הקרב הראשון על חצי האי קרים
 | ||||||||||||||
| כוחות וורמאכט במסע | ||||||||||||||
| מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 14 בספטמבר 1941 – 16 בנובמבר 1941 (9 שבועות ויום) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | חצי האי קרים | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון גרמני ותחילת מצור סבסטופול | |||||||||||||
| ||||||||||||||
 | ||||||||||||||
הקרב הראשון על קרים במלחמת העולם השנייה התחיל בספטמבר 1941 ונמשך עד נובמבר 1941. במהלך הקרב הצליחו הארמייה ה-11 של הוורמאכט בפיקודו של אריך פון מנשטיין עם הארמיות הרומניות השלישית לכבוש את רוב חצי האי קרים מידי הכוחות הסוביטיים ולהתחיל מצור על סבסטופול.
כוחות הציר לא הצליחו לכבוש את העיר סבסטופול שנותרה כמובלעת עד ה-4 ביולי 1942, אז נפלה בידיהם לאחר מצור ממשוך.
רקע ומטרות הכיבוש
חצי האי קרים מהווה יחידה גאוגרפית נפרדת מהחלקים האחרים של ברית המועצות. הוא מחובר ליבשה בלשון אדמה צרה מצר פרקופ מצפון ובמצר צר במזרחו. לכאורה, היה די בחיל מצב קטן יחסית על מנת לבודד את הכוחות הסובייטיים בחצי האי בלי שהם יטרידו את הגרמנים. הגרמנים החליטו בכל זאת לכבוש את חצי האי במלואו מכמה טעמים: ראשית, חצי האי שימש בסיס לצי הים השחור הסובייטי שהיה חזק בהרבה מהצי הרומני. בנוסף לכך, המטוסים הסוביטיים איימו דרך קבע על שדות התעופה הרומנים בפלוישטי.
הצבא האדום
האחריות על הגנת חצי האי הוטלה על הארמייה ה-51 בפיקוד פיודור קוזנצוב שפעלה ישירות תחת הנחיית הסטבקה. החלק העיקרי של הארמייה התרכז בצפון חצי האי במטרה להגן על מצר פרקופ הצר. יתר היחידות התרכזו בהגנה על חוף הים השחור.
כבר במהלך הקרבות בחצי האי, סטבקה החליטה לפנות את ארמיית החוף שהגנה על אודסה ולהעביר אותה לחצי האי קרים. כתוצאה מהחלטה זו הסתיים מבצע הגנת אודסה וספינות צי הים השחור פינו אלפי חיילים לתגבור מערך הצבא האדום בקרים.
כוחות הציר
אריך פון מנשטיין החליט להקצות לטובת המתקפה על חצי האי את הקורפוסים ה-54 וה-30 שהיו חלק של הארמייה ה-11 תחת פיקודו. בנוסף לכך במתקפה לקחו חלק פעיל יחידות הארמייה השלישית הרומנית והקורפוס ההררי ה-49 הגרמני שהתמחה בלחימה הררית. תמיכה אווירית לכוחות בוצע על ידי מטוסי צי האוויר הרביעי של הלופטוואפה.
מהלך הקרבות
לאחר קרב קייב וקריסת החזית הדרום-מערבית הסובייטית קבוצת ארמיות דרום קיבלה הנחייה לתקוף לכיוון חצי האי קרים ואזור מכרות פחם בדרום-מזרח אוקראינה עוד בטרם הצבא האדום התבסס על העמדות החדשות.
במחצית ספטמבר הגרמנים התרכזו בקרבת מצר פרקופ צפונית לחצי האי קרים. מפקד הארמייה ה-51 הסובייטית ריכז כ-30 אלף חיילים בצפון חצי האי, כ-40 אלף להגנת החוף וכ-25 אלף בחלקים הפנימיים של קרים.
הקרבות צפונית למצר החלו במחצית ספטמבר ונמשכו עד ל-24 בספטמבר. החל מ-12 בספטמבר החלו הפצצות אוויריות על עמדות סובייטיות באזור מצר פרקופ. ב-24 בספטמבר גרמנים החלו במתקפה יבשתית וכעבור 3 ימי לחימה הצליחו לפרוץ את ההגנה הקימית של הצבא האדום.
ב-26 בספטמבר הצבא האדום החל במתקפת נגד שהצליחה והביאה לנסיגה מסוימת של הגרמנית אך ב-28 בספטמבר יחידות הצבא האדום נסוגו לאזור האגמים בצפון חצי האי לקו הביצורים שהוכן מבעוד מועד. הגרמנים מצידם חששו להמשיך במתקפה נגד עמדות הגנה חזקות והחלו בהתארגנות מחדש.
ב-18 באוקטובר החלה מתקפה כוללת על קו הביצורים הסובייטי. הקרבות נמשכו עד לתחילת נובמבר.
ב-24 באוקטובר לחצי האי קרים החלו להגיע יחידות ארמייה החוף שהגנו על אודסה ובהתאם להחלטת סטבקה עזבה את העיר לטובת לחימה בקרים. תוך מספר ימים הגנת חצי האי חוזקה בכ-16,700 אלף לוחמים מנוסים. כול הכוחות של הצבא האדום בחצי האי כולל צי הים השחור רוכזו תחת פיקודו של גורדיי לבצקנו. אמנם גם תגבורת זו לא הצליחה למנוע מהגרמנים לפרוץ את קו הביצורים ולהתחיל במסע מהיר בחלקים הפנימיים של חצי האי. לאחר פריצת קו הביצורים, ארמיית החוף הסובייטית התרכזה במרחב סבסטופול והארמייה ה-51 החלה בנסיגה מזרחה לכיוון העיר קרץ'. לאחר מספר ימים של קרבות ב-15 בנובמבר יחידות אחרונות של הצבא האדום עזבו את העיר קרץ' ועברו לאזור טאמאן. האזור היחיד שנותר בידי הסובייטים היה העיר סבסטופול וסביבתו שעמד במצור ממושך עד לקיץ 1942.
מפקד כוחות ההגנה בחצי האי גורדיי לבצ'נקו הועמד לדין בנובמבר 1941 נמצא אשם בניהול כושל של הלחימה ונשפט ל-10 שות מעצר. כעבור שנה הוא שוחרר ממעצר ונשלח לחזית הלחימה לאחר שהורד בדרגה.
קישורים חיצוניים
- תיאור הקרב (באנגלית)
- תיאור מפורט כולל מפות (ברוסית)
