התפרצות הואי של הר פוג'י
 | |
| הר פוג'י מדרום. מסומנים לועות הואי מספר אחד, שניים ושלושה ומכתש הוֹאי, מספר 4. | |
| סוג | התפרצות הר געש |
|---|---|
| תאריך התחלה | 16 בדצמבר 1707 |
| תאריך סיום | 1 בינואר 1708 |
| משך האסון | 16 בדצמבר 1707 – 1 בינואר 1708 (17 ימים) |
| נפח ההתפרצות | 0.8 קמ"ק |
| נזק | אפר געשי עד 100 ק"מ מההר, הצפות |
| קואורדינטות | 35°21′28.8″N 138°43′51.6″E / 35.358000°N 138.731000°E |
 | |
התפרצות הוֹאי של הר פוג'י (ביפנית 宝永大噴火 – הוֹאי דאי פונקה) אירעה ב-1707.
במהלך ההיסטוריה התפרץ הר פוג'י בצורה משמעותית כמה פעמים. בשנת 684 בתקופת אסוקה (710-538) פלט ההר לבה שחצתה אגם למרגלותיו לשניים (התפרצות ג'וגאן). משנת 781 יש רישומים על 17 התפרצויות של הר הגעש, 12 מתוכן בתקופת הייאן (794- 1185). התפרצות הואי התרחשה בתקופת אדו (1868-1603). ההתפרצות קרויה על שמה של תקופת הואי (宝永 – "נצח משגשג"), תקופה בת 8 שנים (1704 עד 1711), חלק מתקופת אדו, כיוון שהתחוללה בשנה הרביעית לתקופה זו.
בהתפרצות הואי לא הייתה זרימת לבה, אבל ההר פלט כמויות גדולות של אפר געשי שהתפזר על פני שטחים נרחבים סביב הר הגעש, והגיע אפילו עד לאדו (כיום טוקיו), כמעט 100 קילומטרים מהר פוג'י. נפח האפר שנפלט מההר נאמד בכ-800 מיליון מטרים מעוקבים.
ההתפרצות אירעה בצדו הדרום־מערבי של הר פוג'י ויצרה שלושה לועות געשיים חדשים המכונים לועות הואי מספר אחד, שניים ושלושה. הר פוג'י לא התפרץ מאז.
אסונות משניים
בשנה שלאחר התפרצות הואי עלה הנהר סאקוואה על גדותיו עקב הצטברות אפר געשי על קרקעיתו, והציף שטחים. לאסון תרמו חלקית פעולותיהם של איכרי הסביבה: האפר הגעשי שנפלט בהתפרצות התפשט על פני שטחים נרחבים וכיסה שדות מעובדים מזרחית להר פוג'י. על מנת להציל את השדות פינו האיכרים את האפר לאתרי פסולת והאפר רוכז שם בגבעות חול. הגשמים שטפו את גבעות האפר הגעשי לתוך ערוצי הנחלים והם הפכו רדודים יותר. לתוך הנהר סאקוואה נשפכו כמויות רבות של אפר געשי והן יצרו סכרים טבעיים לאורך הנהר. ב-7 וב-8 באוגוסט 1708, שנה אחרי ההתפרצות, גרם גשם סוחף למפולות של אפר געשי ובוץ שפרצו את הסכרים והציפו את מישור אשיגארה.
