הקוראן הכחול
הקוראן הכחול (בערבית: المصحف الأزرق) הוא כתב-יד יחידאי של הקוראן, הנחשב לאחד מיקרי הערך בעולם האסלאמי. המִצחָף, שכלל במקורו כ-600 דפים, נכתב בדיו מוזהבת על גבי קלף משוח באינדיגו. מקורו וזמנו אינם ידועים בבירור גמור, אולם רוב החוקרים מסכימים לתיארוכו למחצית הראשונה של המאה ה-10. המצחף נמצא עד שלהי המאה ה-19 בספריית המסגד הגדול של קירואן בתוניסיה, שאז נבזז ודפיו נפוצו. שרידיהם מפוזרים במוזיאונים ובאוספים פרטיים.
תיאורו
על פי רשוּמוֹת ספריית המסגד הגדול של קירואן מ-1292–1293 (693 למניין השנים המוסלמי) אוגדו דפי הקוראן הכחול בשבעה כרכים. על פי הערכה המסתמכת על מניין הפסוקים (אַיַא֫ת) הכיל המצחף בשלֵמותו כ-600 דפים. הכתוב נרשם בכתב כופי, ללא סימני הבחן, הן תשכיל והן אִעְגַ'אם (إعجام), בדיו מוזהבת על גבי קלף משוח באינדיגו. קווי השורות נחרצו בחֶרֶט עדין קודם לכתיבה. מִתאר האותיות הותווה בדיו חומה, וחלקן נעשו בהדבקת עלעלי זהב דקיקים. הדפים ששרדו, כמאה במספר, אינם אחידים בגודלם, אולי כתוצאה מגיזום שוליהם בתהליך הכריכה. מידותיהם של רוב הדפים האצורים במוזיאון לאמנות אסלאמית ברקאדה (צר') שבתוניסיה הן כ-41 ס"מ ברוחב ו-31 ס"מ בגובה. מידות הדף שברשות מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס, לדוגמה, הן 37.46 ס"מ על 28.25 ס"מ. הכתוב בדפים נתון ב-15 שורות. חלק מהאותיות מתוחות לרוחב. כל קבוצת עשרה פסוקים מסומנת בשוֹשֶנֶת כסף, שהתחמצן במרוצת השנים והתכהה. הסורות מופרדות ברצועה מוזהבת מורכבת ממוטיבים פרחוניים מנוקדים בגוונים ומסתיימת בעיטור פַּלמֶטָה (אנ') מוזהב. לא נמצא תקדים לבחירה בצבע הכחול בכתבי יד אסלאמיים קודמים.
תולדותיו
שאלת מוצאו ויוצריו של הקוראן הכחול אינה פתורה במלואה, בעיקר בשל העדר יצירות דומות לשם השוואה והעדר מקורות ראשוניים לביסוס ההשערות השונות.[1] יש חוקרים הקובעים את מקום יצירתו בקירואן במגרב הפאטמי במחצית הראשונה של המאה ה-10 (Jonathan Bloom), ויש המייחסים אותו לתקופת בית עבאס בראשית דרכו ומקדימים את זמנו של המצחף בכמאה שנים (Alain George).[2] לא נעדרו בהצעות מקומן של קורדובה באל-אנדלוס ושל סיציליה האע'לבית והכלבית (אנ').
הכול מסכימים שיצירת הקוראן הכחול תבעה משאבים שרק פטרון רם מעלה, אולי שליט, היה מסוגל להציעם. לא מן הנמנע שהמצחף נועד להתעלות על כתבי היד הביזנטיים המהודרים שנכתבו על גבי קלף צבוע ארגמן יקר המציאות, ובכך לרומם את מעמדה של הח'ליפות הפאטמית. משערים שמצחף הקוראן הכחול הוענק כהקדש למסגד הגדול של קירואן, שבספרייתו היה אצוּר לפחות מאז המאה ה-13. הספרייה נבזזה בשלהי התקופה העות'מאנית, בסביבות ייסוד הפרוטקטורט הצרפתי בתוניסיה (1881), ורוב דפי הקוראן הכחול נפוצו. הדפים ששרדו במקומם הולאמו ב-1967 ונמסרו לספרייה הלאומית של תוניסיה, וב-1983 הועברו אל המוזיאון הלאומי לאמנות אסלאמית ברקאדה.
הקוראן הכחול זכה לתשומת לב במערב אחרי שהמזרחן והאספן השוודי פרדריק מרטין רכש צרור דפים באיסטנבול והעמידם למכירה ב-1912.[3] חקר הקוראן הכחול הואץ בשנות ה-70 של המאה ה-20 בעקבות פרסום דפים רבים בתערוכות בינלאומיות, כגון זו שהוקדשה לאמנויות האסלאם בגלריית הייוורד (Hayward Gallery) בלונדון ב-1976.
מתוך 600 הדפים המקוריים של הקוראן הכחול מוּכּרים כ-100 דפים. חלקם הגדול, כולל חצאי דפים וקרעי דפים, נמצאים במוזיאון הלאומי של תוניסיה לאמנות אסלאמית ברקאדה; שלושה דפים אצורים במוזיאון בארדו בעיר תוניס. יתר הדפים מצאו את דרכם לאוספים שונים ברחבי העולם.[4] נדירותם של דפי הקוראן הכחול מוצאת ביטוי במחיריהם. ב-2015 נמכר דף בודד של הקוראן הכחול בבית המכירות סותבי'ס ב-365,000 ליש"ט,[5] ובאוקטובר 2018 נמכר דף אחד בבית המכירות כריסטי'ס ב-512,750 ליש"ט.[6]
קישורים חיצוניים
- Emily Neumeier, "Early Koranic Manuscripts: The Blue Koran Debate ", Elements, 2 (1), 2006, pp. 10–19
- Alain George, "Calligraphy, Colour and Light in the Blue Qur'an", Journal of Qur’anic Studies, vol 11 (1), 2009, pp. 75-125
- Jonathan M. Bloom, "The Blue Koran Revisited", Journal of Islamic Manuscripts, Vol 6 (2-3), 2015, pp. 196–218
- Cheryl Porter, "The Materiality of the Blue Quran: A Physical and Technological Study", in: Glaire D. Anderson et al. (eds.), The Aghlabids and their Neighbors: Art and Material Culture in 9th-century North Africa, Leiden, Boston: Brill, 2018, pp. 573–586
- Manuel Giardino, "The state of scholarship on early Quranic manuscripts: the case of the ‘Blue Qur’ān’", 2018
- על הקוראן הכחול באתר "מוזיאון ללא גבולות" (באנגלית)
- על הקוראן הכחול באתר מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מצב המחקר של הקוראן הכחול, 2018
- ^ הפניות למחקריהם נתונות בפרק "קישורים חיצוניים"
- ^ לדבריו של מרטין, הדפים שייכים למצחף קוראן מן המאה ה-9 שהוזמן על ידי הח'ליף העבאסי השביעי אל-מאמון כהקדש לקברו של אביו הארון אל-רשיד במשהד
- ^ בהם מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מוזיאון ברוקלין, מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס, המוזיאון לאמנות של בוסטון (אנ'), ספריית צ'סטר ביטי בדבלין, המוזיאון לאמנות אסלאמית בדוחה (אנ') שבקטר, מוזיאון טארק רג'ב (אנ') בכווית סיטי, וכן אוספים פרטיים כגון אלה של נאסר דויד חלילי (אנ') בלונדון ושל אגא ח'אן (אנ') בטורונטו, ועוד
- ^ דף המכירה ב-סותבי'ס 2015
- ^ דף המכירה בכריסטי'ס 2018
הקוראן הכחול35983872Q2997010