רבי אברהם אליהו מייזס
הרב אברהם אליהו מייזס (בכתיב יידי: מייזעס, לעיתים: מייזיס תרס"א, 1901 בערך – י"ח בסיון תשכ"א, 2 ביוני 1961) היה ראש ישיבה ליטאי שהיה פעיל בהפצת יהדות ברוסיה הקומוניסטית. ב-1953 עלה לישראל והיה פעיל במאבקי היהדות החרדית עם המדינה לצד כהונתו כראש ישיבת תורה ויראה.
ביוגרפיה
נולד בסלוצק (כיום בלארוס). בילדותו התייתם משני הוריו וחי לבדו בעניות ורעב. בבחרותו למד בישיבת סלוצק של הרב איסר זלמן מלצר. לאחר מעברה של הישיבה לקלצק הוא פתח ישיבה מחתרתית ומסר בה שיעורים, עד שנסגרה על ידי הקומוניסטים. הוא ניסה לפעול להשארת הישיבה בטענה שבחורים מבוגרים מותרים על פי חוק ללמוד בישיבה, אך כשל במאבקו. הוא ניהל מאבק על פתיחת מאפיית מצות ושכר עורך דין שייצג אותו מול השלטונות, ואכן קיבל אישור לפתוח מאפייה, אך בהמשך הקומוניסטים סגרו אותה.
הוא עבר למינסק ופתח בה ישיבה בשם "ישיבת מסירות נפש". הוא הרצה בישיבה על חובת מסירות נפש על קיום המצוות. בין תלמידיו מישיבה זו היה הרב שאול ישראלי שעלה לארץ ישראל בהשפעתו.
הוא נעצר מספר פעמים אך המשיך בפעולותיו. לבסוף נשפט למאסר של 6 וחצי שנים והוגלה לסיביר שם שהה עשר שנים. הוא קיים מצוות בסיביר, שמר שבת והניח תפילין שהצליח להשיג, וישב בסוכה שבנה בבור מכוסה בסכך. הקומוניסטים תפסו אותו בתוך הסוכה והצליפו בו מכות אך הוא סירב לצאת מהסוכה. לפעמים נהג לשבור את הקרח בנהר ולטבול בו.
לאחר סיום המלחמה נסע לצרפת וכיהן לצד הרב מרדכי פוגרמנסקי כראש ישיבה לפליטים ב"באהי", פרבר של פריז. הוא מסר בישיבה שיעור שבועי בעיון ושיעור במוסר.
בשנת תשי"ג עלה לארץ ישראל ומונה לראש ישיבת תורה ויראה. מיד עם בואו הצטרף למאבקי הציבור החרדי בירושלים. הוא השתתף בהפגנות השבת, בהפגנות על מועדון מעורב במאה שערים ובפרט בההפגנות על גיוס בנות. הוא נהג לתת דרשות התעוררות ועידוד לפני ההפגנות, ולאחריה היו יוצאים המפגינים לרחוב. תוך כדי ההפגנה היה נוהג לדבר בלימוד עם סובביו. הוא היה מסרב לברוח כשהשוטרים היו מכים את המפגינים, ומספר פעמים אושפז בדרכו למעצר. הוא נהג לומר שכל מכה תחשב לאות הצטיינות בביאת משיח, וכל יום בכלא יחשב כשנה.
הוא היה פעיל בהקמת מאפיית המצות של תולדות אהרן, שנודעה בזמנו כמאפייה עם הידורים וחומרות רבות, כמו שולחנות זכוכית לרידוד המצות (ולא עץ כפי שהיה נהוג עד אז) ומקלות רידוד חדשים בכל 18 דקות.
הוא נהג להתבודד מראש חודש אלול ועד לאחר יום כיפור. נפטר בשנת תשכ"א (1961). מחותנו הרב שמואל וואזנר אמר בהספד עליו, שהוא לא סיפר את מרבית קורות חייו באומרו שאת קורותיו יספר בעולם הבא. נקבר בהר המנוחות.[1]
חתניו הם הרב חיים וואזנר, גאב"ד זיכרון מאיר וראש ישיבת חכמי לובלין, הרב מאיר שטרן בן רבי מנחם זאב שטרן, והרב יוסף רוט שהיה ראש מוסדות בית דוד בבני ברק. נכדו הוא העסקן הירושלמי-סאטמרי, אפרים שטרן.
ספריו
- 'יורה חכימא' - בנושאי אמונה והשקפה, וחידושים על בבא בתרא, פריז תש"ח. ירושלים תש"ל (מהדורת צילום).
- 'בן אברהם' - ענייני מוסר, חשבון נפש ומאמרים נגד הפילוסופיה.
לקריאה נוספת
- הקדמת נכדו אפרים שטרן לספרו "בן אברהם".
- נתן אנשין, קהילות המבשר, ג' באייר תשע"ה.
קישורים חיצוניים
- מסיביר למאה שערים,
- מיטן כח פון מסירות נפש, אידישע ליכט י"ד באב תשל"ד, היברובוקס (ביידיש)
- אוסף מסמכים ותמונתו ומידע אודותיו באתר אידישע וועלט פארומס
- בן אברהם על התורה, באתר אוצר החכמה
אברהם אליהו מייזיס (נפטר 1961), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ רבי אברהם אליהו מייזס באתר GRAVEZ
36232971אברהם אליהו מייזס