התחנה המרכזית של מזרח ירושלים
.jpg) | |
| מראה כללי של התחנה | |
| מיקום | רחוב סולטן סולימאן, מזרח ירושלים |
|---|---|
| אתרים סמוכים | גן הקבר, שער שכם |
| שירות אוטובוסים | לכל חלקי מדינת ישראל |
התחנה המרכזית של מזרח ירושלים היא מרכז תחבורה המשרת את השכונות הערביות בירושלים וביהודה ושומרון. היא כוללת שלושה מסופים סמוכים: האחד ברחוב סולטאן סולימאן, ממזרח לגן הקבר, בין שער שכם ושער הפרחים המיועד בעיקר לקווים הבין-עירוניים, השני בדרך שכם ממערב לגן הקבר המשמש את הקווים העירוניים (מסוף דרך שכם) והשלישי בפינת הרחובות הנביאים וסולטאן סולימאן, סמוך לתחנת הרכבת הקלה של הקו האדום (מסוף הנביאים).
היסטוריה
אזור רחבת שער שכם שימש כמרכז תחבורתי החל משנות ה-20 של המאה ה-20, עם התפתחות האזור כמרכז לפעילות מסחרית של תושביה הערבים של העיר. אז החלו להתרכז בו עגלות סוסים ומוניות, בהמשך החלו לפעול מהמקום שירותי אוטובוסים לערי הסביבה (בית לחם, יריחו, רמאללה)[1]. בדצמבר 1947 ביצע ארגון צבאי לאומי פיגוע בקהל שעמד ברחבה כאשר אנשיו הטילו שתי פצצות מרכב חולף. חמישה אנשים נהרגו ו-47 נפצעו[2]. בזמן מלחמת העצמאות הופסקה הפעל התחבורה הציבורית באזור וחודשה רק בתום המלחמה[3].
בתקופת השלטון הירדני בירושלים, הוקם מבנה ומגרש חניה תחנות אוטובוס ברחוב סולטאן סולימאן[4], על מגרש בבעלות הווקף, ההקדש המוסלמי האחראי על מספר נכסים בעיר העתיקה, בצמוד לשטח בשם חצר המטרה (סמוך לבית קברות מוסלמי וגן הקבר) שהושכר לעיריית ירושלים למשך שלושים שנה[5]. שבועיים לאחר מלחמת ששת הימים חודשה פעילות מונית השירות שפעלו במקום[6], ובמסגרת מדיניות הגשרים הפתוחים הותר למונית השירות לפעול בקו בין ירושלים לעמאן בירת ירדן[7]. בנוסף פונו הריסות בתים משטח ההפקר שהיה מול שער שכם והמקום החל לשמש לפעילות לא רשמית של מוניות[8].
מסוף גן הקבר הוקם על ידי עיריית ירושלים והחל לפעול ביוני 1976, הוא כולל 14 רציפים וכן חדרי משרדים ושירותים. לתחנה זו הועברו קווי האוטובוסים הנוסעים לשועפאט, רמאללה, אל־בירה ושכם. בתחנה הישנה ברחוב סולטאן סולימאן יריחו נשארו קווי האוטובוסים הנוסעים לאזורי בית־לחם וחברון[9][10]. באותה עת גם הוכשר חניון רשמי לעשרות המוניות שפעלו באזור, בקצה ברחוב הנביאים, מול שער שכם.
באפריל 1984 תכננו חברי המחתרת היהודית לפוצץ חמישה אוטובוסים שחנו במוסף סולטאן סולימאן, אך נתפסו על ידי השב"כ בסמוך להטמנת חומר הנפץ[11]. נגד 29 אנשים הוגשו כתבי אישום בגין השתייכות לארגון, ו-15 מהם הורשעו[12] אחרי שנתיים חנן הנשיא חיים הרצוג את אנשי המחתרת[13].
לאחר שהעומס בתחנה זו גדל, הציגה עיריית ירושלים ב-1986 תוכנית להקמת תחנה חדשה במגרש שבין שער שכם לשכונת מוסררה, אזור שהיה בשטח ההפקר של הקו העירוני בין 1948 ל-1967[14]. במסגרת אותה תוכנית גם תוכנן קצה שדרות בר-לב ("כביש 1") על חלק מהשטח. לתוכנית הוגשו התנגדויות רבות מצד התושבים ופעילי איכות הסביבה[15][16][17].
ב-1999 אושרה תוכנית חלופית, להקמת מסוף נוסף בדרך שכם[18] המסוף נבנה על ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים, בעלות של 18 מיליון שקל ונחנך ביולי 2003[19].
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו לפעול, מרחבת שער שכם, קווי מוניות שירות לתל אביב בסופי שבוע. קווי שירות המשמשים בעיקר את קהילת העובדים הזרים בישראל הבאים לבקר במקומות הקדושים בעיר העתיקה[20].
ב-2018 החל לפעול מסוף שלישי (מוסף הנביאים), פחות או יותר במקום שהוצע בתוכנית מ-1986.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ רחבת חניה ע"י שער שכם, הירדן, 1 בדצמבר 1935
- ^ 5 ערבים נהרגו ר47 נפצעו בפצצות בירושלים, המשקיף, 14 בדצמבר 1947
- ^ סוחרים מבקשים לפתוו את שער שכם, הארץ, 7 ביולי 1949
- ^ ס. דלת, מה בין ירושלים העברית לירושלים הערבית, הצופה, 17 בספטמבר 1965
- ^ דליה שחורי, עיכוב בבניית תחנת האוטובוס בעיר העתיקה, על המשמר, 6 בנובמבר 1967
- ^ גבריאל צפרוני, הופעל ה"שירות" לרמאללה ויריחו, מעריב, 22 ביוני 1967
- ^ תנועת מטיילים גדולה באיזור יריחו, למרחב, 20 במרץ 1968
- ^ מגרשי חנייה זמניים הוכשרו ליד שער שכם ושער יפו, למרחב, 11 באוגוסט 1967
הוגשה תכנית פיתוח של התחבורה בירושלים, דבר, 7 באוגוסט 1967 - ^ תחנת אוטובוסים חדשה בדרך שכם בירושלים, דבר, 15 ביוני 1976
- ^ תחנת אוטובוסים חדשה במזרח י־ם, על המשמר, 15 באוקטובר 1975
- ^ יום שישי, 27 באפריל: זה היה יכול לקרות, כל העיר, 4 במאי 1984
האוטובוסים שכמעט התפוצצו, מעריב, 4 במאי 1984 - ^ גזר הדין ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים, על ידי הרכב השופטים בראשות השופט פרופסור יעקב בזק. פסק הדין, במאגר "נבו"
- ^ משה הורביץ, איך אונסים נשיא, כותרת ראשית, 24 בספטמבר 1986
- ^ שחר אילן, פיל נולד, כל העיר, 30 במאי 1986
- ^ שחר אילן, תוכנית שער שכם - הוואקף הגיש התנגדות רשמית, כל העיר, 8 במאי 1987
- ^ שחר אילן, קולק: לכל דבר חדש יש התנגדות כמו ממילא, כל העיר, 3 ביולי 1987
- ^ שחר אילן, התחנה מפלגת את סיעת הליכוד, כל העיר, 10 ביולי 1987
מתנגדי התחנה יוצאים לרחוב, כל העיר, 10 ביולי 1987}
טובול הוא לשון המאזניים, כל העיר, 10 ביולי 1987 - ^ דליה טל, מע"ר מזרח ירושלים: תוספת בנייה של 139 אלף מ"ר, באתר גלובס, 14 בספטמבר 1999
- ^ ליאור גרינבאום, התחנה המרכזית המחודשת במזרח ירושלים, בעלות של 18 מיליון ש', תיחנך ב-1 בספטמבר, באתר גלובס, 20 ביולי 2003
- ^ מאת דני רובינשטיין, במזרח ירושלים התיירים היחידים כמעט הם הפועלים הרומנים, באתר הארץ, 11 בינואר 2003
37985004התחנה המרכזית של מזרח ירושלים