הרב אבירן יצחק הלוי
 | |
| לידה | ט' בתמוז ה'תשכ"ב (גיל: 62) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השתייכות | יהדות תימן |
| תפקידים נוספים | אב בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו |
| רבותיו | הרב אברהם פרבשטיין, הרב חיים סרנא, הרב חיים יצחק הלוי, הרב מאיר מאזוז[1]. |
הרב אבירן יצחק הלוי הוא דיין חרדי-ישראלי, מרבני יהדות תימן, אב בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו, פעיל ומחבר ספרים בתחום הלכות ומורשת יהדות תימן.
תולדות חייו
נולד בט' בתמוז ה'תשכ"ב להרב אבנר יצחק הלוי ולברכה לבית קיסר[2]. סבו, אבי אביו, הוא הרב שלום יצחק הלוי, בנו של הרב יחיא יצחק הלוי הרב הראשי ליהדות תימן, וחתנו של הרב אברהם הכהן - ראש ישיבת אהל תורה בתל אביב, בנו של הרב אהרן הכהן מגדולי רבני צנעא שבתימן. אמו ברכה לבית קיסר[2] היא נינתו של הרב יעיש גיאת, מאחרוני המקובלים שידעו קבלה מעשית בצנעא שבתימן.
בבחרותו למד בישיבת היישוב החדש אצל הרב יהודה קולדצקי, אחרי כן למד כשנה בישיבת תורה אור אצל הרב חיים פנחס שיינברג והרב זיידל אפשטיין, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת חברון, שם למד אצל הרב אברהם פרבשטיין, הרב שמחה זיסל ברוידא, הרב הלל זקס, הרב חיים סרנא, וכן המשגיחים הרב מאיר חדש והרב אברהם סלומון.
נשא את בתו של הרב נחמיה צארום בנו של הרב רצון (רצ'א) צארום מרבני צנעא וירושלים, וחתנו של הרב שלמה מגארי שהוכר כאחד ממלמדי התינוקות הבולטים בצנעא, ורעייתו שהיא נכדתו של הרב חיים כסאר המפורסם בייצור התפילין המדויקות בתימן[3].
לאחר נישואיו למד בכולל דיינות "שבט מיהודה" בתל אביב, בכולל ברסלב בבני ברק, בכולל של הרב יהודה סילמן ועוד.
בתחום יהדות תימן
קיבל תורה, הלכות והנהגות מרבים מגדולי רבני תימן בדור האחרון, אשר אותם שיקע בין היתר בחיבוריו, ובהם דודו הרב חיים יצחק הלוי, הרב יחיא אלשיך, הרב חיים כסאר, הרב יוסף צובירי ועוד.
הקים את מכון "החיים והשלום" על שם סביו הרב יחיא והרב שלום יצחק הלוי, ועומד בראשותו. במהלך השנים ארגן כנסים רבים לחיזוק ועידוד בני התורה מיהדות תימן, בהם מחולקות מלגות רבות לאברכים ובני ישיבות במעמד גדולי הרבנים מכלל החוגים והעדות.
עומד בראש המחלקה התורנית שעל יד "האגודה לטיפוח חברה ותרבות" שהקים עובדיה בן שלום, ובשנת תשס"א אף התלווה אליו לבקשתו, לביקור חיזוק בקהילות היהודיות התימניות בארצות הברית.
בין נותני ההסכמות ומכתבי הברכה לספריו ניתן למצוא בין השאר את הרבנים: הרב חיים יצחק הלוי, הרב יחיא אלשיך, הרב חיים כסאר, הרב יוסף צובירי, הרב עובדיה יוסף, הרב שמעון בעדני, הרב שלמה קורח, הרב יצחק יוסף, הרב מאיר מאזוז, הרב אליהו בקשי דורון, הרב שלמה משה עמאר, הרב שאר ישוב הכהן, הרב שלמה יגאלי, הרב עזריה בסיס, הרב פנחס קורח, הרב יצחק רצאבי, הרב שלמה מחפוד, ועוד רבים.
כדיין
הוסמך לרבנות ולדיינות על ידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב מרדכי אליהו, הרב אברהם כהנא שפירא, הרב אליהו בקשי דורון והרב ישראל מאיר לאו.
בתאריך ה' בחשון תשנ"ח התמנה כדיין בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, ומתאריך כ"ו בסיון תש"ס מכהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו.
בתאריך ו' באב תשע"ו התמנה לאב בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו.
במהלך שנות כהונתו כדיין ישב בהרכבים עם דיינים חשובים רבים, וביניהם הרב מנחם חשאי, הרב ניסים בן שמעון, הרב אברהם אטלס, הרב יוסף גולדברג הרב נחום שיינין, ועוד, לאחר שהרב שניאור פרדס ראב"ד נתניה הקים מערך 'שמות גיטין' במערכת בתי הדין הרבניים נכנס לשותפות ופעילות במכון.
- בכהונתו כדיין בחיפה התיר לאדם ששם משפחתו 'קוגן' להינשא לגרושה, מתוך בירור הלכתי ומחקר היסטורי מקיף שמתפרש על פני מאות עמודים, וממנו עולה כי במקרים אלו אין הוכחות לכהונה בשמות משפחה כהניים. בבית הדין היה הרב הלוי בדעת מיעוט, אך ערעור המבקשים התקבל בבית הדין הגדול, ומאז נסמכים דיינים רבים על פסק דין תקדימי זה.
- בדעת מיעוט סבר לבטל קידושי אשה לצורך טיהור בנה מממזרות, על ידי קביעה כי אחד מעדי הקידושין היה פסול לעדות בשל חילול שבת. שני הדיינים הנוספים סברו כי אין דרך להתיר את הילד לבוא בקהל, אך בית הדין הרבני הגדול בהרכב הרב שלמה משה עמאר, הרב ציון בוארון והרב ציון אלגרבלי קיבלו את הערעור והורו כי הבן מותר לבוא בקהל[4].
- בפסק דין משנת תשע"ט התיר לעגונה מתימן להינשא בלא גט, בצירוף עשרות צירופים ולאחר בירור מציאותי מעמיק על מצב קידושיה שלא חלו מטעמים שונים. לפסק זה הצטרפו דיינים ותיקים רבים, ובית הדין הרבני הגדול.
ספריו
- "איש ימיני" ארבעה חלקים – ספר זיכרון לסבו הרב יחיא יצחק הלוי, הכולל תשובות בהלכה, תעודות ושטרות, מאמרים לזכרו וחומר רב על יהדות תימן והנהגתה.
- "בבת עינינו" חמישה חלקים – ספר הספדים ומאמרים לזכרו של הרב עובדיה יוסף מאת רבני תימן, כולל מסמכים ותעודות רבים על רבני יהדות תימן בשישים השנים האחרונות, מאז קום המדינה.
- "סדר האשמורות" – סדר הסליחות כמנהג תימן בתוספת מבוא מקיף וביאור נרחב.
- "סדר הסליחות" – סדר הסליחות כמנהג עדות המזרח הכולל מבוא מקיף הכולל ניתוח סדר הסליחות מזמן הראשונים עד הדורות האחרונים. החיבור עבר את הגהתו של הרב מאיר מאזוז. בני ברק תש"ן.
- "סדר ההושענות" – כמנהג תימן, עם מבוא מקיף ופירוש יסודי.
- "סדר הפזמונים לשמחת תורה" – כמנהג תימן, עם מבוא מקיף ופירוש יסודי.
- "יוסף לקח" – קובץ הספדים ומאמרים על הרב יוסף צובירי.
- "מדי חודש בחדשו" – סדרי התפילות והמנהגים למועדי השנה לקהילות ישראל.
כמו כן פרסם מאמרים תורניים, בקבצים ומאספים שונים ובמות נוספות.