפה גוברת מהמערב". על פי סוכנות הידיעות הפלסטינית מען, בעוד אמונות פוליטיות חילוניות הן "לא נדירות" בחברה הפלסטינית, ביטוין של דעות עוינות בציבור כלפי הדתות הדומיננטיות נתפסת על ידי רבים כהסתה ולא כחופש הביטוי.[5]

התנצלות

בתחילת דצמבר 2010, חוסיין פרסם מכתב בבלוג שלו ובו הוא התנצל על הפגיעה במוסלמים ועל מה שכינה "הטיפשות" שלו. חברו, שדיבר בעילום שם עקב רגישות הנושא, אמר כי חוסיין פרסם את המכתב בתקווה שישחררו אותו מהכלא.

יצירת ה-CEMF (המועצה למוסלמים לשעבר בצרפת)

ב-6 ביולי 2013, ואליד אל חוסייני ושלושה מוסלמים לשעבר נוספים הקימו את "המועצה למוסלמים לשעבר בצרפת" (לאחר שקיבל בצרפת מקלט מדיני).[11] המועצה מציגה את עצמה כ"ארגון המורכב מאתאיסטים, הוגי דעות, הומניסטים ומוסלמים לשעבר שנוקטים עמדה על מנת לקדם את ההיגיון, החילוניות וזכויות אוניברסליות". חוסיין מתנגד "לכל אפליה והתעללות" ודורש "חופש לבקר דתות" ו"איסור של כל מנהג, כלל, טקס או פעילות דתית שאינם מתיישבים עם הגדרת זכויות האדם המודרנית". הארגון תומך בכל "איסור על כל פרקטיקה דתית ותרבותית שמעכבת או מתנגדת לאוטונומיה של נשים, ולרצונם לשוויון". בנוסף, המועצה מגנה "כל הפרעה על ידי כל סמכות, משפחה, הורים או הרשויות הרשמיות בחיי הפרט של נשים וגברים, ובעיקר במערכות הרגשיות והמיניות שלהם".[12]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואליד חוסיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0