רבי חיים שאול הכהן דוויק
 | |||||
| רבי חיים שאול הכהן דוויק | |||||
| לידה |
1 בנובמבר 1857 י"ד בחשוון ה'תרי"ח ארם צובא (חלב, האימפריה העות'מאנית) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 בינואר 1933 (בגיל 75) ד' בטבת ה'תרצ"ג ירושלים | ||||
| כינוי | השד"ה | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות בהר הזיתים, ירושלים | ||||
| מקום פעילות | ארם צובא, ירושלים | ||||
| תחומי עיסוק | רבה הראשי של ארם צובא, קבלה, דיינות, ראש ישיבה | ||||
| רבותיו | רבי מרדכי עבאדי, רבי עזרא טוויל | ||||
| תלמידיו | רבי יום טוב ידיד הלוי, רבי סלמאן אליהו, רבי יעקב חיים סופר, רבי ישעיהו אשר זעליג מרגליות, רבי עזרא הררי רפול, רבי נח גד וינטרוב ועוד | ||||
| חיבוריו | איפה שלימה, ספר ייחודים, הערות הרב השד"ה, חידושי הרב השד"ה | ||||
| |||||
רבי חיים שאול הכהן דוויק, מכונה גם ה"שד"ה"[1] (י"ד בחשוון ה'תרי"ח- ד' בטבת ה'תרצ"ג) היה דיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה.
תולדותיו
נולד לרבי אליהו בנו של רבי שאול עזרא דוויק הכהן, רבה הראשי של ארם צובא ומחבר הספר "אמת מאר"ץ", ולרבנית אסתר. בגיל צעיר נמנה עם תלמידיו של המקובל רבי מרדכי עבאדי מחבר הספר "מעין מים" וכן למד אצל רבי עזרא טוויל.
בשנת ה'תרמ"ז, בטרם מלאו לו שלושים, התמנה לרב של חלב. הרב דוויק לא חפץ במשרה. באגרות שנותרו בכתב ידו מאותה התקופה הוא כותב שנפשו נכספה לעלות לירושלים וללמוד בישיבת המקובלים בית אל[דרוש מקור].
בשנת ה'תר"ן אכן עלה לירושלים עם קבוצה מחכמי חלב, בהם רבי יום טוב ידיד הלוי, רבי אברהם קצין ובנו רבי שאול, זאת בסיועו של תלמידו הרב עזרא הררי רפול, שהגיע לעיר כשנתיים קודם לכן. במשך שש שנים נמנה עם ראשי ישיבת בית אל שבעיר העתיקה ובה כתב את רוב ספריו. עם הקמתה של ישיבת רחובות הנהר בשכונת הבוכרים בשנת ה'תרנ"ו הוא מונה לראשות הישיבה.
כאשר הגיע לבקרו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, וביקש את ברכתו, נוצרה בין השניים אי הבנה, עקב ההבדל בין ההגייה האשכנזית לבין זו הספרדית, ורבי חיים שאול חשב כי ברצונו של רבי יואל לברכו, ומיד כפף את ראשו והכניסו בין שתי ידיו של האדמו"ר מסאטמר. רבי יואל בירכו, ולאחר מכן כופף הוא את ראשו אל בין ידיו של רבי חיים שאול. משיצאו את המקום, נענה רבי יואל למקורביו: "מאדם שמתייחס לקבלת ברכה, והענקת ברכה באותו האופן, היה כדאי להתברך!"[דרוש מקור].
תלמידיו סיפרו כי האמרה "אין עוד מלבדו" הייתה שגורה על פיו עד שחזר עליה אף בשנתו. מצבתו נעלמה לאחר כיבוש הירדנים והרס הקברות בהר הזיתים בשנת תש"ח, ושוב נמצאה בשנת תש"ע, ימים ספורים טרם יום השנה לפטירתו, יום ד' טבת.
ספריו
- איפה שלימה - ביאור על הספר "אוצרות חיים" לרבי חיים ויטאל.
- ספר ייחודים - הובא לדפוס על ידי רבי יוסף חיים מבגדד בספרו "בניהו בן יהוידע".
- הערות הרב השד"ה - ביאור דברי הרש"ש בספר "נהר שלום".
- הערות הרב השד"ה - בגוף הספר "עלי נהר" לרבי ניסים הררי רפול.
- חידושי הרב השד"ה - בספר הקבלה "שפת אמת" לרבי אליהו משען.
תלמידיו
- הרב יום טוב ידיד הלוי
- הרב סלמאן אליהו ממלא מקומו בראשות הישיבה
- הרב יעקב חיים סופר, מחבר הספר "כף החיים"
- הרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות ממקובלי ירושלים
- הרב עזרא הררי רפול
- הרב נח גד וינטרוב, מחבר ספרים
- הרב אהרן אברהם רפאל חיים סלאטקי, נשיא חברת אהבת שלום
לקריאה נוספת
- אור השמש - תולדות הרש"ש , תלמידיו ומורשתו, מאת הרב יעקב שלום גפנר, ירושלים ה'תש"ל
- יוסף קדישא - תולדות חייו ופועלו של הרב יוסף קדיש קרישבסקי, ירושלים ה'תש"ס.
- הקדמת פאת השולחן - הוצאת ישיבת אהבת שלום, ירושלים.
- תולדות חכמי ירושלים - השני בסדרה, ירושלים תש"ע
- יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (תרנ"ו-תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשע"א.
קישורים חיצוניים
- מעשה ניסים - באתר אוהל הרשב"י
- משה דוד גאון, "רבי חיים שאול הכהן דוויק", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 215, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ ראשי תיבות הרב שאול דוויק הכהן.
