התורה והאומות (שיר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התורה והאומות
סינגל
שפה עברית, אידיש
כתיבה יום טוב עהרליך
לחן יום טוב עהרליך
ביצועים מאוחרים אברהם פריד

התורה והאומות היא בלדה ביידיש שכתב, הלחין וביצע יום טוב עהרליך, בהתבסס על דברי המדרש. הבלדה מוכרת גם בעברית בביצועו של אברהם פריד[1].

הבלדה

הבלדה מבוססת על דברי הספרי בפרשת וזאת הברכה:

כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל, לא על ישראל בלבד הוא נגלה, אלא על כל האומות: בתחילה הלך אצל בני עשו ואמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם לא תרצח. אמרו: ריבונו של עולם, כל עצמו של אותו אביהם רוצח הוא, שנאמר והידיים ידי עשו... הלך לו אצל בני עמון ומואב ואמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו מה כתוב בו? אמר להם לא תנאף. אמרו לפניו: ריבונו של עולם, עצמה של ערוה להם היא, שנאמר ותהרן שתי בנות לוט מאביהם. הלך ומצא בני ישמעאל, אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו מה כתוב בה? אמר להם לא תגנוב. אמרו לפניו: ריבונו של עולם, כל עצמו אביהם ליסטים היה, שנאמר והוא יהיה פרא אדם

בשונה מהמסופר במדרש, בבלדה המציע של התורה הוא מלאך ולא הקב"ה, והאומות הן אומות מודרניות: רוסיה, גרמניה, צרפת, אנגליה, ארצות הברית ומצרים.

השיר פותח בתיאור קצר של הזמן והמעשה, ואז עובר לספר את סיפורם של האומות. הוא מתחיל ברוסיה, עובר לגרמניה, צרפת, אנגליה, ארצות הברית ועבר הירדן המייצג את כלל הערבים. הטקסט הכללי של השיר מחזורי מאוד וכמעט חסר שינויים: "ומגיע ל... הוא מראה את התורה, אולי יאהבו לשומרה. אומרים הם לו... אומרים הם לו: לא תודה, כנראה... שאינך מודע שאומתנו המסורת לימדה... בלי גבול ומידה. לא, לא, לא, לא תודה, אצלנו לא זו העמדה, אולי ב... לך תדע, יקבלו אותך באהדה".

השינויים המרכזיים בשיר הם בהצעת התורה לכל מדינה עכשווית, כשכל מדינה שומעת על מצוה אחרת הנגזרת מאופיה הפוליטי והכלכלי: לרוסים מציע המלאך את מצוות האמונה (בשל הקומוניזם הכפרני ששלט ברוסיה של אז). לגרמנים מספר המלאך על איסור רציחה (בשל השואה שהתרחשה שנים ספרות קודם לכן). לצרפתים הוא מספר על לא תנאף, לאנגלים על איסור לא תחמוד, לאמריקנים על כיבוד אב ואם ולערבים על לא תגנוב. בכל דיאלוג משולבים מילים בשפת המדינה, למשל בגרמניה: "בסדר גרייט, רק אמור נֵא וֵואס דֵא שטייט"[1].

לחן

הלחן פותח בנעימת האקדמות (פיוט לחג השבועות). בנעימה זו מספר השיר את רצון ה' לתת את התורה לבני אדם, ועל כך שפונה לאומות העולם להציע להם את התורה. האומות שואלים מה כתוב בה, ולשמע התשובה הם מסרבים.

השיר (בגרסתו העברית) מתחיל במילים "ירד המלאך עם התורה ובא, היישר לרוסיה למוסקבה" בלחן עליז בסולם מינור הרמוני, המורכב משני בתים. לפני פניית המלאך לערבים מופיע קטע מוזיקלי בסגנון ערבי.

בסיום השיר (בגרסתו של פריד), מופיע קטע מוזיקלי קצר על המילים "התורה טובה היא מכל סחורה".

הלחן של רבי לייב מינצברג על המילים ציון הלא תשאלי הושפע משיר זה[דרושה הבהרה][דרוש מקור].

ביצוע

השיר בוצע לראשונה על ידי יום טוב עהרליך באלבומו השני "תורה", ועובד שנית בעברית על ידי אברהם פריד באלבום הראשון של אוצרות יהודיים שהופק בשנת תשנ"ד. לפני כל פניה לאומה, ערליך או פריד מחקה את המבטא המקומי ומוסיף מספר מילים בשפה המקומית (כגון: "חראשו? אמור רק מה פה זלוסטו?" - לפני הפניה לרוסים), או במבטא המקומי (כגון: "אולי בצחפת, לך תדע"). במופע האסק 23 ביצע פריד את השיר בדואט עם ליפא שמלצר, כששמלצר מחופש בכל קטע לדמות המקומית.

24 שנים לאחר פרסום השיר לראשונה[דרושה הבהרה], הועלה השיר ליוטיוב על ידי גל פז, וצבר יותר מ-194,000 צפיות.

בשנת ה'תשע"ח הפיקה מקהלת מלכות קליפ ווקאלי לשיר זה, עם הסולן זאנוויל ויינברגר, כשבכל קטע מוצגת תפאורה מתאימה לאומה עליה שרים, כולל הדגל של אותה אומה.

לקראת חג השבועות ה'תש"פ, הפיק האמן אהרן זאב ברנשטיין קליפ הנפשת חול לשיר בשתי הגרסאות שלו: עברית ויידיש.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 שירי הרב יום טוב ערליך, קבלת התורה, באתר יוטיוב