התחנה לחקר ציפורי ירושלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התחנה לחקר ציפורי ירושלים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
שלט כניסה לאתר
מידע כללי
תאריך הקמה 1994
מיקום
שכונה גן סאקר
מראה כללי של המסתור ומבנה החדרים
בית הגידול הלח
המסתור מבפנים

התחנה לחקר ציפורי ירושלים היא אתר הטבע העירוני הקהילתי הראשון בירושלים.

התחנה לחקר ציפורי ירושלים הוקמה בשנת 1994. התחנה משמשת נקודת עצירה לעשרות אלפי ציפורי שיר שנודדות מדי סתיו לאפריקה ומדי אביב לאירופה.

התחנה שוכנת בפאתי גן סאקר, סמוך למשכן הכנסת ולבית הקברות שייח' באדר. מכונה בפי כל הַצַפָּרִיָּה או "הציפוריה".

טיבוע ציפורים

ערך מורחב – טיבוע עופות

טיבוע ציפורים הוא תהליך שבו ציפור נלכדת ברשת ערפל שמיועדת לכך, עוברת תהליך של זיהוי, גיול (קביעת גיל), קביעת זוויג (במידה והדבר אפשרי. לא תמיד ניתן לקבוע אם מדובר בזכר או בנקבה) ומספר מדידות. המדידות מאפשרות למטבע, כאיש מקצוע, לדעת אם הציפור זה עתה הגיעה מחלקו הראשון של המסע, או כבר שוהה זמן מה בנקודת העצירה הנתונה ועומדת להמשיך בנדידה.

בסיום התהליך, עונדים לציפור טבעת אלומיניום על אחת הרגלים. לכל טבעת יש מספר סידורי אחר, ושם של האוניברסיטה האחראית על אותו טיבוע. חלק קטן מהציפורים נלכדות פעם נוספת, וכך נצבר לאורך השנים מידע רב אודות הרגלי הנדידה של הציפורים.

תצפיות מתוך מסתור

בתחנה לחקר ציפורי ירושלים ישנו מסתור. זהו מבנה בעל חלון רחב אך נמוך לכל רחבו, המאפשר ליושבים מאחוריו לצפות בציפורים ובבעלי החיים מבלי להפריע להם. מול מסתור ברכה (נתרם על ידי קרן ברכה) מוקמו מספר בתי גידול שונים: בריכה מלאכותית מהווה מספר סוגים של בתי גידול לחים, עשביה נמוכה (בתה) משרתת ציפורים אוכלות זרעים, סבך של עצים ושיחים משרת את ציפורי השיר הקטנות המעדיפות להסתתר במהלך היום, ועצים גבוהים מעט יותר משרתים עורבים, שלדגים ועוד ציפורים גדולות יחסית.

חשיבותה של ירושלים במסלול הנדידה

עופות גדולים כגון חסידות ועגורים עפים בתעופה פאסיבית, בדאיה, ולכן מעדיפים לנדוד בשעות היום החמות ומעל למישור החוף או מעל לערבה ובקעת הירדן. במסלולים אלה הם נהנים מתרמיקות ונודדים בקלות. הציפורים הקטנות יותר לעומת זאת, אינן דואות, הן עפות תעופה אקטיבית - מנפנפות בכנפיהן לאורך כל הדרך. הציפורים שנודדות בתעופה אקטיבית מעדיפות לנדוד בשעות ובמקומות הקרירים, ולכן הן נודדות מעל לגב ההר בשעות החשכה. ירושלים היא הנקודה הדרומית ביותר שבה יש מזון, מים וצמחייה להסתתר בה בשעות היום.

הבניין החי

מרכז המבקרים ע"ש גוטמן הוא המבנה החי הראשון בישראל: בקירות הוטמנו כ-70 תיבות קינון בגדלים שונים. הקירות מחופים באבנים בלתי אחידות כדי ליצור חריצים, כוכים ומחילות לחיות בר קטנות. בכך הם משמשים מחסה ובית לציפורים, חיות קטנות וצמחים שביתם עלול היה להיפגע בבניית מבנה רגיל. על הגג החי הוטמנו מעל 700 פקעות של פרחי ארץ ישראל, המספקים צוף וזרעים לחיות בר קטנות: דבורים, לטאות ופרפרים מגיעים לגג בכל שעות היום. תוכו של המבנה מכיל את הגלריה ע"ש גייל רובין, בה מוצגות תערוכות אומנות בנושאי טבע.

תחומי העיסוק הנוספים של התחנה

בתחנה לחקר ציפורי ירושלים מתקיימים סיורים של בתי ספר לצד כינוסים מקצועיים בנושאים כגון אדריכלות ירוקה ופיתוח בר קיימא. סמלה של התחנה הוא זוג בולבולים צהובי שת, עמיר בלבן ממייסדיה אף הציע את הציפור לתואר הציפור הלאומית של ישראל.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23574653התחנה לחקר ציפורי ירושלים