הרב אליהו אביחיל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: להתאים לסוגה האנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: להתאים לסוגה האנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הרב אליהו אביחיל
הרב אליהו אביחיל
הרב אליהו אביחיל
לידה ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 17 בספטמבר 2015
ד' בתשרי תשע"ו
מדינה ישראל
רבותיו הרב צבי יהודה קוק
בת זוג רבקה

אליהו אביחיל (1932‏ - 17 בספטמבר 2015, ד' בתשרי תשע"ו) היה רב, מחנך, יקיר העיר ירושלים[1], ומייסד אגודת עמישב - למען נדחי ישראל בני מנשה ועשרת השבטים.

ביוגרפיה

אביחיל נולד בשנת 1932 בירושלים. בהיותו תלמיד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה התגייס להגנה. במהלך מלחמת העצמאות בהיותו בן 16.5 התגייס לצה"ל, ולאחר מכן הצטרף למקימי מסגרת הנח"ל שלימים עברה לטירת צבי. שירת בצבא במשך שלוש שנים שבמסגרתם היה מפקד מחלקת הנח"ל שהוקמה בקיבוץ יבנה. עם סיום תקופת השרות, היה לחבר בקיבוץ סעד במשך חמש שנים, שם עסק בחינוך ובחקלאות. לאחר מכן למד במסגרת הקיבוץ הדתי בישיבת כרם ביבנה ובישיבת מרכז הרב בירושלים.

ניהל כולל לרבנים באבן שמואל ומרכז הדרכה רוחני לישובי הסביבה. כמו כן לימד במוסדות חינוך: בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים וישיבות תיכוניות, ובמשך כעשרים שנה הכשיר מורים להוראת התנ"ך במכללת ליפשיץ, וכן לימד במכללת ירושלים לבנות את מקצועות היהדות, ושימש כר"מ בישיבת נחלים, ובישיבה לצעירים מרכז הרב. כמו כן, פיתח שיטות הוראה מיוחדות בהן השתמש בבית הספר היסודי באבן שמואל ובתיכון ישורון בפתח תקווה. בשנות ה-70 שימש כרב האוניברסיטה העברית.

היה מתלמידיו של מר שושני.

אגודת עמישב ועשרת השבטים

משנת 1961, במקביל לעיסוקיו הרבים כמורה ומחנך, התמסר הרב אביחיל להחזרת עשרת השבטים ליהדות ולמדינת ישראל. לשם כך עסק במחקר על הנושא, עד שבשנת 1974, נתבקש להרצות ביום ירושלים על עשרת השבטים. לאחר ההרצאה, בהמרצתו של הרב צבי יהודה קוק, ובברכת עידוד של רבנים, הקים את אגודת "עמישב" הפועלת לקידום המחקר בכל הקשור לנידחי ישראל בעולם, ולפרסום תוצאות המחקר. במסגרת פועלו, הגיע אל אותם "קהילות מבקשות יהדות" שייתכן שיש בהם צאצאי אנוסים או יהודים נידחים. כאלה היו מקהילת בני משה, כ-50 איש מפרו שהתגיירו שם כהלכה בשנת 1989, ועלו לארץ על ידי הסוכנות היהודית. הם התקבלו על ידי תושבי אלון מורה[2]. כך גם נעשה בקהילת "בדרך לירושלים" מ[[מקסיקו].

בשנת 1981, פנתה משלחת יהודי צפון מזרח הודו, ששמם לא היה מוכר, למנהל מחסן הספרים בספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית מר שמשון שמשון שהיה מיהדות הודו, בבקשת עזרה. המכתב הגיע לידי חברו הרב אביחיל להבעת דעה על קבוצה זו. לאחר בירורים ולימוד הנושא הגיע הרב אביחי למסקנה שהם מבני שבט מנשה, ופעל לעלותם לארץ.

הרב אביחיל היה מרצה מבוקש בעולם בשפות שונות, על נושא זה. על הספרים והמאמרים, ועל שנות לימודיו ומחקריו, וכן על תפקידיו ברבנות במקומות שונים מזה כ-40 שנה, קיבל הרב אביחיל ממשרד החינוך, לפי הכללים - דרגת שכר של דוקטור.

מתחילת פעילותו ועד למותו התגורר הרב אביחיל בשכונת קריית היובל בה נפטר ב-17 בספטמבר 2015[3].

דעותיו

לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים[4].

משפחתו

  • אשתו, רבקה, נבחרה יחד עמו לקבל את פרס יקיר ירושלים לשנת תשע"ב.
  • בנו, הרב דוד אביחיל, הוא ראש ישיבת רמות ירושלים ומיסדה של הישיבה התיכונית במצפה רמון וראש הישיבה הראשון שלה.
  • בן נוסף, דעאל אביחיל, הואשם בשנת 1999 בעבירות צניעות, ובאלימות כלפי ילדיו, אך נמלט לצרפת. הוא מבוקש על ידי מדינת ישראל ועל ידי האינטרפול[5]. בתו פרסמה עדות על ההתעללות שחוותה מאביה[6].
  • בתו אתיה דן היא מנכלית עמותת מניפה הפועלת למניעת נשירת נוער ממסגרות חינוך נורמטיביות.

ספריו

  • שבטי ישראל - האובדים והנדחים על נידחי ישראל, תורגם לאנגלית צרפתית ויפנית.
  • האובדים בארץ אשור.
  • יהדות - למתגיירים, תורגם ל-13 שפות.
  • זמנים המקודשים יצא ב-3 מהדורות.
  • לאור השחר
  • סיפור חיי

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34183546אליהו אביחיל