הקניון השחור של הקולורדו
 | |
| הקניון השחור של הקולורדו, מבט אל האתר בו נבנה אחר-כך סכר הובר. 1 בפברואר 1933 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה | אריזונה, נבדה |
| קואורדינטות | 35°48′21″N 114°42′42″W / 35.805911°N 114.711649°W |
הקניון השחור של הקולורדו (באנגלית: Black Canyon of the Colorado) הוא קניון שנחצב על ידי נהר הקולורדו שבו הוקם סכר הובר. הוא משתרע בדרום מזרח נבדה ובצפון מערב אריזונה ומהווה את קו הגבול בין מדינות אלו. הקיר המערבי של הקניון הוא הגבול המזרחי של רכס הרי אל דוראדו (El Dorado Mountains), והקיר המזרחי של הקניון הוא הגבול המערבי של ההרים השחורים של אריזונה (Black Mountains of Arizona). מקור השם בסלעים הגעשיים השחורים המצויים בקירות הקניון.[1]
היסטוריה
היסטוריה גאולוגית
הסלעים הבונים את הרי אל דוראדו הם בעיקרם סלעים מותמרים הכוללים מחדרים בני כ-1.4 מיליארד שנים. על גבי סלעים אלו הורבדו סלעים געשיים צבעוניים (אדום, לבן או חום) של בזלת, טוף, אפר, וזרמים פירוקלסטיים מתור השלישון, בעיקר מתקופות האוליגוקן והמיוקן (בין לפני 40 מיליון ל-20 מיליון שנים). הקניון עצמו נוצר לפני כ-15 מיליון שנים בתקופת המיוקן בעת התרוממות פרובינציית אגן ורכס.[1]
היסטוריה אנושית
נהר הקולורדו העובר בקניון השחור היה מקור מים חשוב לתושבי האזור הצחיח של מדבר מוהאבי. התושבים הקדומים השתמשו במי הנהר לשתייה ולהשקיה של גדולים כדוגמת תירס, קטניות וסקווש. המתיישבים הקדומים ביותר שעליהם יש עדויות ארכאולוגיות הם בני האנסאזי שנעלמו מהאזור לפני כ-850 שנים, ככל הנראה כתוצאה מתקופת בצורת ממושכת, והשאירו אחריהם שרידים בדמות פטרוגליפים שנחרתו בקירות הקניון, אבני ריחיים של יד ששימשו לטחינת מזון ושרידי בקתות. אינדיאנים בני שבטי פאיוט הדרומיים נהגו להשתמש במי המעיינות להשקיה של יבולים דלים, אבל עיקר מזונם היה על הציד שאותו השלימו בליקוט של שורשים, גרגרים ואגוזים. סביבה חמה וצחיחה זו לא אפשרה קיום של אוכלוסייה גדולה, והאירופאים הראשונים שהגיעו לאזור הופתעו לגלות שמישהו יכול היה לשרוד בו.
הקניון השחור עתיד היה לגלם תפקיד חשוב בתולדות ההתיישבות של דרום-מערב ארצות הברית. ב-1857 הפליג לוטננט ג'וזף אייווס (Joseph Christmas Ives; 1868-1829) במעלה הקולורדו בספינת קיטור קטנה, "חוקר הארצות" ("The Explorer"), מהשפך במפרץ קליפורניה ועד שהספינה עלתה על סלע בקניון השחור. הוא המשיך בסירת מפרש קטנה עד לגרנד קניון, והכריז שכאשר המים גבוהים מספיק ניתן להשיט ספינות קיטור במעלה הקולורדו. ואכן, במשך שנים הביאו ספינות קיטור אספקה לאזור עבור המכרות, החוות בעמק לאס וגאס, ולהתיישבויות של המורמונים ביוטה. לצורך כך נבנו מזחים במקומות שונים ונקבעו טבעות ברזל בקירות הקניון, שאת חלקן ניתן לראות גם כיום, שהספינות נעזרו בהם בשיט באזורים הסוערים. שיטפונות עונתיים מצד אחד ובניית מסילת הברזל בעמק לאס וגאס מצד שני שמו קץ לעידן ספינות הקיטור.
ב-1922 חתמו שש מדינות של ארצות הברית על "הסכם נהר הקולורדו" (Colorado River Compact) שבו הסכימו על חלוקת מימי נהר הקולורדו ויובליו. כל מחצית מאגן הנהר קולורדו - האגן העליון, שחלקים ממנו שייכים לקולורדו, ניו מקסיקו, יוטה וויומינג - והאגן התחתון שחלקים ממנו שייכים לקליפורניה ונבדה - קיבלה 9.3 מיליארד מ"ק מים מדי שנה.[2] ב-1944 נחתם הסכם בין ארצות הברית למקסיקו שבו הוקצו למקסיקו 1.850234 מיליארד מ"ק מדי שנה ממימי הנהר.[3] המדינה השלישית באגן התחתון של הנהר, אריזונה, לא אשררה את הסכם עד לשנת 1944 משום שחששה שקליפורניה תנסה להשתמש בחלק ממה שיועד לאריזונה לפני שאריזונה תוכל להתחיל להשתמש במים.
הספיקה השנתית של נהר הקולורדו ויובליו נעה בין 4.9 מיליארד מ"ק ל-27 מיליארד מ"ק,[4] וגם ממוצעים של עשר שנים יכולים לנוע בטווח של 1.2 מיליארד מ"ק. בנוסף, הסחף הרב שנישא בנהר הקולורדו היקשה על השקיית שדות החקלאים בחלקו התחתון של עמק נהר הקולורדו, שהיו בין המשתמשים העיקריים במימי הנהר. בין התושבים של אגן נהר הקולורדו ובין פקידי הממשל הייתה הסכמה כללית שיש לבנות סכר גבוה על נהר הקולורדו במטרה למנוע שיטפונות ולאגור מים לתקופות שחונות. במשך שנים דנו באתרים אפשריים, ולשכת הטיוב של ארצות הברית (USBR), הגוף הממונה על מפעלי מים במערב ארצות הברית, ערכה מחקרים לאיתור מקומות פוטנציאליים בקניון גלן, מזרחית לגרנד קניון, ובקניון השחור ובקניון בולדר (Boulder Canyon), שניהם מערבית לגרנד קניון. מחקרים אלו גילו שלאתרים המערביים יתרונות רבים: סלעי התשתית בהם חזקים יותר, פחות מים יאבדו עקב חלחול, וקל יותר להגיע אליהם.
ב-21 בדצמבר 1928 חתם הנשיא קלווין קולידג' על חוק מיזם קניון בולדר (Boulder Canyon Project Act) שאפשר ל-USBR להתחיל לתכנן ולבצע את הקמת הסכר, שעתיד היה להיקרא סכר הובר, בקניון השחור. המיזם הוענק לשש חברות ב-1931, והוא הושלם ב-1935. מי נהר הקולורדו החלו לעלות מעבר לסכר על מנת ליצור את אגם מיד, מאגר המים המלאכותי הגדול ביותר באמריקה הצפונית.
כבר בהקמת הסכר היה חשש מהשפעתו על הנהר במורד הסכר, ולכן הוקמה תחנת מדידה בקניון השחור, ששרידיה נראים עדיין מהנהר. המהנדסים שמדדו את גובה המים, ספיקת הנהר וטוהר המים הגיעו למסקנה כי הנהר מהווה סביבה אידיאלית לגידול טרוטה, והדגים הובאו לנהר (והם עדיין מובאים), והקניון השחור הפך אתר פופולרי לדייגים חובבים. ב-1964, עבר האזור לאחריות שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, כחלק מאזור הנופש הלאומי אגם מיד.[5]
אתרים בקניון השחור
דרומית לסכר הובר בצד הקניון השייך לנבדה מצויה מערת סאונה (Sauna Cave). את המערה חפרו כורים שעבדו על סכר הובר בעת בנייתו. זוהי מערה עמוקה שעל קירותיה גבישי סידן פחמתי. בקצה המערה יש מעיין חם, שגרם לטמפרטורות במערה להגיע עד 49°C.
דרומית לסכר הובר מתחבר קניון הצופה (Boy Scout Canyon) לקניון השחור. מים שהתחממו ממקור גאותרמי זורמים בקניון הצופה.
בצד המזרחי של הקניון (צד אריזונה) יש כמה מעיינות חמים גדולים היוצרים בריכות שאליהם ניתן להגיע משביל היוצא ממפרץ כ-7 קילומטרים דרומית לסכר הובר. בריכות אלו אסורות לרחצה משום שבמימיהן מצויה האמבה הקטלנית Naegleria fowleri.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 [ Black Canyon Wilderness Area] מידע על הקניון השחור וההיסטוריה שלו
- ^ [ Law of the River]
- ^ [ Treaty Between the United States of America and Mexico: Utilization of Waters of the Colorado and Tijuana Rivers and of the Rio Grande]
- ^ [ Colorado River Storage Project Benefits]
- ^ [ Black Canyon History]
- ^ Arizona Hot Springs, National Park Service
31549671הקניון השחור של הקולורדו