הרברט אנדורפר
| לידה |
3 במרץ 1911 לינץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
נובמבר 2007 (בגיל 96) זלצבורג, אוסטריה  |
| השתייכות |
 אס אס |
| תקופת הפעילות | 1933–1945 (כ־12 שנים) |
| דרגה |
 אובר-שטורמפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד מחנה הריכוז וההשמדה סיימישטה בבלגרד מפקד "קומנדו אנדורפר" | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
הרברט אָנְדוֹרְפֶר (בגרמנית: Herbert Andorfer; 3 במרץ 1911, לינץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית – נובמבר 2007, זלצבורג, אוסטריה) היה קצין ואפן אס אס בדרגת אובר-שטורמפיהרר בגרמניה הנאצית, אשר בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה פיקד על מחנה הריכוז וההשמדה סיימישטה ביוגוסלביה הכבושה ונמנה עם האחראים להשמדת יהדות סרביה ובתוכה יהדות בלגרד. בהמשך פעל באיטליה נגד פרטיזנים בראש כוח צבאי שכונה "קומנדו אנדורפר", וביצע פשעים נגד אוכלוסייה אזרחית. לאחר המלחמה נמלט לוונצואלה בזהות בדויה. ב-1967 שב לאוסטריה, והתגורר בווינה בזהות בדויה. לאחר חקירה נעצר, הועמד לדין בדורטמונד שבגרמניה המערבית, וב-1969 הורשע בסיוע לרצח של לפחות 5,500 יהודים בסיימישטה. הוא נדון לשנתיים וחצי מאסר, אך שוחרר זמן קצר לאחר משפטו, בהתחשב בתקופת מעצרו בגרמניה ובאוסטריה. ב-2008 נפתחו באיטליה הליכים פליליים נגד אנדורפר בטענה לאחריותו לטבח שבוצע בעיר באסאנו דל גראפה(אנ'). לאחר שהוברר כי אנדורפר הלך לעולמו בנובמבר 2007, נסגר התיק נגדו.[1][2]
קורות חייו
הרברט אנדורפר נולד בלינץ. ב-1931 הצטרף למפלגה הנאצית וב-20 בספטמבר 1933 לאס אס. ב-6 באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. אנדורפר נלווה לכוחות שכבשו את זאגרב במסגרת יחידה מיוחדת שעסקה בביטחון פנים. בדצמבר 1941 מונה לקצין גסטפו באגף לענייני יהודים במשטרת הביטחון בבלגרד, ובמקביל פיקד על מחנה הריכוז בשאבאץ. בינואר 1942 נקרא לאוסטריה לבירור בשל עבירת משמעת שביצע. בשלהי ינואר שב לבלגרד ומונה למפקד מחנה הריכוז וההשמדה סיימישטה, שבו נרצחו כ-8,000 נשים, ילדים וגברים יהודים, רובם הומתו באמצעות משאית גז.
אנדורפר ניהל אישית את מבצע הטעיית אסירי המחנה, ובמסגרתו הפיץ ידיעות על העתקת מקום המחנה, על העברת האסירים לעבודות באזור לובלין ובכלל זה מגורים בתנאים משופרים, תוך הצגת הנסיעה במשאית הגז כנסיעה קצרה בלבד לתחנת הרכבת בזמון. מטרת המבצע הייתה העלאת האסירים למשאיות הגז ללא מחאות והתנגדויות. אף על פי שקיבולת המשאית הייתה של 50 בני אדם, הורה אנדורפר להעלות לנסיעות מספר כפול מזה. אנדורפר נהג ללוות במכוניתו את נסיעות משאית הגז, עד לפריקת הגופות בכפר יאיינצי.[3]
בסוף מאי 1942 סיים את תפקידו והועבר לאלבניה במסגרת כוח מיוחד, "קומנדו אנדורפר", שעסק בלחימה בפרטיזנים. בשלהי 1942 שב לזלצבורג. בהמשך, ביולי 1943, עבר עם כוחותיו לאיטליה. הכוחות שהיו תחת פיקודו ביצעו מעשי טבח באוכלוסייה אזרחית ובהם נרצחו 295 בני אדם. ב-20 באפריל 1945 נמלט לוונצואלה בזהות בדויה דרך שווייץ, שוודיה וארצות הברית. ב-1967 שב לאוסטריה בזהות בדויה נוספת ועבד כמדריך טיולים וכמלונאי בשם הנס מאייר (בגרמנית: Hans Mayer). לאחר זמן קצר נעצר, והועבר לגרמניה המערבית. בשל היותו אזרח ונצואלה, לא ניתן היה להעמידו לדין בגרמניה. לאחר משא ומתן הסכימה ממשלת ונצואלה להסגירו. הוא הועמד לדין, הורשע בעוון סיוע לרצח, ונגזרו עליו 30 חודשי מאסר. זמן קצר לאחר המשפט שוחרר לאחר שנוכו ימי המעצר שלו באוסטריה ובגרמניה.[1][2][3][4]
ביולי 2008 החל תובע צבאי איטלקי בחקירת הטבח בבאסאנו דל גראפה ובכלל זה חלקו של הרברט אנדורפר, וזאת בעקבות מידע שהגיע בין השאר ממרכז שמעון ויזנטל. לאחר שהוברר שאנדורפר הלך לעולמו בנובמבר 2007, ונחקר נוסף, קרל פרנץ טאוש(איט') (בגרמנית: Karl Franz Tausch), שם קץ לחייו, נסגר התיק.[5][6]
קישורים חיצוניים
- מנחם שלח, שואת יהודי יוגוסלאביה-הקהילות בסרביה ובקרואטיה, פעמים, באתר יד בן צבי
- ולטר מנושק, השמדת היהודים בסרביה, באתר יד ושם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הרברט אנדורפר, באתר redcap70.net (באנגלית).
- ^ 2.0 2.1 הרברט אנדורפר, באתר gedenkorte-europa.eu (באנגלית).
- ^ 3.0 3.1 ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמודים 320–321, 326-325, 336.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1990, עמודים 49, 125-119.
- ^ I saw the executioner of Bassano, באתר tribunatreviso.gelocal.it (באיטלקית).
- ^ Suspect takes his life, באתר fr.de (בגרמנית).
25641128הרברט אנדורפר