הרב יעקב מן
הרב יעקב מן (1849 - ט' בטבת תרס"ט ינואר 1909) היה מראשוני בוני ירושלים החדשה.
ביוגרפיה
נולד ברוסיה למשה לייב פרידלנד וללאה לבית ריזיס, נצר למשפחה שעלתה בעליית תלמידי הגר"א.
היה תלמידו של הרב משה יהודה לייב מקוטנא מחבר ספר 'זית רענן'. אחר כך היה תלמיד מובהק של הרב משה נחמיה כהניו מחסלביץ, ראש ישיבת עץ חיים, ושל רבה של ירושלים הרב שמואל סלנט. שימש במשך כשנתיים כמלמד של הבחורים בכתה הגבוהה של תלמוד תורה של ההונגרים שנוסד אז,[1] בין הבוחנים הקבועים בכיתתו היה ר' יוסף חיים זוננפלד.[2] רבי יעקב מן היה בן בית אצל המהרי"ל דיסקין, ומספרים שכאשר היה רבי יעקב מן מבקר אצלו בעיר העתיקה, תמיד היה המהרי"ל דיסקין מלווה אותו עד המדרגות, ולא היה נכנס הביתה, עד שלא היה רואה אותו ברחוב.[3]
הרב מן סירב לבקשת הרב שמואל סלנט לשבת כדיין בבית הדין של ירושלים. הוא טען שדיינים ישנם רבים ומשום כך, העדיף לבנות את העיר ולהתפרנס כקבלן בניין. היה זה בתקופה שבה התפרסמו בעיתונות כתבות הפונות ליהודים לעסוק בבניין הארץ.
אחת העבודות הראשונות שלו הייתה חציבת חלון בקיר המערה בקבר שמעון הצדיק, כדי לשפר את האיורור של המקום.[4] עבודתו הראשונה כמשגיח בנייה הייתה בשכונת משכנות ישראל, ובהמשך שימש כמשגיח הראשי על הבניה בשכונת מזכרת משה. מאוחר יותר שימש כקבלן ועסק בבניית שכונות ובתים בירושלים. בדרך כלל בחר הרב מן להעסיק יהודים בעבודות הבניה שלו.
הרב מן גם הכשיר צעירים ירושלמיים בבנייה וסיתות.[5]
כאשר העולים מתימן התקשו למצוא תעסוקה, ובקשו להתחיל לעסוק בחקלאות, העמיד לרשותם הרב מן בשנת תרנ"ה (1895), קרקע חקלאית ב"רמה" הסמוכה לקבר שמואל הנביא, שנודעה גם בשם נחלת ישראל. יהודים אחרים בירושלים חששו לעבוד שם. התימנים עיבדו שם את הקרקע במהלך השבוע, ובסופו היו חוזרים לנשיהם ובניהם בירושלים. כעבור שנה התימנים נטשו את המקום, לאחר פגיעות חוזרות ונשנות מצד ערביי הסביבה שהרסו את הנחלות המעובדות.
ר' יעקב מן נישא לחשא לבית חשין. בין בניו נמנים הרב חיים מן (1868-1943) - ראש המלמדים בתלמוד תורה של ישיבת עץ חיים ויצחק דוד מן (1885-1963), תעשיין ביישוב וחבר מועצת עיריית ירושלים, שעל שמו קרוי רחוב בשכונת גבעת מרדכי. חתנו ושותפו היה אברהם המבורגר.
מבנים ושכונות שנבנו על ידי הרב מן
- בית הכנסת האשכנזי "בית ישראל" ברחוב פלא יועץ 2 בשכונת ימין משה, בשנת תרנ"ט (1889).
- בית החולים שערי צדק, החל בשנת 1897.
- משכן הקבע של בית הספר למל, מחוץ לחומות העיר העתיקה בשכונת זיכרון משה ברחוב ישעיהו בשנת 1902.
- שכונת אחוה. בנה יחד עם חתנו - ר' אברהם המבורגר, בשנת תרס"ח.[6]
- טחנת קמח בעיר העתיקה.[7]
.JPG)
לקריאה נוספת
- בספר 'מוסד היסוד' עמ' 228.
קישורים חיצוניים
- פנחס גרייבסקי, החרש והמסגר בירושלים, עמ' יב-יד, באתר HebrewBooks
- גדי גבריהו, בונה ירושלים, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, 31 באוגוסט 2012
הערות שוליים
- ^ פרופ' יוסף יואל ריבלין, נישואין ביישוב הישן של האשכנזים בירושלים; וכן ראיון עם הרב יעקב רקובסקי.
- ^ 'דברי ישעיהו' עמ' יב
- ^ ראיון עם הרב יעקב רקובסקי.
- ^ רפי כפיר, מערת שמעון הצדיק.
- ^ ברוך גיאן, "בנאים וסתתים בירושלים", טבע וארץ, חשון תשנ"ד. נובמבר 1993, חוברת מס' 262.
- ^ יהושע בן אריה, עיר בראי התקופה, ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים תשמ"ח, עמ' 294.
- ^ פנחס גרייבסקי, החרש והמסגר בירושלים, ספר זיכרון להאומנים בתי המלאכה וחרשת המעשה הראשונים בירושלים, מזמן התחלת היישוב של עדת האשכנזים, ירושלים תר"ץ, עמ' יב.
21857640יעקב מן