התערוכה העולמית של וינה (1873)
התערוכה העולמית של וינה (בגרמנית: Weltausstellung 1873 Wien) נערכה בין ה-2 במאי ל-1 בנובמבר 1873 בפראטר, הפארק הציבורי הגדול בעיר וינה. סיסמת התערוכה הייתה קידום החינוך. במרכז התערוכה, שמנתה 194 ביתנים, ניצב מבנה עגול שנקרא הרוטונדה, מבנה זה עלה באש בשנת 1937. טקס הפתיחה התקיים במעמד פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.
ביתני התערוכה
הרוטונדה
הרוטונדה הייתה בנויה משלד פלדה בגובה 84 מטרים ובקוטר 108 מטרים. היא תוכננה על ידי האדריכל האוסטרי קארל פון האוזנר ונבנתה על ידי חברה גרמנית.
ביתנים נוספים
באזור התצוגה האדריכלי הוצגו מבנים כפריים מרחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית, מטרנסילבניה, קרואטיה, אלזס וגליציה ומבנים עירוניים מגרמניה, הולנד ונורווגיה. כמו כן הוצג צריף אפריקאי.
ביתנים נוספים הראויים לציון הם ביתן התעשייה, היכל המכונות, ביתן העיתון נויה פרייה פרסה, ביתני הכרייה והרכבת וביתני האמנות.
בין 35 ביתני האומות שהשתתפו בתערוכה בלטו ביתני האומות המתעוררות, כגון האימפריה היפנית העולה של תקופת מייג'י, ביתנה של מצרים שמוקם בדגם בגודל טבעי של ארמונו של המשנה למלך מצרים, איסמעיל פאשא, ביתן האימפריה הברזילאית, ביתן סיאם, ביתן ממלכת פרס וכן ביתני האימפריה הרוסית, והאימפריה ההולנדית שהציגו מוצגים מאזורי סיביר והמזרח הרחוק וביתן האימפריה הקולוניאלית הצרפתית.
בביתני המכונות והתעשייה בלטה שליטתה של פרוסיה ובראשה תאגיד הפלדה קרופ.
בביתן האימפריה העות'מאנית הוצג דגם אבץ של ירושלים, כפי שנראתה באותה עת ביחס 1:500, מעשה ידי הצליין ההונגרי סטפן אילש (דגם ירושלים של סטפן אילש). הדגם נדד לאחר התצוגה בתערוכה לתצוגה בבירות אירופה ובשנת 1878 נרכש על ידי העיר ז'נבה והוצג בה במשך כ-40 שנה בסאל דה לה רפורמסיון. לאחר מכן נשכח והתגלה רק ב-1984, אז שוחזר והוא מוצג כיום במגדל דוד[1].
ביקורים מלכותיים ומגעים דיפלומטיים
בתערוכה ביקרו מספר רב של מלכים וקיסרים בהם וילהלם הראשון, קיסר גרמניה, מלווה בקנצלר שלו, אוטו פון ביסמרק; אלכסנדר השני, קיסר רוסיה; לאופולד השני, מלך הבלגים; ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה; נאסר א-דין שאה קאג'אר, השאה הפרסי; הנסיך מוויילס, אלברט אדוארד ואחרים.
בשל נוכחות זו הייתה התערוכה גם כר למפגשים דיפלומטיים חשובים ובראשם חתימת ברית שלושת הקיסרים בין קיסרי גרמניה, אוסטרו-הונגריה ורוסיה (ששימשה כדי לבלום את המדיניות הליברלית של צרפת ובריטניה.)
הכנות ולוגיסטיקה
אחד החידושים בתחום הלוגיסטיקה של הקמת התערוכה היה הכנת מערכת לאספקת מים זורמים ומגדלי מים שסיפקו זרם מים בלחץ לכל הצרכים.
עבור התערוכה הורחבה תחנת הרכבת הצפונית, הוקמו מלון "מטרופול" בעיר וגשר מריה תרזה על הדנובה, נחנך קו "אוטובוס קיטור", קו סדיר של ספינות על הדנובה והוסדרו גדות הנהר ליד הפראטר, כדי למנוע הצפות.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: התערוכה העולמית של וינה (1873) |
- תמונות מהתערוכה
- התערוכה העולמית של וינה באתר עיריית וינה (בגרמנית)
- מדריך וירטואלי לתערוכת וינה (באנגלית)
- אתר אדריכלי על התערוכה, אוניברסיטת מרילנד (באנגלית)
- מאמר אדריכלי על הרוטונדה, אוניברסיטת מרילנד (באנגלית)
- מאמר מניו יורק טיימס
(באנגלית)
הערות שוליים
