הרב יעקב מזא"ה
 | |
| לידה |
1859 מוגילוב |
|---|---|
| פטירה |
20 באוקטובר 1924 (בגיל 65 בערך) מוסקבה |
הרב יעקב מזא"ה[1] (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, עסקן ציוני ומשפטן.
תולדות חייו
מזא"ה נולד בשנת 1859 למשפחה חב"דית במוגילוב שעל נהר דנייפר באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). במקביל לחינוך תורני, למד בגימנסיה בקרץ' ולאחר מכן משפטים באוניברסיטת מוסקבה. דגל באידאולוגיה של חובבי ציון ויסד קבוצה בשם "ברח דודי" או מב"ו - מי בכם ויעל. בתקופת לימודיו באוניברסיטה היה חבר ב"חיבת ציון". ב-1884 היה ממייסדי החוג "בני ציון" יחד עם מנחם אוסישקין ויחיאל צ'לנוב. ב-1890 אירגן באודיסה קבוצת בעלי הון להתיישבות בארץ ישראל, נסע לארץ ישראל ורכש את הקרקע של מחניים בגליל. בשל קשיים כלכליים הקרקע נמכרה לברון רוטשילד.
ב-27 באוקטובר 1893, אחרי סילוקו של הרב זליג מינור, מונה מזא"ה לכהן כרב הראשי של מוסקבה. הוא נבחר כרב מטעם ונחשב גם בעיני היהודים המסורתיים כרב ראוי. באותה שנה, בעידודו של מזא"ה, החל לפעול במוסקבה חוג אוהבי השפה העברית. הוא התפרסם בעולם היהודי בעקבות עדותו האמיצה כעד מומחה במשפט בייליס, שבו הזים את עלילת הדם כמומחה ליהדות. במשפט באה לידי ביטוי גם היכולת הרטורית שלו. בשנת 1917 ייסד יחד עם נחום צמח ומנחם גנסין אגודה להקמת תיאטרון הבימה.
לאחר מהפכת פברואר נבחר כנציג הרשימה היהודית בכנס היסוד הרוסי. ב-1924 נפגש עם הסופר מקסים גורקי, ולאחר מכן, בחודש יולי של אותה שנה, גם עם לנין, בניסיון לעצור את הפוגרומים באוקראינה ואת רדיפת היהדות בברית המועצות. ב-1923 פנה למיכאיל קלינין ולפליקס דזרז'ינסקי במחאה נגד ניסיונות סגירת בית הכנסת הגדול במוסקבה.
הרב מזא"ה נפטר ב-20 באוקטובר 1924 במוסקבה. נקבר בבית הקברות דורוגומילובסקויה. קברו הועבר ב-1932 לבית הקברות ווסטרייקובסקויה. כתב ארבעה כרכים של זכרונות, וכן מאמרים בשמות העט סעדיה אהרוני, יעקב הכהן וכוכב.
רחוב מזא"ה בתל אביב, בהרצליה ובחולון נקרא על שמו.
ספר זכרונותיו
- יעקב בן ישעיהו מזא"ה, זכרונות, תל אביב: ילקוט, תרצ"ו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- זאב רבינר, הרב מזא"ה
- קוטיק, משפט בייליס
קישורים חיצוניים
- הרב יעקב מזא"ה, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
הערות שוליים
- ^ השם מזא"ה הוא ראשי תיבות של "מזרע אהרן הכהן".
